אלמוגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלמוגית הקקאו (Stegastes variabilis)
דג הניאון מטימור המזרחית

אלמוגית הוא כינוי לדגים ממשפחת השוניתיים ללא הסוגים Amphiprion ו-Premnas המכונים דגי ליצן. הם עשויים לגדול לאורך של עד 30 ס"מ ויותר. בעוד רובם דגי מים מלוחים, ישנם מינים החיים במורדות הנחלים במים מתוקים. לאלמוגית בדרך כלל צבעים בהירים ובולטים.

חלק ממיני האלמוגית חיים באזורים בעלי מזג אויר ממוזג כמו דגי גריבלדי, הזן המתקיים באוקיינוס השקט לאורך חופי דרום קליפורניה ומקסיקו.

בטבע, מין אלמוגית כושית Stegastes nigricans מצמיחה אצות סיביות. כך גם אלמוגיות באוקיינוס ההודי והשקט, לחופי הודו והודו-סין מגדלות סוגי אצה אדומה. היום האלמוגית היא הדג היחיד הידוע למדע העוסק בגידול עצמי במעין "חקלאות". האלמוגית גם ידועה כתוקפנית, בייחוד אלמוגית הדומינו הדו-נקודתית.‏[1]

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוגיות חקלאיות הינן בעלות שטח שליטה (טריטוריה), ומרחיקות בעלי חיים אחרים משטחי גידול האצה שלהן. הן ניזונות מסרטנים זעירים, מיצורים ימיים זעירים, ומאצות. הן "מעשבות" את שטחי הגידול, ומתירים רק לסוגים מסוימים של אצות לצמוח ולהתפתח. הן תוקפות צוללנים הנכנסים לשטחן, ללא חת.‏[2]

ליקוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוגית הדומינו Dascyllus albisella עוסקת מעל ל-85% משעות היום בלקט. הפרטים הגדולים יותר באוכלוסייה, מחפשים את מזונם גבוה יותר בעמודת המים. רוב אלמוגיות ניזונות בעיקר מחסילונים ומשטרגליים. לזכרים קיבה קטנה יותר בעונת ההשרצה, לעומת הנקבות, בעקבות השימוש הרב בפעולות ראווה עבור הזווג ובשמירה על הקן. ככל שעוצמת הזרימה יורדת, עולות האלמוגיות גבוה יותר במים, שם ריכוז היצורים הזעירים גדול יותר, ולכן מזונם מצוי ביתר קלות. כשהזרם גובר, הם נוטים לרדת ולחפש מזון דווקא בתחתית עמודת המים, ואז גם קצב התזונה גדול יותר.

הדגים הקטנים יותר נשארים קרוב יותר לשטחי הגידול שלהם, ויש המשערים שהסיבה לכך, לחץ הטריפה מצד דגים האוכלים אלמוגיות.‏[3]

תחום מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוגית שלש-הנקודות Stegastes planifrons שומרת על שטחה בקנאות רבה, ותוקפת כל פולש. הנקבות עוזבות לזמן מה את חלקתן בעונת ההשרצה, על מנת להטיל את ביציהן בשטחי הזכרים. תנועה מוגברת זו מגדילה את הסיכון לחייהן, ולכן בוקעות וחיות יותר נקבות מאשר זכרים בכל מחזור רבייה. זכרי האלמוגית מגינים על צברי הביצים עד שהדגיגים בוקעים מהן, על ידי שחיה בתנועה מעגלית סביב הקן. הזכרים מתחרים האחד בשני על שטחי הרבייה. זכרים חלשים יותר נאלצים לנדוד לאזורים פחות מניבים, והצלחת זיווגם קטנה יותר. ישנם המוגלים מכל שטח שהוא, וחיים בקבוצה "צפה", ללא שטח. דגים אלו אינם משתתפים בתהליך הרבייה, ומצויים יותר בסכנת ציד וטריפה. אך הם עשויים לתפוש שטח שננטש, ולהפוך לדגים "פעילים" בחברה.‏[4]

אלמוגית הערב Stegastes adustus מבלה את רוב חייו באזור הקטן מ-60 סמ"ר. שטח זה משמש לה כמקור לנקודות מסתור, תזונה, ואזור רבייה. דגים הנתונים באזור שאינו מוצלח מבחינתם, לעתים קרובות מנסים לעבור לשטח אחר, מוצלח יותר, וכך בעלי "אחוזה" צריכים כל הזמן להציג נוכחות. עצמת המריבות על אזורי מחיה, קשורה בדרך כלל באיכות אזור המחיה הנדון.

