אלן דלון

אלן דלון
Alain Delon
	אלן דלון מעניק חתימות במהלך ביקור בישראל ב-1971
לידה	8 בנובמבר 1935 (בן 88); סו, Seine, צרפת
שם לידה	Alain Fabien Maurice Marcel Delon
סוגה מועדפת	דרמה, ספרות בלשית, מותחן
מדינה	שווייץ, צרפת
תקופת הפעילות	1956–2019 (כ־63 שנים)
מקום לימודים	École Jeannine Manuel
בן או בת זוג	נטלי דלון (13 באוגוסט 1964–14 בפברואר 1969) רומי שניידר (1959–אוגוסט 1963); ; נטלי דלון (אוגוסט 1962–13 באוגוסט 1964); Rosalie van Breemen (1987–2001); אן פריו; מיריי דארק ;
צאצאים	Anthony Delon, Anouchka Delon, Alain-Fabien Delon
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3 (4 בספטמבר 2023); קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (10 במאי 1995); פרס סזאר לשחקן הטוב ביותר (1985); דוב הזהב של כבוד (1995); מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי; אביר בלגיון הכבוד; מפקד מסדר האמנויות והספרות; קצין בלגיון הכבוד ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

אלן דלון (בצרפתית: Alain Delon; נולד ב-8 בנובמבר 1935) הוא שחקן ואיש עסקים צרפתי-שווייצרי.

ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן דלון נולד בפרבר של פריז בצרפת ב-8 בנובמבר 1935. הוריו התגרשו כשהיה בן ארבע וכל אחד מהם התחתן בשנית. הוא התחנך בפנימיה קתולית, אולם לימודיו בה הופסקו בגלל התנהגותו והוא עבר מספר מסגרות חינוכיות. בגיל 14 עזב את לימודיו ועבד תקופה קצרה בקצביה אצל אביו החורג. בגיל 17 התגייס לצי הצרפתי ושירת במלחמת הודו-סין הראשונה. דלון סיפר כי מתוך ארבע שנות שרותו בצבא, שהה 11 חודשים בכלא בגלל בעיות משמעת. בשנת 1956 שוחרר מן הצבא על רקע התנהגותו ושב לצרפת. מיד לאחר שובו עבד בעבודות מזדמנות כמלצר, סבל, ואיש מכירות. באותה תקופה התיידד עם השחקנית בריז'יט אובר (Brigitte Auber) וליווה אותה לפסטיבל הקולנוע בקאן שם החל בדרכו כשחקן.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת ביקורו בקאן קיבל פנייה מצייד כישרונות של המפיק הידוע דייוויד או. סלזניק. הוא ניגש למבחן במה ולאחריו הציע לו סלזניק חוזה עבודה, בתנאי שילמד אנגלית. דלון חזר לפריז כדי ללמוד אנגלית, אולם לאחר פגישה עם הבמאי הצרפתי איב אלגרה (Yves Allégret), שכנע אותו האחרון להישאר ולעבוד בצרפת. לאחר שסלזניק הסכים לביטול חוזהו הציע לו אלגרה תפקיד בכורה בסרטו "Quand la femme s'en mêle". סרטו הבא, "Faibles femmes" (בישראל - "היום זו מחר אחרת"), הוקרן אף בארצות הברית, שם הפך להצלחה גדולה.

פריצת הדרך של דלון החלה בשנת 1960 עם הסרט "לעין השמש" שם גילם את טום ריפלי, אדם חלקלק, השואף למצוא חן בעיני אנשים מחד, וחסר כל מצפון או רגשות כלפי הסובבים אותו מאידך. בסרט זה שיחק לצד מוריס רונה, ומארי לאפורה.

לאחר מכן שיחק בסרטים כמו "רוקו ואחיו", "הברדלס", "הטוליפ השחור", "הסמוראי", מר קליין ו"בורסלינו". בשנת 1961 הופיע לראשונה על במת התיאטרון במחזה "חבל שהיא זונה" ('Tis Pity She's a Whore) לצידה של רומי שניידר שהייתה מאורסת לו משנת 1959, לאחר שכיכבו יחד, שנה קודם לכן בסרט "קריסטין". ב־1965 הופיע בסרט הרולס רויס הצהובה לצידה של שירלי מקלין. ב-1970 הופיע בסרט הפשע המעגל האדום בבימויו של זאן פייר מלוויל. דלון נחשב באותה עת לאחד הכוכבים הצרפתיים הבולטים, אך מסוף שנות השבעים ובמהלך שנות השמונים החלה הקריירה הקולנועית שלו לשקוע. בשנת 1997 הכריז דלון על החלטתו לפרוש ממשחק קולנועי, אך מאז שיחק בחמישה סרטים נוספים והרחיב את הופעותיו על הבימה בהצגה המצליחה "Les montagnes russes".

בשיא הצלחתו נודע גם הודות לדואט "פארולה, פארולה" (Paroles, Paroles), אותו הקליט עם הזמרת דלידה בשנת 1973, שהייתה בת זוגו באותה תקופה. בשנת 1968 נקשר שמו של דלון לשערוריית כספים וסמים ושחיתות-בצמרת, לאחר שגופת שומר-ראשו נתגלתה במזבלה. לא הוגש נגדו כתב-אישום אך מעת לעת נתפרסמו שמועות על קשריו עם חוגי פשע בפריז.

דלון כמותג[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלון היה אחד מכוכבי הקולנוע הראשונים שניצל את שמו כמותג בבשמים, משקפיים, שעונים, בגדים, שמפניה ועוד. מותג המשקפיים של דלון הפך פופולרי מאוד בהונג קונג לאחר שכוכב הקולנוע צ'או יון-פאט הרכיב משקפיים אלה בסרט "אויב המחר" בו שיחק בשנת 1986.

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלון מופיע על עטיפת הדיסק The Queen Is Dead של להקת הסמית'ס.
ב-1991 קיבל עיטור אביר של לגיון הכבוד של צרפת, וב-2005 קיבל מהם את העיטור קצין.
בשנת 1995 זכה בפרס דב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.
ב-1995 קיבל עיטור קצין של המסדר הלאומי של מרית'.
בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2007 הציג את המתמודדים על פרס השחקנית הטובה ביותר והעניק את הפרס לשחקנית הדרום קוריאנית ג'און דו-יאון על משחקה בסרט Secret Sunshine.
בשנת 2008 העניק את פרס סזאר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר לשחקנית מריון קוטיאר על משחקה בסרט La Vie en rose, כאשר יומיים לאחר מכן זכתה גם בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר מהאקדמיה האמריקאית לקולנוע.