אלן ג'ונסון-סירליף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלן ג'ונסון-סירליף במהלך ביקור בברזיל, אפריל 2010

אֶלן ג'ונסון-סירליף (Ellen Johnson-Sirleaf, נולדה ב-29 באוקטובר 1938) היא נשיאת ליבריה והאשה הראשונה שנבחרה להנהגת מדינה ביבשת אפריקה. מכונה בפני תומכיה "אשת הברזל", כפי שכונתה בשעתה ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר. כלכלנית בהכשרתה. זכתה, יחד עם שתי נשים נוספות, בפרס נובל לשלום לשנת 2011, על מאמציה להענקת שוויון זכויות לנשים ומאבקה לקידום זכויות האדם.

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסון סירליף, ילידת מונרוביה, בירת ליבריה, היא צאצאית של קבוצת המיעוט של צאצאי העבדים מאמריקה. היא למדה בתיכון מתודיסטי במונרוביה, ובהמשך קיבלה תואר בחשבונאות מהקולג' לעסקים במדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית ולאחר מכן תואר בכלכלה מאוניברסיטת קולורדו, וכמו כן קיבלה תואר בניהול ציבורי (Master of Public Administration) מאוניברסיטת הרווארד ב-1971, והייתה פעילה בארגונים חברתיים.

מאבקים פוליטיים וגלות כפוייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיה האקדמיים שבה ג'ונסון סירליף לליבריה ומונתה לעוזרת שר האוצר בממשלתו של ויליאם טולברט. ב-1979 מונתה להיות שרת האוצר של ליבריה, אולם שנה אחר כך נרצח הנשיא טולברט על ידי רב סמל סמואל דו ובוצעה הפיכה במדינה שבעקבותיה נאלצה לעבור לגלות בקניה, שם עבדה בסיטיבנק, המספק שירותי בנקאות ללקוחות פרטיים.

ב-1985 שבה לליבריה כדי להתמודד לפרלמנט, אולם בנאום שנשאה מתחה ביקורת על הממשל של דו, ובשל כך נעצרה ונשלחה ל-10 שנים בכלא. אולם גל מחאות בינלאומי ולחץ אמריקאי הביא לשחרורה כעבור זמן קצר. לאחר מכן עברה להתגורר בוושינגטון הבירה, שם עבדה בבנק העולמי. ב-1997 שבה פעם נוספת לליבריה והתמודדה על הנשיאות נגד צ'ארלס טיילור, בו תמכה שבע שנים קודם לכן כשביצע את ההפיכה במדינה שהביאה לסיום שלטונו של סמואל דו. בבחירות היא קיבלה 10% בלבד מקולות הבוחרים. הנשיא טיילור הציג את ההתמודדות שלה נגדו בבחירות כבגידה והעמיד אותה לדין במשפט ראווה, דבר שאילץ את ג'ונסון סירליף לחזור לגלות נוספת בארצות הברית.

בחירות 2005 וכהונתה כנשיאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן ג'ונסון-סירליף בטקס השבעתה לנשיאות

במרץ 2003, לאחר שהושג הסכם שלום לסיום מלחמת האזרחים העקובה מדם במדינה, נאלץ צ'ארלס טיילור לוותר על כסאו ולצאת לגלות, דבר שאיפשר לג'ונסון-סירליף להכשיר את הקרקע לקראת התמודדותה בבחירות ב-2005. בבחירות הללו התמודדה מול שחקן הכדורגל הבינלאומי ג'ורג' וואה, שזכה לפופולריות בציבור, ובמיוחד בקרב צעירי ליבריה העניים והמובטלים. בסיבוב הראשון הוביל וואה על ג'ונסון סירליף בהפרש של שמונה אחוזים, אולם בסיבוב השני, שהתקיים בנובמבר 2005 קיבלה ג'ונסון-סירליף כ-60% מקולות הבוחרים וב-16 בינואר 2006 נכנסה לתפקידה כנשיאת ליבריה.

כנשיאה, מתמודדת ג'ונסון-סירליף מול מגוון רחב של בעיות חמורות במדינה, כשהמשימות העיקריות שלפניה הן טיפול באבטלה הגבוהה (75% - 80%), שיקום התשתיות שנהרסו עקב 14 שנות מלחמת אזרחים ונטרול השסע החברתי במדינה. במישור הפוליטי, עליה להתמודד עם רבים מתומכיו (ואף קרובי משפחתו) של הנשיא הקודם טיילור, שעדיין מאיישים עמדות פוליטיות בכירות.

פועלת להשיג השקעות זרות וסיוע חוץ, ובין השאר חתמה עם נשיא סין, הו ג'ינטאו, על שבעה הסכמי סחר בין המדינות, בעת ביקורו של ג'ינטאו בליבריה בפברואר 2007. בנוסף דאגה ג'ונסון-סירליף לחידוש אספקת החשמל לבירה מונרוביה תוך 150 יום מכניסתה לתפקיד, כשהיא מכריזה כי "חיבור העיר לרשת החשמל מסמל את המסע שליבריה עושה מחושך לאור".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
צ'ארלס טיילור
נשיאי ליבריה
2005
הבא: