אלן אלדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: טעויות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אלן אלדה
Alan Alda by Bridget Laudien.jpg
אלן אלדה, 2008
תאריך לידה: 28 בינואר 1936
מקום לידה: הברונקס, ניו יורק שבארצות הברית

אלן אלדהאנגלית: Alan Alda; נולד ב-28 בינואר 1936) הוא שחקן קולנוע, במאי ותסריטאי אמריקני זוכה 6 פרסי גלובוס הזהב ו-6 פרסי האמי. היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2004 על תפקידו בסרט "הטייס".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלדה נולד ברובע הברונקס בניו יורק ל"מיס ניו יורק" לשעבר ג'ואן בראון ולשחקן-זמר רוברט אלדה. אלדה הוא ממוצא איטלקי-אירי.

בהיותו בן שבע חלה אלדה במחלת שיתוק ילדים. בסיוע פיזיותרפיה אינטנסיבית החלים ממרבית התסמינים של המחלה.

אלדה למד ב"תיכון ארכיבישוף סטפינק", ולאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטת פולדהאם. בנעוריו למד אלדה גם בפריז, שיחק במחזה מקומי ברומא והופיע עם אביו באמסטרדם.

לאחר שסיים את לימודיו שירת אלדה בצבא ארצות הברית, כתותחן והוצב בקוריאה.

שנה לאחר שסיים את לימודיו התחתן אלדה עם השחקנית ארלין אלדה, לזוג נולדו 3 בנות.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת המשחק שלו החל אלדה בתחום הטלוויזיה באמצע שנות ה-50 כשהופיע במספר סדרות מקומיות ובראשן בסדרה הקומית זוכת 8 פרסי האמי "המופע של פיל סילברס".

ב-1966 פנה אלדה לתחום התיאטרון ושיחק בתפקיד ראשי במחזמר המוזיקלי "עץ התפוח". הוא קיבל על הופעתו הראשונה על בימת ברודוויי מועמדות לפרס טוני.

את קריירת הקולנוע שלו החל אלדה ב-1963 בדרמה הקומית "אבדו הימים ההם" לאחר מכן, ב-1968, שיחק בקומדיית הספורט "נמר של נייר"; על משחקו בסרט היה אלדה מועמד לפרס גלובוס הזהב.

ב-1972 זכה בתפקיד הראשי בסדרת המלחמה הקומית "מ.א.ש". בסדרה גילם אלדה את הוקאיי פירס, הדמות היחידה שהופיעה בכל פרקי הסדרה, לא מעט בזכות הפרק "הוקאיי", שהיה, למעשה, מונולוג ארוך שלה. פירס, המכונה "הוקאיי" על שם דמות מתוך המוהיקני האחרון, הוא הרופא הראשי במחנה, מנתח, פציפיסט ורודף-שמלות. ב-1973 היה אלדה מועמד לפרס אמי על תפקידו בסדרה ומועמד לפרס גלובוס הזהב. בשנה שלאחר מכן זכה בשני פרסי אמי בקטגוריות שחקן השנה בסדרה והשחקן הראשי בסדרה קומית על תפקידו, וכן היה מועמד בפעם שלישית לגלובוס הזהב. ב-1975 זכה אלדה לראשונה בפרס גלובוס הזהב ובמועמדות כפולה לפרס אמי על תפקידו בסדרה, וב-1976 קיבל אלדה את פרס גלובוס הזהב השני שלו ובמועמדות כפולה נוספת לפרס אמי. ב-1977 קיבל אלדה שלוש מועמדויות לפרס אמי, שמהן זכה באחת. כמו כן קיבל מועמדות חמישית לפרס גלובוס הזהב.