התנועה מחוץ לאזור המחיה, הנקראת "סיורים" מצויה מאוד, ואלו יכולים להגיע עד 16 מטר ויותר. ישנן שלושה סוגי סיורים. הקצר ביותר הוא לצורך ליקוט מזון. הארוכים יותר קשורים בחיפוש בן או בת זוג וברבייה, וסיורים של דגים ללא שטח מחיה (ולכן ללא מזון וללא אפשרות רבייה) עסוקים בחיפוש אחר שטח מחיה משלהם.‏[5]

חיזור ובחירת בני זוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במין Stegastes partitus, הנקבות בוחרות את בן זוגן על פי עוצמת החיזור בלבד, ולא על פי גודל - שכן הפלישה לשטחי הרבייה מתרחשת בדרך כלל בלילה כשהזכרים נוטשים את משמרתם.‏[6]

הזכר מבצע 'קפיצת סימון' - עולה בעמודת המים, ויורד בה במהירות. קפיצת הסימון כוללת שחייה מהירה, והנקבה בוחרת את הזכר המרבה להציג עוצמה מהירות ונחישות, על פי צלילים מהדהדים המופקים מהזכר בעת השחייה המהירה מטה.‏[7]

באלמוגית בוגרגורי Stegastes leucostictus הזכרים מחזרים אחר נקבות גדולות. גודל הנקבות קשור גם לגודל הרחם, ולפוריות גבוהה יותר. מחקרים הראו שלנקבות גדולות יותר יש מספר ביצים רב יותר.‏[8]

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרטים במין stegastes partitus, הינם פוליגמיים ומתרבים עם יותר מנקבה אחת בעונה, לעתים תוך חיזור אחר מספר נקבות בו זמנית. בין המינים הללו, הברירה הטבעית ההתפתחותית מעדיפה את הזכרים המתחילים בחיזור מוקדם ככל שניתן בעונת ההשרצה, אפילו אם תטולת הביצים המוצלחים יותר, היא בעונה מאוחרת יותר. נקבות בוחרות את הזכר איתו היא תזדווג על פי איכות שטח המחיה שלו, כולל אזורי מסתור החיוניים להן כנגד טריפה, והנקבות בוחנות את התאמת השטח בטרם יטילו את הביצים שם.‏[9]

השפעת המרחק על ההשרצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במין אלמוגית כושית Stegastes nigricans נקבות בדרך כלל מתרבות עם זכר בודד בכל בוקר בעונת ההשרצה. עם שחר, הן מבקרות בשטח המחיה של הזכר על מנת להשריץ. המרחק לשטחו של הזכר משפיעה על מספר הביקורים של הנקבה. במרחקים קצרים, הנקבה חוזרת לביקורים רבים, ובכל פעם תשריץ מעט מהוולדות, ואילו במרחק גדול, היא עשויה להשריץ את כל הוולדות בפעם אחת. התנהגות שונה זו מוסברת כניסיון להפחית את הזמן שהנקבה מחוץ לשטחה היא על מנת למנוע פלישת גורמים זרים, שיאכלו או יקלקלו את גידוליה, וכן למנוע "כובשים" בעת העדרה. בנוסף, אם עזיבת שטחה, היא נתונה יותר לסכנת תקיפה וטריפה, סכנה הגדלה ככל שהמרחק משטחה גדל.‏[10]

