אלמוג בהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלמוג בהר (נולד ב-1978) הוא משורר, סופר ומבקר ספרות ישראלי.

אלמוג בהר

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חיים

אלמוג בהר נולד ברעננה. הוא סיים תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטה העברית, לומד שם כעת (2007) לתואר שני בספרות עברית, וכותב תזה על זהות ומגדר בשירתה של אמירה הס. הוא מתגורר בירושלים ומלמד בתיכון "קדמה" בקטמונים. בהר הוא בוגר כיתת השירה של הליקון לשנת 2005.

[עריכה] יצירות

בהר מפרסם שירים וסיפורים קצרים במספר כתבי עת, בהם "הליקון", "עיתון 77", "הכיוון מזרח", "קשת החדשה", "דקה ","אלפיים", "הו!" ו"משיב הרוח", "סדק", "אפיקים" וכן במוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ" ובמוספי הספרות של "ידיעות אחרונות" ו"מקור ראשון". שפט בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת ה'תשס"ז. מפרסם ביקורות ספרים וספרות במוסף "תרבות וספרות" וב"עיתון 77", בין השאר על שירה עברית צעירה, על ספרות מזרחית, על תרגומים מערבית לעברית ועל הקשר בין מסורת הפיוט לספרות המזרחית החדשה. מסה נרחבת שלו, בשם "חלומות באספניה", הופיעה בקובץ "תהודות זהות - הדור השלישי כותב מזרחית", שראה אור בהוצאת עם-עובד בשנת 2007. ספר שיריו הראשון, "צמאון בארות", ראה אור בפברואר 2008 בהוצאת עם-עובד. קובץ סיפוריו הראשון, "אנא מן אל-יהוד", ראה אור בדצמבר 2008 בהוצאת בבל. ספר שיריו השני, "קצה המדרכה", עתיד לראות אור ב-2009 בהוצאת עם-עובד. אלמוג בהר זכה בציון לשבח בפסטיבל השירה במטולה לשנת 2008.

[עריכה] אנא מן אל-יהוד

"אנא מן אל-יהוד", סיפור קצר של בהר, זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת 2005. הסיפור עוסק בצעיר ישראלי יהודי ממוצא עיראקי המתחיל לדבר במבטא הערבי של סבו, ובמגפת חזרה למבטאים הישנים של יהודים בארץ המתחוללת עקב כך. הסיפור עורר בשנת 2006 הדים רבים במצרים בעקבות תרגומו לערבית ופרסומו באחד מכתבי-העת התרבותיים הוותיקים ביותר, "אל-הילאל", ככתבה ראשית. כן הוא נלמד בקורסים אקדמיים במדעי החברה ובמדעי הרוח בארץ ובחו"ל (הסיפור תורגם גם לאנגלית). לדברי המתרגם לערבית, מוחמד עבוד, אשר צירף לסיפור מסה נרחבת, הסיפור "חשוב מאוד בשל האפשרות הגלומה בו להבנת המציאות הישראלית העכשווית".

[עריכה] ספרים

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • נוית בראל. שירה נכתבת כשרעבים. ביקורת על הספר "צמאון בארות". כתב העת עתון 77, גיליון 335, כסלו תשס"ט, דצמבר 2008.

מכּתביו:

כלים אישיים