אלסמוטריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svg-אלסמוטריום
Elasmotherium sibiricum 34.JPG
תקופה
מהפליוקן המאוחרת עד הפליסטוקן,
כ-50,000‏–‏2,600,000 שנה לפני זמננו
Arrow for fossil range 17x9.png
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: קרנפיים
סוג: אלסמוטריום
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Elasmotherium
‏(גוטהלף פישר פון ולדהיים, 1808‎)
תחום תפוצה
Distribution of Elasmotherium sibiricum.png

מפת תפוצה של המין
Elasmotherium sibiricum בתקופת
הפליסטוקן התיכון והפליסטוקן העליון

האֶלָסמוֹטֵרִיוֹם (שם מדעי: Elasmotherium) הוא סוג נכחד ממשפחת הקרנפיים הענקיים שהיה אנדמי לאירואסיה מתקופת הפליוקן המאוחרת עד הפליסטוקן. תיעוד המאובנים של הסוג מתחיל מלפני 2.6 מיליון עד לפני 50,000 שנה. שלושה מינים יש לאלסמוטריום, המוכר ביניהם הוא ה-"E. sibiricum" שהתקרב בגודלו לממותה, ונחשב לבעל קרן עבה וגדולה שהתנוססה על מצחו וכנראה שמשה להגנה, חיזור, הנסת מתחרים, גריפת שלג מצמחייה וחפירה באדמה כדי לחפש מים ושורשי צמחים. כמו כל הקרנפים, האלסמוטריום היה אוכל צמחים, אך בשונה מהם, שיניו הטוחנות גדלו ללא הפסקה, ורגליו היו ארוכות ומותאמות לדהירה, מה שגרם להליכתו להיות דומה להליכת הסוס.

טקסונומיה ומאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשב כי האלסמוטריום התפתח מהסוג ממרכז אסיה, "Sinotherium", שחי בסוף תקופת הפליוקן. הסוג ידוע ממאות אתרי מאובנים, לרוב משיניים ושברי גולגולת (עשרות רבות של גולגולות שוחזרו). במקרים אחדים נמצאו שלדים חסרי-גולגולת כמעט שלמים, מפוזרים על פני אירואסיה, ממזרח אירופה ועד סין. לדוגמה, בקזחסטן לבדה נמצאו 30 אתרי מאובנים של "E. sibiricum" .‏[1] החלוקה למינים התבססה בעיקר על השוני בין השיניים, הלסתות וצורת הגולגולות.‏[2]

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "E. caucasicum" – שגשג באזור הים השחור.
  • "E. sibiricum" – האחרון מבין המינים. התפתח מ-"E. caucasicum" באמצע הפליסטוקן. תחומו הגאוגרפי השתרע מדרום-מערב רוסיה עד מערב סיביר, דרומה לאוקראינה ומולדובה.
  • "E. chaprovicum"

מאפיינים גופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השערות שונות לגבי המורפולוגיה, התזונה וההתנהגות של האלסמוטריום הובילו לצורות שחזור שונות שלו: אחדות מראות את הקרנף כיצור דמוי-סוס עם קרן (תמונה מס' 1); שניות מציירות אותו כקרנף גיבן עם ראש קרוב לקרקע (תמונה מס' 2), כמו הביזון (מעין גרסה גדולה של קרנף צמרירי); אחרות מתארות אותו שקוע בביצות כמו היפופוטם. כמו כן, גודל הקרן, מקומה, שימושה ואף קיומה הן נושאי שיחה נפוצים.
הפרטים הידועים של המין "Elasmotherium sibiricum" הגיעו לאורך גוף של עד 4.5 מטר וגובה כתפיים מעל 2 מטר, בעוד שפרטים מהמין "Elasmotherium caucasicum" הגיעו לאורך גוף של לפחות 5 מטר ולמשקל של 3.6–4.5 טונות ‏[3]; שני המינים נכללים ברשימת הגדולים ביותר במשפחת הקרנפיים, מתקרבים בגודלם לממותה הצמרירית, וגדולים מן הקרנף הצמרירי .‏[4][5] כמו שאר הפרסתנים, רגליו היו בעלות פרסות; הרגל הקדמית בעלת ארבע אצבעות, וגדולה מהאחורית, שלה שלוש אצבעות.‏[6]

קרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי שאלות פתוחות עיקריות מתייחסות לאלסמוטריום: שאלת קיומה של קרן ושאלת קיומו של שיער. לרוב הקרנפיים יש או הייתה קרן (הן בעברם והן בעברם האבולוציוני), אך ייתכנו מקרים של חוסר בקרן, ולרוב זה יהיה קרנף בעל שיער (כנ"ל, הן בעברו והן בעברו האבולוציוני), כמו הקרנף הצמרירי. אולם, הימצאות קרן או שיער עדיין לא נמצאה אצל האלסמוטריום; קיומם של אלו משוער רק על ידי ראיות נסיבתיות. העדות העיקרית המרמזת על קרן היא בליטה קדמית, שתפסה את תשומת-לבם של הפלאונטולוגים מהמאה ה-19 המאוחרת, ומיד נחשבה כעצם הבסיס לקרן (חלק מהקרניים עשויות עצם או בעלות בסיס עשוי עצם) על ידי רוב החוקרים מאותו זמן ואילך. גולגולת של "E. sibiricum" מאזור נהר הוולגה (ראו את התמונה בראש הדף המראה יציקת גבס של הגולגולת), שתוארה על ידי אלכסנדר ברנדט בכתב-העת הרוסי "Niwa" ובכתב-העת המפורסם "Nature" ב-1878, הייתה בעלת בליטה בצורת חצי-כדור, חרושת תלמים (בעלת חריצים ו"גבעות, מחוספסת), 13 סנטימטר עומקה, ו-0.91 מטר היקפה; התלמים פורשו כמקום משכנם של כלי-דם הקשורים לרקמות התאים שיצרו את הקרן.

השערות לגבי מראהו של האלסמוטריום
תמונה מס 1. שחזור אפשרי של הסוג הנראה כדמוי-סוס
תמונה מס' 2. שחזור אפשרי של הסוג הנראה כקרנף מגובנן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Distribution of Elasmotherium in Kazakhstan Tleuberdina, Piruza; Nazymbetova, Gulzhan (2010). In Titov, V.V.; Tesakov, A.S.. Quaternary stratigraphy and paleontology of the Southern Russia: connections between Europe, Africa and Asia: Abstracts of the International INQUA-SEQS Conference (Rostov-on-Don, June 21–26, 2010). Rostov-on-Don: Russian Academy of Science. pp. 171–173
  2. ^ "Late Pliocene large mammals from Northeastern Sea of Azov Region" Titov, V.V. (2008) (in Russian with English translations) Rostov-on-Don: SSC RAS Publishing.
  3. ^ "On the fossil rhinoceros Elasmotherium (including the collections of the Russian Academy of Sciences)" Zhegallo, V.; Kalandadze, N.; Shapovalov, A.; Bessudnova, Z.; Noskova, N.; Tesakova, E. (2005).
  4. ^ . "Changes in Western European Rhinocerotidae related to climatic variations" Cerdeño, Esperanza; Nieto, Manuel (1995). Palaeo (114): 328.
  5. ^ "Diversity and evolutionary trends of the Family Rhinocerotidae (Perissodactyla)" Cerdeño, Esperenza (1998). Palaeo (141): 13–34.
  6. ^ "About the Hyroideum, Sternum and Metacarpale V Bones of Elasmotherium sibiricum Fischer (Rhinocerotidae)" Belyaeva, E.I. (1977). Journal of the Palaeontological Society of India 20: 10–15.