אלן בול
| יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
ערך זה עוסק בכדורגלן עבר אנגלי. אם התכוונתם לתסריטאי ובמאי אמריקאי, ראו אלן בול (תסריטאי).
| אלן בול | ||
|---|---|---|
| מידע אישי | ||
| שם מלא | ג'יימס אלן בול | |
| תאריך לידה | 12 במאי 1945 | |
| תאריך פטירה | 24 באפריל 2007 | |
| מקום לידה | פרנוורת' שבאנגליה | |
| גובה | 1.68 מטר | |
| עמדה | קשר | |
| מועדוני נוער | ||
| 1960 - 1961 1961 - 1962 |
בולטון וונדררס בלקפול |
|
| מועדונים מקצועיים | ||
| 1962 - 1966 1966 - 1971 1971 - 1976 1976 - 1978 1978 - 1979 1979 - 1980 1980 - 1981 1981 - 1982 1982 - 1983 1983 - 1984 |
בלקפול אברטון ארסנל סאות'המפטון פילדלפיה פיורי ונקובר וייטקאפס בלקפול סאות'המפטון איסטרן א"א (הונג קונג) בריסטול רוברס |
116 (40) 208 (66) 177 (45) 132 (9) 34 (5) 38 (10) 30 (5) 63 (2) 12 (?) 17 (2) |
| נבחרת לאומית | ||
| 1965 - 1975 | אנגליה | 72 (8) |
|
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה |
||
אלן ג'יימס בול (באנגלית: Alan James Ball; 12 במאי 1945 - 24 באפריל 2007) היה שחקן ומאמן כדורגל אנגלי בינלאומי, הצעיר בשחקניה של הנבחרת האנגלית שזכתה בגביע העולם ב-1966, והשחקן המצטיין במשחק הגמר של אותו טורניר.
פעמיים ניפץ בול, יליד לנקשייר, את שיא ההעברות הבריטי: לראשונה ב-1966, כשקבוצת נעוריו בלקפול, בה שיחק כנער לצידו של גיבור הכדורגל סטנלי מתיוס, מכרה אותו לאברטון בתמורה ל-110,000 לירות שטרלינג; וכשש שנים לאחר מכן כשנמכר מחדש לארסנל הלונדונית בתמורה לסכום כפול.
בלמעלה מעשרים שנה של כדורגל מקצועני באנגליה ובצפון אמריקה, רשם בול כמאה ושמונים שערים בקרוב לאלף הופעות. לרמה הגבוהה ביותר של המשחק הגיע כבר בגיל צעיר, לאחר שהגשים את המטרה שקבע לעצמו, לשחק במדי אנגליה בגביע העולם שאירחה. מה שייחד אותו כשחקן, ומשך את תשומת לבו של מאמן הנבחרת אלף רמזי, היה מגוון כישוריו, השילוב בין יכולות הגנתיות להתקפיות, ובין משחק אגפים לשליטה במרכז השדה. בול התאים לשיטתו של רמזי היטב, כשמילא את תפקיד הימני מבין שלושה קשרים במרכז השדה. לאחר שריקת הסיום של גמר המונדיאל אמר לו המנג'ר, שבדרך כלל מיעט בשבחים: "אישי הצעיר - לעולם לא תשחק משחק טוב יותר בחייך". גם עמיתיו לקבוצה האלופה, בובי צ'רלטון וג'ף הרסט, הכריזו על הקשר הפעלתני והאנרגטי בן ה-21, כשחקן המפתח במשחק הגמר.
ברמת המועדונים זכה בול בתואר אחד בלבד, אליפות הפוטבול ליג לשנת 1970, במדי אברטון. פעמיים שיחק בגמר גביע ה-FA, עם אברטון ושוב עם ארסנל, אולם לא זכה בו. בנוסף היה שותף לעלייתה של סאות'המפטון לליגה הבכירה, ב-1978. לאחר פרישתו מכדורגל פנה לעסוק באימון, במספר קבוצות, עד פיטוריו מפורטסמות' ב-1999.
בשנת 2000 הוענק לו תואר חבר במסדר האימפריה הבריטית (MBE) על "שירותיו לכדורגל". כשלוש שנים לאחר מכן בא בשערי היכל התהילה של הכדורגל האנגלי.
בשנותיו האחרונות התמודד בול עם מחלת הסרטן שבה לקו אשתו ובתו, ואף העמיד למכירה את מדליית המנצחים שלו מגביע העולם, כדי לממן את הוצאות המשפחה. ב-24 באפריל 2007 מת מהתקף לב, בגיל 61, בסמוך לביתו.
לקריאה נוספת [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אלן בול - קובץ עובדות, Times Online
| נבחרת אנגליה - מונדיאל 1966 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 בנקס | 2 כהן | 3 וילסון | 4 סטיילס | 5 ג'. צ'רלטון | 6 מור | 7 בול | 8 גריבס | 9 ב. צ'רלטון | 10 הרסט | 11 קונלי | 12 ספרינגט | 13 בונטי | 14 ארמפילד | 15 ביירן | 16 פיטרס | 17 פלאוארס | 18 הנטר | 19 פיין | 20 קלהאן | 21 האנט | 22 איסטהאם | מאמן: ראמזי |
||
| נבחרת אנגליה - מונדיאל 1970 | ||
|---|---|---|
|
1 בנקס | 2 ניוטון | 3 קופר | 4 מאלרי | 5 לבונה | 6 מור | 7 לי | 8 א. בול | 9 ב. צ'רלטון | 10 הרסט | 11 פיטרס | 12 בונטי | 13 סטפני | 14 רייט | 15 סטיילס | 16 יוז | 17 ג'. צ'רלטון | 18 הנטר | 19 ק. בל | 20 אוזגוד | 21 קלארק | 22 אסטל | מאמן: ראמזי |
||