אלכסנדר קיפניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלכסנדר קיפניסאוקראינית: Александр Кипнис, באנגלית: Alexander Kipnis, נולד ב-13 בפברואר (1 בפברואר לפי הלוח היוליאני) 1891 בז'יטומיר, בירת פלך ווהלין שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), נפטר ב-14 במאי 1978 בווסטפורט, קונטיקט, ארצות הברית), היה בס אופראי. קיפניס התאזרח בארצות הברית בשנת 1931 בעקבות נישואיו לאישה אמריקאית ושר במשך שנים באופרה העירונית של שיקגו לפני הופעתו הראשונה במטרופוליטן אופרה בניו יורק בשנת 1940.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו דלת האמצעים של קיפניס, בת שבע הנפשות, חיה בגטו היהודי. אחרי מות אביו, כשהיה בן 12, עזר אלכסנדר בפרנסת המשפחה כשוליית נגר ובשירת סופרן בבתי הכנסת המקומיים ובבסראביה (כיום מולדובה, עד שקולו התחלף. בנעוריו היה חבר בקבוצת תיאטרון יידיש, עד שיצא לעבוד בבית כנסת בסדליצה, פולין. בערך בזמן זה, בגיל 19, נכנס לקונסרבטוריון של ורשה. הקונסרבטוריון לא דרש תעודת גמר של בית ספר תיכון. לימודיו כללו נגינה בטרומבון, קונטרבס וניצוח, ובמקביל המשיך גם לשיר בבתי כנסת. בהמלצת מנצח המקהלה נסע לברלין ולמד פיתוח קול אצל ארנסט גרנצבאך, שהיה גם מורם של לאוריץ מלכיאור, מטה זיינמאייר ומקס לורנץ. במקביל שר בס שני בתיאטרון האופרטה של מונטי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הושם קיפניס כתושב זר במחנה מעצר גרמני. סרן במחנה, שאחיו היה מנהל כללי באופרה של ויסבאדן, שמע אותו שר בינו לבינו. בהמלצתו שוחרר קיפניס מן המחנה והתקבל לעבודה באופרה של המבורג. תוך שנתים רכש די ניסיון להתקבל לאופרה של ויסבאדן. בהמבורג שר לראשונה, בשנת 1915, שלושה שירים של יוהאן שטראוס כ"אורח" בתמונת הנשף באופרטה "העטלף". כעבור שנתיים, ב-1917, עבר לאופרה של ויסבאדן ושם הופיע ביותר מ-300 הצגות עד 1922, כשהצטרף לאופרה של ברלין. בשנת 1923 יצא לסיור הופעות בארצות הברית עם להקת האופרה של וגנר. במשך 9 עונות, בין 1923 עד 1932, היה ברשימת הזמרים באופרה העירונית של שיקגו. בשנת 1927 שר בפסטיבל ביירוית את גורנמאנץ ב"פרסיפאל" בניצוחו של קרל מוק הקליט את המוזיקה ל"יום שישי הטוב" בניצוח זיגפריד וגנר. (הייתה שמועה על הקלטת הופעה חיה בשנת 1933, בניצוח ריכרד שטראוס, אך נראה שלא היה בה ממש.) בשנת 1935 סיים קיפניס את החוזה שלו עם האופרה של ברלין ויצא מגרמניה. במשך שלוש עונות הופיע כזמר אורח עם האופרה של וינה, בשנים 1936-38). מיד לאחר האנשלוס עזב את אירופה והשתקע בארצות הברית.

עד שחתם לבסוף על חוזה עם המטרופוליטן אופרה בשנת 1940, הספיק קיפניס לשיר בכל בית אופרה חשוב בעולם, פחות או יותר, ונחשב לאחד הבסים הגדולים בעולם. הוא שר כמעט עם כל המנצחים הגדולים, ארנסט אנסרמה, ג'ון ברבירולי, תומאס ביצ'ם, לאו בלך, פריץ בוש, אלברט קואטס, קרל אלמנדורף, וילהלם פורטוונגלר, הרברט פון קאראיין, יוזף קריפס, אריך קלייבר, אוטו קלמפרר, הנס קנאפרטסבוש, סרגיי קוסביצקי, אריך ליינסדורף, וילם מנגלברג, דימיטרי מיטרופולוס, פייר מונטה, קרל מוק, ארתור ניקיש, יוג'ין אורמנדי, הנס פפיצנר, פריץ ריינר, ארטור רודז'ינסקי, הנס רוזבאוד, הרמן שרכן, ריכרד שטראוס גיאורג סל, ארטורו טוסקניני, ברונו ולטר ופליקס ויינגרטנר. ברשימה זו יש מקום גם לכמה מנצחים איטלקים ידועי שם, מהופעותיו הרבות, עתירות ההצלחה, בתיאטרו קולון בבואנוס איירס.

בין השנים 1915 ל-1951 שר קיפניס לפחות 108 תפקידים, במקרים רבים ביותר שפה אחת והופעותיו באופרה ובאורטוריה מנו יותר מ-1600. הוא פרש מן המטרופוליטן בשנת 1946 והופעתו הקונצרטנטית האחרונה הייתה בשנת 1951.

הקלטותיו הרבות ללידר מאת ברהמס, וולף ושוברט עודן זוכות להערכה גבוהה גם היום.

תפקידיו המפורסמים ביותר היו מאופרות של מוצרט, וגנר והתפקיד הראשי ב"בוריס גודונוב" של מוסורגסקי. בגרמניה התפרסם גם כפרשן לתפקידי ורדי. שמו יצא גם כפרשן ללידר גרמנים ורוסים.

בנו איגור קיפניס (1930-2002) היה צ'מבליסט נודע, שכתב ביוגרפיה על אביו.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המיטב של אלכסנדר קיפניס" - הקלטות מיצירות וגנר, מוצרט, ורדי, גונו, ברהמס, מאיירבר, וולף וז'אק הלוי בהגשת בנו, איגור קיפניס, תקליטור בהוצאת פרל (פביליון רקורדס בע"מ) GEMM CD 9451

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Shawe-Taylor, Desmond: Kipnis, Alexander in 'The New Grove Dictionary of Opera', ed ==

. Stanley Sadie (London, 1992) ISBN 0-333-73432-7 Operastars.com (Igor Kipnis)