אכילת ביצי עצמו (קניבליזם דגיגי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכר אלמוגית קורטז (Stegastes rectifraenum) אוכל את בני מינו. מחקרים הראו שדג זה מחסל בעצמו כרבע מתטולת הביצים שלו. הזכרים אוכלים תטולות אם הן קטנות מהרגיל, וכן אלו שבשלבים מוקדמים של התפתחות. נקבות האלמוגית נוטות להטיל את ביציהן ליד זכרים ששומרים על ביצים מתטולה חדשה, שיהוו תחרות לביציה שלה. התנהגות הזכרים מוסברת כהתאמה למצב של תטולה שאינה שווה את ההשקעה ההורית בה.‏[11]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערכו מחקרים רבים ומעמיקים בנוגע לרביית האלמוגיות, תהליך החיזור, בחירת בני הזוג, דאגת ההורים, ואכילת הצאצאים.

בשנת 2011 עבודתה של ד"ר ליזה לובל בריף ג'ונסטון, על השפעת זיהום PCB על אלמוגית אבודפדוף (Abudefduf sordidus) הראתה שניתן להשתמש בשינויים תוך רחמיים על מנת לכמת זיהום ימי, ולזהות אזורים מזוהמים או נקיים מזיהום בעזרתם.‏[12]

בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומחים לאקווריום משתמשים באלמוגית על מנת לייצב אקווריום חדש. הם מוסיפים את הדג כאשר האקווריום מיושב לראשונה בדגים, והוא מסייע בגדילת חיידקים מועילים. יש המתנגדים לשיטה זו, וטוענים שהיא מהירה מדי, ויש לה תוצאות שליליות בהמשך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרכז ביומד
  2. ^ ריפי אלמוגים - ערים תת-ימיות (אנגלית) 2002 ריצ'רד צ' מורפי, הוצאת דרווין, עמ' 29, מסת"ב 0-87850-138-X
  3. ^ מאמר יחסי תזונה תלויי הסביבה של אלמוגית הדומינו, דוד א' מן, 2007, ירחון קופאה (דגים) כרך 3, עמוד 566-576
  4. ^ הירחון לחקר החי הימי וסביבתו (אנגלית), כרך 34, עמודים 197-213
  5. ^ ירחון התנהגות (אנגלית), פאול יון ברטלס, תנועות טריטוריאליות של אלמוגית אופצנטרוס 1984, כרך 91, עמודים 312-322
  6. ^ ירחון מדע הסביבה ההתנהגותי (אנגלית) מאמר: חיזור כסמן לכנות איכות ההורות בזכר אלמוגית שני-צבעים Stegastes partitus יוחנן ג' קובאץ', 1991, כרך 2 עמודים 295-300
  7. ^ מאמרו של דוד מן, לעיל
  8. ^ מ' איצקוביץ, מ' דראוד וי"ל ברנס, מ' הלי, מה חשיבות בחירת בן הזוג של אלמוגית בוגרגורי? (אנגלית) בירחון ירחון למדעי סביבה התנהגותית ומדעי החברה והחיים, 1998 כרך 42 עמודים 149-155
  9. ^ ירחון התנהגות בעלי חיים 1981, מיכאל צ' שמייל, ברירה זיווגית והצלחה רבייתית בזכרים של אלמוגית שני-צבעים Eupomacentrus partitus, כרך 29, עמודים 1172-1184
  10. ^ הירחון למדעי סביבה התנהגותית ומדעי חברה וחיים (אנגלית), קרינו קנג'י, גמישות בביקורי השרצה של נקבת האלמוגית הכושית Stegastes nigricans, שנת 1997 כרך 41, עמודים 55-59
  11. ^ כריסטופר ו פטרסון, קניבליזם בבני מינו של אלמוגית קורטז (אנגלית), ירחון 'התפתחות', 1989, כרך 43, עמודים 158-168
  12. ^ הכנס ה-30 של האקדמיה האמריקנית למדעים תת-ימיים, באי דופין (אנגלית), קאוויאר רעיל: שימוש ברחם דגים כדי לעקוב אחר השפעות מזהמים (2011)