אלמלך
אַלַמֶּלֶךְ הייתה עיר שנכבשה בתקופת ההתנחלות ונמסרה לנחלת שבט אשר, על פי המסופר בספר יהושע:[1]
”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: ... וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת”.
אלמלך משוערת כ"רתמרכ" שנזכרה בין היישובים שנסקרו ברשימת תחותימס השלישי אשר פעל בשנים 1490 - 1426 לפנה"ס.[2]
על פי מקומה ברשימת ערי אָשֵׁר, משוער שאַלַמֶּלֶךְ שכנה בגבול הדרומי של הנחלה, כלומר בדרום עמק עכו. הצעות הזיהוי המשוערות כוללות את תל נחל\תל א-נַּחְל (בלב אזור התעשייה במפרץ חיפה)[3] שם נמצאו בין השאר חרסים מהתקופה הכנענית והישראלית[4], את תל דַעוּךְ (בשדות קיבוץ כפר מסריק)[5] שהיה מיושב מתקופת הברונזה (הכנענית) ועד התקופה העות'מאנית[6], וגם את תל כיסון.
-
תל א-נַּחְל באזור התעשייה של מפרץ חיפה (שימו לב ללֶבֶּנִיָה משמאל לתל) -
תל דַעוּךְ, בשדות שממזרח לקיבוץ כפר מסריק -
תֵּל כִּיסוֹן בעמק עַכּוֹ
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 53.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ו.
- ^ הערך: אלמלך, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 55.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', עמ' 363
- ^ הערך על תל א-נחל מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 185.
- ^ תל דעוך. ראפע אבו ריא, חדשות ארכיאולוגיות, חפירות וסקרים בישראל. 2017