אלן נאן מיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלן נאן מייאנגלית: Alan Nunn May; ‏2 במאי 1911 - 12 בינואר 2003) היה פיזיקאי בריטי שפעל כמרגל סובייטי והעביר לברית המועצות את סודות הנשק הגרעיני בימי מלחמת העולם השנייה.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן נאן מיי נולד בשנת 1911 בעיירה קינגס נורטון (Kings Norton) שליד העיר ברמינגהאם במרכז אנגליה. כבן לאב עסק ביציקת כלי נחושת. מנעוריו היה תלמיד מצטיין. בשנת 1930 החל ללמוד לימודי פיזיקה באוניברסיטת קיימברידג'. מיי היה אוהד של ברית המועצות והקומוניזם והצטרף למפלגה הקומוניסטית הבריטית. בגמר לימודיו בשנת 1936 ביקר בעיר לנינגרד בברית המועצות.

בימי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, החל מיי לעבוד במיזם סודי של פיתוח המכ"ם בסאפוק, ולאחר מכן בבריסטול במיזם שנועד לפתח שיטות לצילום חלקיקים רדיואקטיביים. בהמשך צורף לצוות של אוניברסיטת קיימברידג' שעסק בפיתוח כור אטומי המבוסס על מים כבדים. מיזם זה שולב בפרויקט מנהטן האמריקאי לפיתוח פצצת האטום ובשנת 1943 יצא הצוות לקנדה לפעול בבניית כור אטומי ליד אוטווה.

בשנת 1940 חדל כבר מיי להיות חבר במפלגה הקומוניסטית, אך משנחשף לדוח"ות אודות האפשרות שגרמניה תהיה מסוגלת לבנות פצצת אטום, אזי למרות שלא היה יותר חבר במפלגה הקומוניסטית, האמין כי יש לחלוק את המידע על פיתוח הנשק הגרעיני עם ברית המועצות, בעלת בריתה של בריטניה במלחמה. הוא עשה זאת בכך שסיפק דוגמאות של אורניום-235 ו-אורניום-233 ללויטננט פאבל אנגלוב, איש הגה-אר-או, המודיעין הצבאי בקנדה. כמו כן צילם מיי מסמכים סודיים, כולל מסמכים אמריקאיים והעבירם לאיש הקשר. לאחר סיום המלחמה בספטמבר 1945 שב מיי לבריטניה. עוד בקנדה תדרך אותו איש הקשר, בדבר הסידורים להמשך המגעים החשאיים עם המודיעין הסובייטי שיתקיימו ליד המוזיאון הבריטי לונדון.

משפטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בספטמבר 1945 ערק למערב איגור גוזנקו, פקיד הצופן בשגרירות ברית המועצות באוטווה בירת קנדה, וחשף את פעולות הריגול הסובייטי במדינות המערב. גילוייו הובילו למעצרו של מיי במרץ 1946 ולחקירתו על ידי ה-MI5, שירות הביטחון הבריטי. בחקירתו הודה לבסוף כי ריגל לטובת הסובייטים. מיי הועמד לדין בלונדון באשמת ריגול, וב-1 במאי 1946 נדון על פי הודאתו לעשר שנות מאסר עם עבודת פרך. לאחר שש שנות מאסר שוחרר מיי ממאסרו בשנת 1952 בגין התנהגות טובה. עם שחרורו הצהיר כי העביר את המידע לסובייטים משום שראה בכך "תרומה לביטחון האנושות".

שארית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו לא הצליח מיי להשיג משרה באחת האוניברסיטאות בבריטניה. בשנת 1963 הוא מצא משרה באוניברסיטה של גאנה בעקבות המלצה של ג'ון דזמונד ברנל. ברנל, קריסטלוגרף ופיזיקאי שייעץ לגאנה להקים את רשת החינוך הגבוה לאחר קבלת העצמאות מבריטניה, היה שותף לדעותיו הפוליטיות של מיי. מיי הועסק באוניברסיטה של גאנה כפרופסור לפיזיקה.‏[1] בשנת 1978 חזר לבריטניה. אלן נאן מיי נפטר בשנת 2003. עד למותו לא הביע כל חרטה על פעולות הריגול שלו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלן מורהד, מרגלי האטום, הוצאת כתבים 1953.‬
  • ג'ים באגוט, הפצצה: ההיסטוריה הסודית של פצצת האטום: 1949-1939. הוצאת עליית הגג ומשכל, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנדרו בראון (Andrew Brown), ג'. ד'. ברנל: המלומד של המדע (J.D. Bernal: The Sage of Science), הוצאת Oxford University Press , ‏ (2005), ISBN 0198515448. עמ' 407