אלסנדרו נסטה

אלסנדרו נסטה
Alessandro Nesta

נסטה במדי מונטריאול אימפקט, 2013
מידע אישי
לידה	19 במרץ 1976 (בן 48) רומא שבאיטליה
שם מלא	אלסנדרו ג'ובאני פקוויטו נסטה
גובה	1.87 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
1985–1993 לאציו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1993–2002 2002–2012 2012–2013 2014 לאציו מילאן מונטריאול אימפקט צ'נאיין 193 (1) 224 (7) 31 (0) 3 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1996–2006 איטליה 78 (0)
קבוצות כמאמן
2016–2017 2018–2019 2019–2021 2023– מיאמי פרוג'ה פרוזינונה רג'אנה
מאזן מדליות מתחרה עבור איטליה גביע העולם זהב גרמניה 2006 כדורגל גברים אליפות אירופה כסף בלגיה-הולנד 2000 כדורגל גברים אליפות אירופה עד גיל 21 זהב ספרד 1996 כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אלסנדרו ג'ובאני פקוטיו נסטה (באיטלקית: Alessandro Giovanni Faccutio Nesta; נולד ב-19 במרץ 1976 ברומא) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הבלם וכיום מאמן את קבוצת רג'אנה. הוא זכה במונדיאל 2006 עם נבחרת איטליה ופעמיים בליגת האלופות, בנוסף לתארים אישיים רבים, בהם ארבע בחירות לנבחרת השנה של אופ"א - שני רק לתיירי הנרי במספר הזכיות - וארבע בחירות לשחקן ההגנה המצטיין בסרייה א'. הוא נבחר לאחד מ-125 הכדורגלנים החיים הטובים בעולם ב-2004.

קריירת המועדונים

ראשית הקריירה

נסטה גדל באזור צ'ינצ'יטה שברומא, והחל לשחק כדורגל לראשונה כבר בגיל 9, עת למד בבית הספר "מרגריטה בוסקו". בצעירותו הוא הגיע לעיתים רבות לצפות באימוני הכדורגל של אחיו, אבדין, אשר נרשם למועדון כדורגל מקומי באותו זמן. בלחצו של אלסנדרו, רשם אביו גם אותו למשחק במועדון, במה שסימן את תחילת הקריירה של נסטה.

הכישרון שהפגין נסטה במשחקיו זוהה לראשונה על ידי פרנצ'סקו רוקה, סקאוט של קבוצת א.ס. רומא. רומא הגישה הצעה לנסטה להצטרף לשורות המועדון בגיל 17 והוא עמד בפני חתימה על חוזה, אך אביו דחה לבסוף את ההצעה. ב-1985 הצטרף נסטה לאקדמיה של מחלקת הנוער של לאציו, שם פיתח את יכולתו לשחק בעמדות מגוונות על המגרש - הוא שיחק במסגרת האקדמיה הן כחלוץ והן כקשר התקפי, לפני שביסס את תפקידו בחוליית ההגנה. באותן שנים החל נסטה להופיע במדי הנבחרות הצעירות של איטליה, וב-1993 קודם לראשונה לסגל הקבוצה הבוגרת של לאציו.

נסטה שיחק בלאציו במשך כעשר שנים, והיה לאחד מהשחקנים החשובים ולמנהיגים של הגנת הקבוצה. הוא החל לכהן כקפטן הקבוצה בשנת 1997, ובעונת 1997/1998 סייע לה לזכות בגביע האיטלקי לאחר שכבש את שער הניצחון במשחק הגמר, מול מילאן. באותה עונה הוא נבחר לתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בסרייה א'. ב-1999 סייע נסטה ללאציו לזכות בגביע אירופה למחזיקות גביע ובסופר קאפ האירופי, ובעונת 1999/2000 הגיע עם הקבוצה לעונת השיא שלה, שהסתיימה בזכייה ב"דאבל" - אליפות הסרייה א' והגביע האיטלקי. בנוסף להצלחה הקבוצתית הוא זכה בעונה זו בתואר שחקן ההגנה המצטיין בסרייה א'.

מילאן

נסטה במדי מילאן ב-2007

בעיות כלכליות מהן סבלה לאציו הכריחו אותה למכור רבים משחקני המפתח שלה לפני עונת 2002/2003, ונסטה היה בין השחקנים שעזבו את הקבוצה. זמן קצר לקראת פתיחת העונה הוא הועבר למילאן תמורת סכום שהוערך ב-30 מיליון אירו, אף ששוויו הוערך בחמישים מיליון על ידי נשיא לאציו שנה קודם לכן. בעונתו הראשונה במילאן היה נסטה שותף לזכיית הקבוצה בליגת האלופות וכן לזכייה השלישית בקריירה שלו בגביע האיטלקי. באותה עונה הוא נבחר בפעם הרביעית ברציפות לשחקן ההגנה של העונה בסרייה א', ובנוסף נבחר לנבחרת השנה של אופ"א. הייתה זו הפעם השנייה מבין שלוש עונות רצופות בהן נבחר נסטה לתואר זה, בשנים 2002–2004.