ב-1978 קיבל אלדה 4 מועמדויות לפרס אמי, שאחת מהן הייתה על תפקידו בסדרת הדרמה הביוגרפית "הרוג אותי אם תוכל". כמו כן קיבל מועמדות שישית לפרס גלובוס הזהב. בשנה זו חזר אלדה לככב בתחום הקולנוע ושיחק בדרמה הרומנטית מועמדת 4 פרסי האוסקר "פעם בשנה, באותו מקום"; על משחקו קיבל אלדה מועמדות שביעית לפרס גלובוס הזהב. כן הופיע אלדה בדרמה הרומנטית "חליפת קליפורניה".

ב-1979 זכה אלדה בפרס אמי הרביעי שלו ובמועמדות נוספת לפרס גלובוס הזהב. בשנה שלאחר מכן זכה אלדה בפרס גלובוס הזהב השלישי שלו ובשתי מועמדויות לפרס אמי. ב-1981 קיבל אלדה את פרס גלובוס הזהב הרביעי שלו וכן קיבל שתי מועמדויות נוספות לפרס אמי. ב-1982 זכה אלדה בפרס אמי החמישי שלו ובפרס גלובוס הזהב החמישי שלו. בנוסף קיבל אלדה בשנה זו שתי מועמדויות על תפקידו בדרמה הקומית "ארבע העונות".

ב-1983, בעונתו האחרונה בסדרה מ.א.ש, זכה אלדה על תפקידו בפרס גלובוס הזהב השישי שלו ובשתי מועמדויות לפרס אמי.

ב-1989 שיחק אלדה בדרמה הקומית מועמדת 3 פרסי האוסקר של וודי אלן, "פשעים ועבירות קלות". ב-1993 השתתף אלדה בסרט נוסף של וודי אלן, קומדיית הפשע "תעלומת רצח במנהטן".

ב-1994 קיבל אלדה את המועמדות ה-28 שלו לפרס אמי, על תפקידו בסרט "והלהקה מנגנת". בשנה שלאחר מכן קיבל את מועמדות פרס גלובוס הזהב ה-15 שלו, על תפקידו בדרמת הספורט "המייל הלבן".

ב-1996 שיחק אלדה בסרט שלישי מבית היוצר של וודי אלן, הקומדיה המוזיקלית "כולם אומרים אני אוהב אותך".

בשנת 2000 קיבל אלדה מועמדות לפרס אמי על תפקיד האורח בו הופיע בסדרה המצליחה "ER". בנוסף שיחק בשנה זו בתפקיד ראשי בקומדיית הפנטזיה המצליחה "מה נשים רוצות"; בסרט גילם את דן וואנמייקר, מנהלו של גיבור הסרט ניק מרשל (מל גיבסון) שמחליט לפטר אותו ולהעסיק במקומו את דרסי מק'גווייר (הלן האנט). ב-2001 קיבל אלדה את מועמדותו ה-30 במספר לפרס אמי, על תפקידו בסרט "מועדון אדמה".

בשנת 2004, כשהוא בן 68, הגיע אלדה לשיא מבחינה קולנועית, כשקיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על גילום דמותו של הפוליטיקאי האמריקאי, סנטור אואן ברוסט, שניהל מאבק ציבורי נוקב עם הטייס הווארד יוז (לאונרדו דיקפריו) בדרמה הביוגרפית זוכת 5 פרסי האוסקר של מרטין סקורסזה, "הטייס". על תפקידו קיבל אלדה בנוסף גם מועמדות שנייה לפרס באפט"א.

באותה שנה החל אלדה לשחק בסדרת הדרמה הפוליטית "הבית הלבן", בה גילם אלדה את דמותו של סנטור קליפורניה ארנולד ויניק; על תפקידו בסדרה קיבל אלדה שתי מועמדויות לפרס אמי, ב-2005 וב-2006.

בשנת 2005 זכה אלדה להערכה בתחום התיאטרון בו היה פעיל למעלה מ-40 שנה, וקיבל את "פרס שולחן הדרמה" על הופעתו במחזה "גלאנגארי גלאן רוס".

ב-2009 קיבל אלדה את מועמדותו ה-33 לפרס אמי, על תפקיד האורח שביצע בסדרה הקומית "רוק 30".

אלדה הוא חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]