אלמה מאהלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלמה מאהלר בשנת 1899

אלמה מאריה מאהלר גרופיוס ורפל (31 באוגוסט 1879 - 11 בדצמבר 1964) הייתה אשת חברה אוסטרית שנודעה בווינה בשל יופיה, תבונתה וקשרי האהבים שלה עם אמנים מפורסמים רבים. היא נישאה שלוש פעמים, לגוסטב מאהלר, מגדולי המלחינים במאה ה-20, לארכיטקט ואלטר גרופיוס ולסופר פרנץ ורפל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה כאלמה שינדלר בווינה שבאוסטריה לצייר אמיל יעקב שינדלר ולאשתו אנה פון ברגן, וגדלה בסביבה מיוחסת. אחד מחבריו של אביה היה גוסטב קלימט, שלו נתנה את "נשיקתה הראשונה". כעלמה צעירה הייתה מעורבת בסדרה של פרשיות אהבים, ביניהן עם קלימט, מקס בורקהארד והמלחין אלכסנדר פון זמלינסקי. ב-1902 נישאה לגוסטב מאהלר, שהיה מבוגר ממנה ב-20 שנה. מנישואים אלו נולדו לה שתי בנות: מאריה אנה (1902 - 1907), שנפטרה משנית (סקרלטינה) או מדיפתריה, ואנה יוסטינה (1904 - 1988), פסלת. כתנאי לנישואיה עם מאהלר הוסכם שתוותר על עיסוקה האמנותי בציור ובמוזיקה. בשל התמרמרותה על כך, פתחה בפרשיית אהבים עם ארכיטקט הבאוהאוס ואלטר גרופיוס. כאשר נפטר מאהלר ב-1911 הצטננו יחסיה עם גרופיוס.

במשך שלוש שנים ניהלה פרשיית אהבים סוערת עם הצייר האקספרסיוניסטי אוסקר קוקושקה, שצייר את ציורו "Bride of the Wind" כדי לסמל את אהבתם. כתוצאה מהפחד מהתשוקה שעורר בה, עזבה אלמה את קוקושקה וחידשה את קשריה עם גרופיוס. בזמן מלחמת העולם הראשונה נישאה לגרופיוס, ונולדה להם בת בשם מאנון. במהלך תקופת נישואיה השניים פגשה את הסופר פרנץ ורפל ואף נכנסה להיריון שחשבה שבא ממנו[דרוש מקור], בזמן שעדיין הייתה נשואה לגרופיוס. היא התגרשה מגרופיוס ונישאה לוורפל ב-1929. בנה, מרטין קרל יוהנס, נולד בטרם עת ונפטר בהיותו בן 10 חודשים.

בתם של אלמה וגרופיוס, מאנון (1916 - 1935), נפטרה מפוליו ב-1935 בגיל 18. המלחין אלבן ברג כתב לזכרה את הקונצ'רטו שלו לכינור, "לזכרו של מלאך" (Dem Andenken eines Engels).

בשנת 1932 ביקרה עם פרנץ ורפל בארץ ישראל[1].

ב-1938 נאלצו אלמה ופרנץ ורפל, שהיה יהודי, להימלט מאוסטריה לצרפת מפני האנשלוס הנאצי. עם הפלישה הגרמנית לצרפת, כיבושה במהלך מלחמת העולם השנייה ושליחת היהודים למחנות ההשמדה, ברחו היא ובעלה מצרפת. בסיועו של העיתונאי האמריקני וריאן פריי במרסיי, נמלטו במסע דרך הפירנאים לספרד ומשם, דרך פורטוגל, לניו יורק. בסופו של דבר הם התיישבו בלוס אנג'לס, שם זכה ורפל להצלחה כאשר הרומן שלו "The Song of Bernadette" הפך לסרט ב-1943 בכיכובה של ג'ניפר ג'ונס. לאחר מותו של ורפל ב-1945 חזרה אלמה לניו יורק, בה הייתה אשת חברה מוכרת עד מותה ב-1964.

שירו של טום לרר "אלמה" מגולל את סיפור חייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב גלילי, אלמה מהלר, פרנץ ורפל, ארבעים הימים של מוסא דאג, וסיפורי צפרוני, פורסם במקור בעיתון מקור ראשון בשנת 1999, 4 במאי 1999