אלן בול (כדורגלן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אלן בול
Alan Ball (cropped).jpg
מידע אישי
שם מלא ג'יימס אלן בול
תאריך לידה 12 במאי 1945
תאריך פטירה 24 באפריל 2007 (בגיל 61)
מקום לידה פרנוורת' שבאנגליה
עמדה קשר
מועדוני נוער
1960 - 1961
1961 - 1962
בולטון וונדררס
בלקפול
מועדונים מקצועיים
1962 - 1966
1966 - 1971
1971 - 1976
1976 - 1978
1978 - 1979
1979 - 1980
1980 - 1981
1981 - 1982
1982 - 1983
1983 - 1984
בלקפול
אברטון
ארסנל
סאות'המפטון
פילדלפיה פיורי
ונקובר וייטקאפס
בלקפול
סאות'המפטון
איסטרן א"א (הונג קונג)
בריסטול רוברס
116 (40)
208 (66)
177 (45)
132 (9)
34 (5)
38 (10)
30 (5)
63 (2)
12 (?)
17 (2)
נבחרת לאומית
1965 - 1975 אנגליה 72 (8)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

אלן ג'יימס בולאנגלית: Alan James Ball;‏ 12 במאי 1945 - 24 באפריל 2007) היה שחקן ומאמן כדורגל אנגלי בינלאומי, הצעיר בשחקניה של הנבחרת האנגלית שזכתה בגביע העולם ב-1966, והשחקן המצטיין במשחק הגמר של אותו טורניר.

פעמיים ניפץ בול, יליד לנקשייר, את שיא ההעברות הבריטי: לראשונה ב-1966, כשקבוצת נעוריו בלקפול, בה שיחק כנער לצידו של גיבור הכדורגל סטנלי מתיוס, מכרה אותו לאברטון בתמורה ל-110,000 לירות שטרלינג; וכשש שנים לאחר מכן כשנמכר מחדש לארסנל הלונדונית בתמורה לסכום כפול.

בלמעלה מעשרים שנה של כדורגל מקצועני באנגליה ובצפון אמריקה, רשם בול כמאה ושמונים שערים בקרוב לאלף הופעות. לרמה הגבוהה ביותר של המשחק הגיע כבר בגיל צעיר, לאחר שהגשים את המטרה שקבע לעצמו, לשחק במדי אנגליה בגביע העולם שאירחה. מה שייחד אותו כשחקן, ומשך את תשומת לבו של מאמן הנבחרת אלף רמזי, היה מגוון כישוריו, השילוב בין יכולות הגנתיות להתקפיות, ובין משחק אגפים לשליטה במרכז השדה. בול התאים לשיטתו של רמזי היטב, כשמילא את תפקיד הימני מבין שלושה קשרים במרכז השדה. לאחר שריקת הסיום של גמר המונדיאל אמר לו המנג'ר, שבדרך כלל מיעט בשבחים: "אישי הצעיר - לעולם לא תשחק משחק טוב יותר בחייך". גם עמיתיו לקבוצה האלופה, בובי צ'רלטון וג'ף הרסט, הכריזו על הקשר הפעלתני והאנרגטי בן ה-21, כשחקן המפתח במשחק הגמר.

ברמת המועדונים זכה בול בתואר אחד בלבד, אליפות הפוטבול ליג לשנת 1970, במדי אברטון. פעמיים שיחק בגמר גביע ה-FA, עם אברטון ושוב עם ארסנל, אולם לא זכה בו. בנוסף היה שותף לעלייתה של סאות'המפטון לליגה הבכירה, ב-1978. לאחר פרישתו מכדורגל פנה לעסוק באימון, במספר קבוצות, עד פיטוריו מפורטסמות' ב-1999.

בשנת 2000 הוענק לו תואר חבר במסדר האימפריה הבריטית (MBE) על "שירותיו לכדורגל". כשלוש שנים לאחר מכן בא בשערי היכל התהילה של הכדורגל האנגלי.

בשנותיו האחרונות התמודד בול עם מחלת הסרטן שבה לקו אשתו ובתו, ואף העמיד למכירה את מדליית המנצחים שלו מגביע העולם, כדי לממן את הוצאות המשפחה. ב-24 באפריל 2007 מת מהתקף לב, בגיל 61, בסמוך לביתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברט גלווין ומרק בושל, Football's Greatest Heroes, הוצאת Robson Books, לונדון 2005, עמ' 143-145

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]