אלכסנדר קופרין
 | |
| אלכסנדר קופרין בשנת 1900 | |
| לידה |
26 באוגוסט 1870 מחוז פנזה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 1938 (בגיל 67) לנינגרד, ברית המועצות |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות  |
| לאום | רוסי |
| מקום קבורה |
ליטרטורסקיה מוסטקי |
| מקום לימודים |
Second Moscow Cadet Corps, בית הספר הצבאי אלכסנדרוב |
| שפות היצירה | רוסית |
| סוגה |
סיפור קצר, פיליטון, פובליציסטיקה, סיפור סקטץ', רומן קצר, ספרות ספקולטיבית |
| זרם ספרותי |
נטורליזם |
| יצירות בולטות |
The Duel |
| תקופת הפעילות |
1889–1934 (כ־45 שנים) |
| צאצאים |
Ksenia Kuprina |
| פרסים והוקרה |
פרס פושקין (1909) |
| חתימה |
 |
  | |
אלכסנדר קופרין (ברוסית: Алекса́ндр Ива́нович Купри́н; 26 באוגוסט 1870 - 25 באוגוסט 1938) היה סופר רוסי שהתפרסם בתחילת המאה ה-20. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה עזב לצרפת, בשנת 1937 בהיותו חולה חזר לברית המועצות.
שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר קופרין נולד בעיירה נרובצ'ט במחוז פנזה למשפחת פקיד ממשלתי. בשנת 1871 אביו נפטר ומשפחה עברה למוסקבה. בגיל 6 הילד נשלח לפנסיון ליתומים ועם סיומו למד בפנימייה צבאית.
בשנת 1887 קופרין החל ללמוד בבית הספר לקצינים. הוא סיים את לימודיו ב-1890 והוצב בגדוד חיל רגלים שחנה בעיר פרוסקורוב. השרות הצבאי היה בסיס ליצירות הראשונות של קופרין שהתפרסמו בשנים 1893–1894. בקיץ 1893 נסע קופרין לסנט פטרבורג, כדי להשתתף במבחני קבלה לאקדמיה צבאית של המטה הכללי. בדרך לשם הוא היה מעורב בתקרית, שבמהלכה זרק שוטר לנהר. בעקבות התקרית הוא נעצר וכעונש על מעשיו נאסר עליו להגיש את מועמדותו לאקדמיה הצבאית. ככל הנראה העונש הזה הביא את קופרין להחלטתו לסיים את השירות הצבאי. בשנת 1894 קופרין השתחרר מהצבא ועבר לקייב.
שנות הבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרור מהצבא קופרין טייל הרבה ברחבי האימפריה הרוסית וניסע לעסוק בתחומים שונים. הרשמים שלו בתקופה זו היו בסיס ליצירות שהוא החל לפרסם. באותן השנים הוא הכיר את מקסים גורקי, איוואן בונין ואנטון צ'כוב. בשנת 1901 הסופר הצעיר עבר לסנקט פטרבורג והחל לעבוד בירחון ספרותי.
בשנת 1905 הוא פרסם את היצירה המשמעותית הראשונה שלו "הדו-קרב" (Поединок) שזכתה להצלחה גדולה. קופרין הופיעה בהקראות פרקים של היצירה שהיו אירוע תרבותי משמעותי.
בשנת 1915 קופרין פרסם נובלה "הבור" (Яма) על חיי זונות ובתי בושת ברוסיה. לדעת מבקרי ספרות נובלה התאפיינה בפירוט יתר. בשנת 2020 הנובלה עובדה למיני סדרה טלוויזיונית.
במהלך מלחמת העולם הראשונה קופרין גויס לצבא. הוא הוצב בפינלנד, אך לאור מצבו הבריאותי כבר בשנת 1915 שוחרר מהשרות.
לאחר מהפכת אוקטובר קופרין עבד תקופה מסוימת בהוצאה לאור שנוסדה על ידי מקסים גורקי. בשנת 1918 הוא נעצר אך שוחרר תוך זמן קצר. שנת 1919 הוא התגייס לצבא הלבן והיה עורך עיתון צבאי. לאחר תבוסת הצבא קופרין עם משפחתו נסע לפריז.
קופרין התגורר בפריז במשך כ-17 שנים ובתקופה זו פרסם מספר יצירות ספרותיות.
בשנת 1937 קופרין חלה והחליט לחזור לתחומי ברית המועצות. תוך שנה לאחר חזרתו הוא נפטר.
הסרט הראשון שמבוסס על סיפור של קופרין צולם כבר בשנת 1914. במהלך השנים בברית המועצות וברוסיה צולמו מספר סרטים נוספים על בסיס יצירות של אלכסנדר קופרין. הסרט "המכשפה" בכיכובה של מרינה ולאדי נכתב על פי סיפור שכתב.
בתקופת ברית המועצות התייחסות לסופר לא הייתה חד-משמעית - הוא היה קצין בצבא הלבן ואמיגרנט אך בכל זאת בשנת חייו האחרונה חזר לברית המועצות. בשנת 1981 בעיירה בה נולד הסופר נפתח מוזיאון לזכרו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1902–1907 היה קופרין נשוי למריה דוידובה (1881–1966), עורכת עיתון. מנישואין אלו נולדה בתו לידיה (1903–1924). אשתו הראשונה ובתם התגוררו כל חייהם ברוסיה. בנה של לידיה (והנכד היחיד של קופרין), אלכסיי, לחם בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. הוא נפצע קשה בקרבות ומת זמן קצר לאחר המלחמה מסיבוכי הפציעה.
לאחר שהתגרש ממריה, התחתן עם יליזבטה גנריך (1882–1942), אישה ממוצא הונגרי, אשר הייתה אחות במקצועה. מנישואין אלו נולדו לו שתי בנות: קסניה (1908–1981) וזינאידה (1909–1912). יליזבטה עזבה יחד עם קופרין את רוסיה ושבה לברית המועצות עימו ב-1937. היא התאבדה במהלך המצור על לנינגרד. בתם קסניה לא עזבה את צרפת ב-1937 יחד עם הוריהם. היא המשיכה להתגורר בפריז עד 1958, אז בכל זאת החליטה לעבור לברית המועצות. היא מעולם לא התחתנה ולא ילדה ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי אלכסנדר קופרין בפרויקט בן-יהודה
- אתר המוקדש לסופר
- הספרים של אלכסנדר קופרין, באתר "סימניה"
- אלכסנדר קופרין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אלכסנדר קופרין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אלכסנדר קופרין בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אלכסנדר איונוביץ' קופרין (1870-1938), דף שער בספרייה הלאומית