בעונת 2003/2004 היה נסטה מהשחקנים החשובים במילאן שזכתה באליפות הסרייה א' - האליפות השנייה בקריירה שלו. הוא הופיע בעונה זו ב-26 משחקי ליגה. באותה עונה הוא זכה עם הקבוצה בסופר קאפ האירופי, ובפתיחת העונה הבאה זכה עמה בסופר קאפ האיטלקי. בסיום עונת 2004/2005, על אף כישלונה של הקבוצה בליגה והפסד האליפות ליובנטוס, הוא העפיל עם הקבוצה בפעם השנייה לגמר ליגת האלופות, שם היא הפסידה לליברפול בדו-קרב בעיטות עונשין.

בשל פציעה במהלך מונדיאל 2006 החמיץ נסטה חלק גדול מעונת 2006/2007, אך לאחר חזרתו השתתף עם הקבוצה ב-22 משחקים בכל המסגרות, ובהם שמונה בליגת האלופות. באותה עונה הוא זכה עם מילאן בגביע אירופה בפעם השנייה, לאחר שפתח בהרכב במשחק הגמר שבו ניצחה הקבוצה 1-2 את ליברפול. באותה שנה הוא נבחר בפעם הרביעית בקריירה לנבחרת השנה של אופ"א, וכן להרכב העונה מטעם איגוד הכדורגלנים העולמי. בדצמבר 2007 הוא זכה עם מילאן גם באליפות העולם לקבוצות, לאחר ניצחון במשחק הגמר על בוקה ג'וניורס.

במהלך עונת 2008/2009 המשיך נסטה לסבול מפציעות סדרתיות רבות, שהשביתו אותו ממשחק למשך כל העונה. פציעתו הקשה הטילה ספק בסיכוייו לחזור לשחק כדורגל מקצועני, אך הוא החלים ושב לשחק במשחק הליגה האחרון של אותה עונה, מול פיורנטינה. ב-25 באוקטובר 2009 הבקיע נסטה את שני השערים של קבוצתו בניצחון הליגה 1-2 על קייבו ורונה, וזו הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלו בה הבקיע צמד שערים במשחק.

בתום עונת 2011/2012 עזב נסטה את הקבוצה, לאור מה שהגדיר כ"עייפות החומר".

מונטריאול אימפקט

בחודש יולי 2012, הודיע נסטה כי הוא מצטרף לקבוצה הקנדית, מונטריאול אימפקט, המשחקת בליגת הכדורגל האמריקנית, ה-MLS ‏, ובכך הפך נסטה לאיטלקי הרביעי המשחק בקבוצה, לאחר מרקו די ואיו, מתאו פרארי וברנרדו קוראדי. ב-20 באוקטובר 2013 נסטה הודיע על פרישה ממשחק פעיל בגיל 37.

בדצמבר 2014 חזר למשחק פעיל כאשר הודיע על הצטרפותו לליגה ההודית לקבוצת צ'נאיין. כעבור חודשיים פרש סופית.

נבחרת לאומית

בצעירותו שיחק נסטה בנבחרות הנוער השונות של איטליה, לגילאי עד-15, עד-16 ועד-17. הוא היה שותף לזכייתה של נבחרת איטליה הצעירה באליפות אירופה עד גיל 21 בשנת 1996, ובנוסף נבחר לשחקן ההגנה הטוב ביותר בטורניר. הוא השתתף גם עם הנבחרת האולימפית האיטלקית בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת אטלנטה. באותה שנה הוא נכלל בסגל הנבחרת הבוגרת של איטליה לטורניר יורו 1996, אך לא שותף באף משחק במסגרת הטורניר.

לבסוף, ערך נסטה את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת במשחק מול נבחרת מולדובה באוקטובר 1996. מעתה ואילך הפך נסטה לשחקן קבע בנבחרת האיטלקית ושיתף פעולה בהצלחה יחד עם קפטן הנבחרת, פאביו קנבארו, במרכז חוליית ההגנה, במה שנחשב לאחד מהצמדים ההגנתיים הטובים ביותר בעולם. נסטה השתתף עם הנבחרת במונדיאל 1998, וביורו 2000 סייע לנבחרת להעפיל עד למשחק הגמר, שם הפסידה לנבחרת צרפת בהארכה. בעקבות הופעותיו הטובות במסגרת היורו הוא נכלל בנבחרת המצטיינים של הטורניר. מאוחר יותר הוא היה שותף למשחקי נבחרתו גם במונדיאל 2002 וביורו 2004.

