אלסמותריום
 אלסמותריום
| |
|---|---|
שלד של Elasmotherium caucasicum
| |
| תקופה | |
| מהפליוקן המאוחרת עד הפליסטוקן, כ-2,600,000–39,000 שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מפריטי פרסה |
| משפחה: | קרנפיים |
| סוג: | אלסמותריום |
| שם מדעי | |
 Elasmotheriumגוטהלף פישר פון ולדהיים, 1808 | |
| תחום תפוצה | |
מפת תפוצה של המין | |
| |
אֶלָסמוֹתרִיוֹם (שם מדעי: Elasmotherium; פירוש השם: "בהמה דקת לוחיות", עקב מבנה השיניים שלו) הוא סוג נכחד ממשפחת הקרנפיים הענקיים שהיה אנדמי לאירואסיה מתקופת הפליוקן המאוחרת עד הפליסטוקן. תיעוד המאובנים של הסוג מתחיל מלפני 2.6 מיליון עד לפני 39,000 שנה. התגלו שלושה מינים של אלסמותריום, כשהמוכר ביניהם הוא ה-"E. sibiricum" שהתקרב בגודלו לממותה, ונחשב לבעל קרן עבה וגדולה שהתנוססה על מצחו וכנראה שמשה להגנה, חיזור, הנסת מתחרים, גריפת שלג מצמחייה וחפירה באדמה כדי לחפש מים ושורשי צמחים. כמו כל הקרנפים, האלסמותריום היה אוכל צמחים, אך בשונה מהם, שיניו הטוחנות גדלו ללא הפסקה, ורגליו היו ארוכות ומותאמות לדהירה, מה שגרם להליכתו להיות דומה להליכת הסוס.
טקסונומיה ומאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחשב כי האלסמותריום התפתח מהסוג סינותריום (Sinotherium), שחי בסין, מונגוליה וקזחסטן בסוף תקופת הפליוקן. הסוג ידוע ממאות אתרי מאובנים, לרוב משיניים ושברי גולגולת (עשרות רבות של גולגולות שוחזרו). במקרים אחדים נמצאו שלדים חסרי-גולגולת כמעט שלמים, מפוזרים על פני אירואסיה, ממזרח אירופה ועד סין. לדוגמה, בקזחסטן לבדה נמצאו 30 אתרי מאובנים של "E. sibiricum" .[1] החלוקה למינים התבססה בעיקר על השוני בין השיניים, הלסתות וצורת הגולגולות.[2]
מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "E. caucasicum" – שגשג באזור הים השחור.
- "E. sibiricum" – האחרון מבין המינים. התפתח מ-"E. caucasicum" באמצע הפליסטוקן. תחומו הגאוגרפי השתרע מדרום-מערב רוסיה עד מערב סיביר, דרומה לאוקראינה ומולדובה.
- "E. chaprovicum"
מאפיינים גופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השערות שונות לגבי המורפולוגיה, התזונה וההתנהגות של האלסמותריום הובילו לצורות שחזור שונות שלו: אחדות מראות את הקרנף כיצור דמוי-סוס עם קרן (תמונה מס' 1); אחרות מציירות אותו כקרנף גיבן עם ראש קרוב לקרקע (תמונה מס' 2), כמו הביזון (מעין גרסה גדולה של קרנף צמרירי); אחרות מתארות אותו שקוע בביצות כמו היפופוטם. כמו כן, גודל הקרן, מקומה, שימושה ואף קיומה הן נושאי שיחה נפוצים.
