אללי אדמסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אללי אדמסו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 בפברואר 1962 (בן 62)
אדר א' ה'תשכ"ב
אתיופיהאתיופיה אתיופיה
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1983
השכלה אוניברסיטת תל אביב
מפלגה הליכוד, כחול לבן עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
16 בספטמבר 20125 בפברואר 2013
(20 שבועות ו־3 ימים)
כנסות 18
שגריר ישראל באתיופיה ה־16
2020–מכהן
(כ־4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אללי אדמסואמהרית: አለልኝ አድማሱ; נולד ב-27 בפברואר 1962) הוא שגריר ישראל באתיופיה. קודם לכן שימש יועץ ראש ממשלת ישראל לענייני העדה האתיופית לשעבר וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד בכנסת ה-18. התמודד לכנסת כיו"ר מפלגת כל ישראל אחים לשוויון חברתי ולאחר מכן הצטרף למפלגת כחול לבן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמסו נולד באתיופיה ועלה לישראל ללא משפחתו בשנת 1983[1]. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב.

לאחר לימודיו האקדמיים החל את שירותו בצה"ל והוא בן 26. שימש כקצין בחיל החינוך והנוער בתפקיד הדרכה ובמסגרת שירותו הצבאי השתתף גם במבצע שלמה. לאחר השחרור מצה"ל, שימש שליח בארצות הברית להסברה בנושאי קליטת עלייה ואחר כך עבד במשך 14 שנים במשרד התמ"ת, כאחראי להכשרה מקצועית ותעסוקה לעולי אתיופיה.

הצטרף לליכוד בשנת 1990 והוא חבר מרכז המפלגה מאז 1999. בבחירות לכנסת ה-18 נבחר למקום ה-28 ברשימת הליכוד, אך לא נכנס לכנסת. שימש יושב ראש מטה הבחירות של עולי אתיופיה בליכוד בבחירות 1996, 1999, 2003 ו-2006. בספטמבר 2012 התפטר יוסי פלד מהכנסת, ואדמסו החל לכהן כחבר הכנסת. הוא כיהן עד הבחירות לכנסת התשע עשרה שנערכו בינואר 2013.

ההתמודדות על משבצת העולה החדש ברשימת הליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפריימריז בליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-18 שובץ אדמסו במקום ה-28 של רשימת הליכוד. ולדימיר שקלאר, מועמד שעלה מרוסיה, שכמו אדמסו התמודד על משבצת העולה החדש של רשימת הליכוד לכנסת ה-18, הגיע מקום אחד בלבד אחרי אדמסו. שקלאר פיגר אחרי אדמסו ב-50 קולות בלבד.[2]

שקלאר הגיש עתירה יחד עם אסיה אנטוב (מועמדת נוספת למשבצת העולה) לוועדת הבחירות של הליכוד באמצעות עורך הדין יעקב נאמן כנגד שיבוצו במקום ה-28 של אדמסו. טיעוניו של שקלאר סבבו סביב הנקודה שאדמסו עלה לארץ בשנת 1983 בעוד בחוקה של הליכוד כתוב במפורש כי עולה חדש מוגדר כמישהו שעלה לארץ משנת 1985 והלאה. בהחלטת ועדת הבחירות של הליכוד נקבע כי אדמסו אכן נמצא לא מתאים למשבצת העולה החדש וניתנה ההוראה להדיחו ולהחזיר לו את הסכום ששילם על אגרת בחירות.

אדמסו הגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין של הליכוד. בערעורו טען אדמסו כי אין בסמכותה של ועדת הבחירות לדון בעתירה של שקלאר וכן כי העתירה הוגשה באיחור. לאחר המאבק המשפטי בית הדין של התנועה קבע כי אדמסו יוצב במקום ה-28 וכי לא היה פגם בהתנהגותו בהציעו עצמו למשבצת העולים.[3]

כחבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמסו מונה לחבר הכנסת בספטמבר 2012, לקראת סיום כהונתה של הכנסת ה-18, לאחר שהח"כ והשר יוסי פלד התפטר מתפקידו לטובת מינויו ליושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון. התמודד בפריימריס בליכוד לכנסת ה-19 ולא נבחר במקום ריאלי.

לאחר כהונתו בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, הודיע על התמודדותו לראשות עיריית ראשון לציון[4], אך לא נבחר.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת במרץ 2019 עמד בראש רשימת "כל ישראל אחים ופעולה לישראל" המשותפת למפלגות כל ישראל אחים לשוויון חברתי, מפלגה שקוראת לחיזוק מעמד ישראל כיהודית ודמוקרטית ועידוד עלייה לישראל מהתפוצות ולמפלגת פעולה לישראל. רשימה זו לא הצליחה וקיבלה רק 1,140 קולות (0.03%). לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים בספטמבר 2019 הוא עמד בראש רשימת כל ישראל אחים לשוויון חברתי שהמתמודדה בבחירות אלו באופן עצמאי. המפלגה נרשמה לבחירות אך פרשה מההתמודדות יומיים לפני הבחירות.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש עבר אדמסו למפלגת "כחול לבן". לאחר הבחירות פורסם ששר החוץ גבי אשכנזי מתכוון למנות אותו לשגריר ישראל באתיופיה[5]. הממשלה אישרה את המינוי ב-22 בנובמבר 2020.[6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמסו מתגורר בראשון לציון, נשוי ואב לשישה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]