במונדיאל 2006 הגיע נסטה להישג הגדול ביותר שלו בקריירה הבינלאומית, כאשר היה שותף לזכייתה של נבחרת איטליה בגביע העולם. עם זאת, לאחר שלושה משחקים בטורניר נאלץ נסטה לעזוב את המגרש מוקדם במשחק מול נבחרת צ'כיה בשל פציעה, ולא שב יותר לשחק עד לסיום הטורניר. פציעה זו היוותה אקט חוזר לפציעות רבות מהן סבל בעבר בטורנירים גדולים - הוא קרע גיד בברכו לפני משחק נבחרתו מול אוסטריה במונדיאל 1998, והחמיץ את משחקה האחרון של הנבחרת במונדיאל 2002 בשל פציעה ברגלו. בעקבות פציעותיו הרבות, הודיע נסטה לאחר אותו מונדיאל על פרישתו מהנבחרת הלאומית. מאמן הנבחרת רוברטו דונאדוני ניסה לשכנעו לחזור על מנת לשחק ביורו 2008, אך ללא הצלחה.

במהלך הקריירה שלו בנבחרת איטליה הופיע נסטה ב-78 משחקים, אך לא כבש אפילו שער אחד.

קריירה כמאמן

ב-31 באוגוסט 2015 הוכרז נסטה כמאמנה של קבוצת מיאמי מארצות הברית שתחל את משחקיה בשנת 2016.

ב-14 במאי 2018 מונה נסטה למאמן פרוג'ה מליגת המשנה באיטליה.

ב-19 ביוני 2019 מונה למאמנה של פרוזינונה, גם כן מליגת המשנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלסנדרו נסטה בוויקישיתוף

• אלסנדרו נסטה, ברשת החברתית פייסבוק
• אלסנדרו נסטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אלסנדרו נסטה, ברשת החברתית אינסטגרם
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• דף השחקן באתר הרשמי של מילאן
• סטטיסטיקות בנבחרת באתר התאחדות הכדורגל האיטלקית

הערות שוליים

אלסנדרו נסטה - תבניות ניווט

נבחרת איטליה – יורו 1996 1 פרוצי • 2 אפולוני • 3 מלדיני • 4 קרבוני • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 דונאדוני • 8 מוסי • 9 טוריצ'לי • 10 אלברטיני • 11 באג'ו • 12 טולדו • 13 רוסיטו • 14 דל פיירו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 פוזר • 18 קזיראגי • 19 קייזה • 20 ראבנלי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי נבחרת איטליה – אולימפיאדת אטלנטה 1996 1 פליוקה • 2 פאנוצ'י • 3 נסטה • 4 קנבארו • 5 גלאנטה • 6 פרזי • 7 אמטראנו • 8 קריפה • 9 ברנקה • 10 בראמבייה • 11 דל וקיו • 12 בופון • 13 פיסטונה • 14 טומאסי • 15 פצ'ה • 16 מורפאו • 17 לוקארלי • 18 ברנרדיני • 19 סרטור • מאמן: מלדיני נבחרת איטליה – מונדיאל 1998 1 טולדו • 2 ברגומי • 3 מלדיני • 4 קנבארו • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 פסוטו • 8 טוריצ'לי • 9 אלברטיני • 10 דל פיירו • 11 ד' באג'ו • 12 פליוקה • 13 קואיס • 14 די ביאג'ו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 מוריירו • 18 ר' באג'ו • 19 אינזאגי • 20 קייזה • 21 ויירי • 22 בופון • מאמן: צ' מלדיני נבחרת איטליה – יורו 2000 (מקום שני) 1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף נבחרת איטליה – מונדיאל 2002 1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 מלדיני • 4 קוקו • 5 קנבארו • 6 זאנטי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 אינזאגי • 10 טוטי • 11 דוני • 12 אביאטי • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 די ליוויו • 17 טומאסי • 18 דלווקיו • 19 זמברוטה • 20 מונטלה • 21 ויירי • 22 טולדו • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני נבחרת איטליה – יורו 2004 1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 אודו • 4 זאנטי • 5 קנבארו • 6 פרארי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 ויירי • 10 טוטי • 11 קוראדי • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 פיורה • 15 פאבאלי • 16 קאמורנזי • 17 די ואיו • 18 קסאנו • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 פרוצי • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני נבחרת איטליה – מונדיאל 2006 - אלופת העולם 1 בופון • 2 זקארדו • 3 גרוסו • 4 דה רוסי • 5 קנבארו • 6 ברצאלי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 טוני • 10 טוטי • 11 ג'ילארדינו • 12 פרוצי • 13 נסטה • 14 אמליה • 15 יאקווינטה • 16 קאמורנזי • 17 בארונה • 18 אינזאגי • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 אודו • 23 מטראצי • מאמן: ליפי