הפרטים הידועים של המין "Elasmotherium sibiricum" הגיעו לאורך גוף של עד 4.5 מטר וגובה כתפיים מעל 2 מטר, בעוד שפרטים מהמין "Elasmotherium caucasicum" הגיעו לאורך גוף של לפחות 5 מטר ולמשקל של 3.6–4.5 טונות[3]; שני המינים נכללים ברשימת הגדולים ביותר במשפחת הקרנפיים, מתקרבים בגודלם לממותה הצמרית, וגדולים מן הקרנף הצמרירי.[4][5]
כמו שאר הפרסתנים, רגליו היו בעלות פרסות; הרגל הקדמית בעלת ארבע אצבעות, וגדולה מהאחורית, שלה שלוש אצבעות.[6]
קרן[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי שאלות פתוחות עיקריות מתייחסות לאלסמותריום: שאלת קיומה של קרן ושאלת קיומו של שיער. לרוב הקרנפיים יש או הייתה קרן (הן בעברם והן בעברם האבולוציוני), אך ייתכנו מקרים של חוסר בקרן, ולרוב זה יהיה קרנף בעל שיער (כאמור, הן בעברו והן בעברו האבולוציוני), כמו הקרנף הצמרירי. אולם, הימצאות קרן או שיער עדיין לא נמצאה אצל האלסמותריום; קיומם של אלו משוער רק על ידי ראיות נסיבתיות. העדות העיקרית המרמזת על קרן היא בליטה קדמית, שתפסה את תשומת-לבם של הפלאונטולוגים מהמאה ה-19 המאוחרת, ומיד נחשבה כעצם הבסיס לקרן (חלק מהקרניים עשויות עצם או בעלות בסיס עשוי עצם) על ידי רוב החוקרים מאותו זמן ואילך. גולגולת של "E. sibiricum" מאזור נהר הוולגה (ראו את התמונה בראש הדף המראה יציקת גבס של הגולגולת), שתוארה על ידי אלכסנדר ברנדט בכתב-העת הרוסי "Niwa" ובכתב-העת המפורסם "Nature" ב-1878, הייתה בעלת בליטה בצורת חצי-כדור, חרושת תלמים (בעלת חריצים ו'גבעות', מחוספסת), 13 סנטימטר עומקה, ו-0.91 מטר היקפה; התלמים פורשו כמקום משכנם של כלי-דם הקשורים לרקמות התאים שיצרו את הקרן.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האלסמותריום הופיע בסדרה פארק פרהיסטורי של נייג'ל מארוון שם נראה פרט אחד שמובא לפארק על ידי נייג'ל.
- בנוסף הוא הופיע בסדרה פלאווורלד ובמשחק Jurassic World: Alive.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלסמותריום, באתר NCBI (באנגלית)
- אלסמותריום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אלסמותריום, באתר GBIF (באנגלית)
- 'Siberian unicorn' walked Earth with humans - מאתר ה-BBC
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Distribution of Elasmotherium in Kazakhstan Tleuberdina, Piruza; Nazymbetova, Gulzhan (2010). In Titov, V.V.; Tesakov, A.S.. Quaternary stratigraphy and paleontology of the Southern Russia: connections between Europe, Africa and Asia: Abstracts of the International INQUA-SEQS Conference (Rostov-on-Don, June 21–26, 2010). Rostov-on-Don: Russian Academy of Science. pp. 171–173
- ^ "Late Pliocene large mammals from Northeastern Sea of Azov Region" Titov, V.V. (2008) (in Russian with English translations) Rostov-on-Don: SSC RAS Publishing.
- ^ "On the fossil rhinoceros Elasmotherium (including the collections of the Russian Academy of Sciences)" Zhegallo, V.; Kalandadze, N.; Shapovalov, A.; Bessudnova, Z.; Noskova, N.; Tesakova, E. (2005).
- ^ . "Changes in Western European Rhinocerotidae related to climatic variations" Cerdeño, Esperanza; Nieto, Manuel (1995). Palaeo (114): 328.
- ^ "Diversity and evolutionary trends of the Family Rhinocerotidae (Perissodactyla)" Cerdeño, Esperenza (1998). Palaeo (141): 13–34.
- ^ "About the Hyroideum, Sternum and Metacarpale V Bones of Elasmotherium sibiricum Fischer (Rhinocerotidae)" Belyaeva, E.I. (1977). Journal of the Palaeontological Society of India 20: 10–15.