אלסמיר (אי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת לווין של האי אלסמיר

האי אלסמיראנגלית: Ellesmere Island, בצרפתית: Île d'Ellesmere) הוא אי המצוי בטריטוריה הקנדית נונאווט. האי הוא הצפוני באיי קנדה. שטחו של האי 196,235 קמ"ר והוא האי העשירי בגודלו בעולם, והאי השלישי בגודלו מבין איי קנדה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום לווין של חלקו הצפוני של האי אלסמיר. במזרח התמונה ניתן לראות את גרינלנד.
האי אלסמיר, נונאווט, קנדה.

██ נונאווט

██ הטריטוריות הצפון מערביות

██ גרינלנד

התושבים הראשונים של האי אלסמיר היו חבורות קטנות של בני שבט האינואיט שהיגעו לאזור האי במטרה לצוד את הקאריבו וכן יונקים ימיים בין השנים 1,000 - 2,000 לפנה"ס [1]. בשל עידן הקרח הקטן נעזב האזור.

ויקינגים, ככל הנראה מהמושבות בגרינלנד הגיעו אל האי אלסמר במהלך מסעות הציד שלהם, ובנו באי מספר מבנים. בחצי האי באצ'ה (Bache) התגלו מספר מבנים ארוכים (longhouse) שנבנו ככל הנראה על ידי בני תרבות דורסט שהתיישבו באי [2].

האירופאי הראשון שביקר באי היה ויליאם באפין, בשנת 1616. בשנת 1852 העניק אדוארד אוגוסטוס אינגלפילד לאי את שמו - על שם פרנסיס אגרטון, הדוכס הראשון מאלסמיר [3]. משלחת אמריקאית בהנהגת אדולפוס גרילי חצתה את האי ממזרח למערב בשנת 1881, ומצאה במקום שרידי יער מאובן. בשנת 1902 חקר פר שיי (Per Schei), חבר משלחתו של אוטו סוורדרופ הנורבגי את פיורד סטנקול (Stenkul Fiord).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמורות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישית משטח האי מוכרז כשמורת טבע רשמית - הפארק הלאומי קווטינירפאק - "Quttinirpaaq National Park" (קודם לכן נקרא הפארק - "הפארק הלאומי האי אלסמיר" - "Ellesmere Island National Park"). הפארק כולל שבעה פיורדים ומספר קרחונים, וכן את אגם הייזן - האגם הגדול ביותר באזור הארקטי.

באי ממוקמת פסגת ברבו - ההר הגבוה ביותר בנונאווט (2,616 מטרים). הר זה מהווה חלק מרכס האימפריה הבריטית - רכס ההרים הצפוני ביותר בעולם.

קרחונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקים גדולים מהאי אלסמיר מכוסים בקרחונים. בדרומו של האי מצויים שדות הקרח מנסון (Manson) וסידקפ (Sydkap), במזרח האי מצויים שדות הקרח הנסיך מויילס (Prince of Wales Icefield) ופסגת הקרח אגאסיז (Agassiz Ice Cap), בצפון מערב חופי האי מצויים מספר מדפי קרח ובהם מדף הקרח וורד האנט (Ward Hunt ice shelf), אשר החל להתפרק בקיץ 2002.[4].

חקר מאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שי (Schei) ואלפרד גבריאל נתהורסט (Alfred Gabriel Nathorst) גילו באי, באזור פיורד סטנקול, יער מאובן מתקופת הפלאוקן-אאוקן[5]. באזור התגלו שרידי עצים מאובנים שקוטרם הגיע למטר, וככל הנראה, אורך החיים של כל עץ ועץ היה למעלה מ-400 שנים.

באי התגלה בשנת 2006 על ידי ניל ה. שובין (Neil H. Shubin) מאוניברסיטת שיקגו מאובן של דג שהוא ככל הנראה אב קדמות של הדו-חיים והזוחלים[6].

אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי אלסמיר מתגוררים כ-170 תושבים (2001) בשלושה יישובים על האי: אלרט, יוריקה וגרייס פיורד. האי מהווה חלק מאזור קיקיקטאלוק שבפרובינציה, אולם בחודשי החורף הקרים מתגוררים באי כ-50 תושבים בלבד.

תחנת צבא קנדה אלרט היא היישוב הצפוני ביותר בעולם. יואיקה, היא היישוב השני הצפוני ביותר בעולם כולל בסיס צבאי, שדה תעופה צבאי וכן תחנה בה משתמשים ארגוני איכות הסביבה קנדיים ובה תחנת מחקר אטמוספירית ומצפא לבדיקת האוזון בסטרטוספירה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאמר בנושא ההיסטוריה הארקטית מאתר Civilization.ca
  2. ^ פיטר שלדרמן, " Eskimo and Viking Finds in the High Arctic ", מגזין נשיונל ג'אוגרפיק, כרך 159, מס' 5, מאי 1981 בעמ' 584.
  3. ^ "האי אלסמיר" מתוך אתר "האנציקלופדיה הקנדית".
  4. ^ מאמר של נאס"א על התפרקות מדף הקרח וורד האנט
  5. ^ Nathorst, A. G. 1915. Tertiare Pflanzenreste Aus Ellesmere-Land. Report of the Second Norwegian Arctic Expedition in the Fram, 1898-1902. The Society of Arts and Sciences of Kristiania. No. 35.
  6. ^ מאמר של הניו יורק טיימס על גילוי מאובן שייתכן והוא החוליה החסרה בין דג לדו חי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]