אלנה וקרסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלנה וקרסקו

אלנה וקרסקו (Elena Văcărescu‏; 21 בספטמבר 1864 - 17 בפברואר 1947), סופרת, מחזאית, משוררת ומתרגמת צרפתייה-רומנייה.

אלנה וקרסקו הייתה בת למשפחת בויארים רומנים, משפחה אשר לה מספר אינטלקטואלים בולטים. אביה היה דיפלומט רומני והשתתפותו במלחמת העצמאות של רומניה אף השתקפה בכתביה. וקרסקו הייתה לבת טיפוחים ובת בית של המלכה הסופרת אליסאבטה. בתקופת שהותה בקרבת המלכה, התוודעה ליורש העצר של המלוכה הרומנית פרדיננד. פרידננד היה בן אחיו של המלך שאומץ על ידו, כיוון שלזוג המלכותי לא היו ילדים חיים. בין השניים התפתחו קשרי אהבה, בעידוד המלכה ופרדיננד הודיע על רצונו לשאת את וקרסקו לאשה, הודעה שיצרה משבר מדיני. על פי החוזה שקבע את עצמאות רומניה ואת השלטון המלכותי, המלך ורעייתו חייבים להיות משושלות לא רומניות וזאת כדי שלא יהיו מעורבים בתככים פנימיים של קבוצות מקומיות. המלך קרול הגלה את וקרסקו תחילה לאיטליה ולאחר מכן לפריז לכל ימי חייה, את אשתו, המלכה אליסאבטה, הגלה לעיר הולדתה לשנתיים ופרדיננד, יורש העצר, נשלח לשוטט בעולם ולמצוא לו כלה זרה בעלת ייחוס.

וקרסקו פיתחה בצרפת, שם שובש מעט שמה (Hélène Vacaresco), קריירה ספרותית נכבדה וזכתה פעמיים לפרסים של האקדמיה הצרפתית. בשנת 1925 מונתה לאקדמיה הרומנית. כעבור שנתיים העניק לה שר החוץ הצרפתי, אריסטיד בריאן את אות לגיון הכבוד.

בנוסף ליצירתה הספרותית עסקה וקרסקו גם בתרגום ממיטב היוצרים הרומנים לצרפתית ותרגמה, בין היתר, יצירות של מיכאי אמינסקו, אוקטביאן גוגה וג'ורג'ה טופרצ'אנו. היא ייסדה את פרס פמינה וקרסקו לביקורות.

בשנת 1947, לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה חלק ממשלחת רומניה לשיחות השלום. היא נקברה בחלקת הקבר המשפחתית בבוקרשט.

תוכן עניינים

[עריכה] מיצירותיה

[עריכה] שירה

  • Chants d'Aurore (שירי השחר) (1886)
  • L'âme sereine (בלב זך) (1896)
  • Lueurs et Flammes (ניצוצות ולהבות) (1903)
  • Le Jardin passioné (גן התשוקה) (1908)
  • La Dormeuse éveillée (לחלום בעיניים פקוחות) (1914)

[עריכה] עיבודים פולקלוריסטים

  • Le Rhapsode de la Dâmboviţa (הרפסודיה של דמבוביצה) (1889)
  • Nuits d'Orient (לילות אוריאנטליים) (1907)
  • Dans l'or du soir (בערב מופז) (1927)

[עריכה] רומאנים

  • Amor vincit (האהבה מנצחת) (1908)
  • Le Sortilége (הכישוף) (1911)

[עריכה] זכרונות

  • Memorial sur le mode mineur (זכרונות מינוריים) (1946)
  • Le Roman de ma vie (הרומן של חיי)

[עריכה] מחזות

  • Stana (סטאנה) (1904)
  • Pe urma dragostei (בעקבות האהבה)
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא