אלעד

ערך זה עוסק בעיר במחוז המרכז. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלעד (פירושונים).

אלעד
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	יצחק שלום עידן
גובה ממוצע	‎122‏ מטר
תאריך ייסוד	1998
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	38,364 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎5.8%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	13,920 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	2,756 דונם
אלעד
דירוג חברתי-כלכלי	2 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3938
לאום ודת   100.0% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   0% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 25.1% גילאי 5 - 9 21.8% גילאי 10 - 14 9.8% גילאי 15 - 19 4.3% גילאי 20 - 29 15.3% גילאי 30 - 44 18.1% גילאי 45 - 59 4.2% גילאי 60 - 64 0.5% גילאי 65 ומעלה 0.8% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 31 –       יסודיים 22 –       על-יסודיים 9 תלמידים 7,332 –       יסודיים 6,450 –       על-יסודיים 882 מספר כיתות 300 ממוצע תלמידים לכיתה 24 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
http://www.elad.muni.il

הכניסה לעיר אלעד

רחוב טיפוסי באלעד, 2005

מאוזוליאום מזור

אלעד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1998, וב-23 בנובמבר 2007 הוכרזה כעיר. אלעד, שססמתה היא "אלעד - קריה יפה בישראל יפה", שוכנת דרומית לראש העין ודרומית-מזרחית לפתח תקווה, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב, קיבוץ נחשונים ויער נחשונים מצפון, ויער קולה מדרום. בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות", על עשור שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי.

באפריל 2008 קיבלה הוועדה לתשתיות לאומיות החלטה לשקם את תוואי המסילה המזרחית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת חידוש הקו, עתידה לקום תחנת הרכבת אלעד ממערב לעיר.

היסטוריה

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה בעניין זה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד מלכתחילה ל"אוכלוסיה בעלת צביון דתי", נמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק ובא להקל על בעיית המחסור בדיור בקרב האוכלוסיה החרדית. כדי לענות על צרכי אוכלוסיה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם. מקור השם אלעד הוא ראשי תיבות של אזור לבניית עיר דתית^{[דרוש מקור]}.

ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באלעד 38,364 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.8%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 34.2%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2008 היה 4,735 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,518 ש"ח).

באלעד מגוון מייצג של אוכלוסיה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטת באלעד קהילה גדולה של חסידי ויז'ניץ, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.

תחבורה ציבורית

את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת אגד תעבורה שהחליפה ב2005 את חברת ביתר-תור שפעלה שם עד אז.

ישיבות באלעד

• ישיבת גדולה "כנסת יחזקאל".
• ישיבת גדולה "שערי תבונה".
• ישיבת "אמרי מרדכי" לצעירים.
• ישיבת "חברון" לצעירים.
• ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" - חב"ד.
• ישיבה גדולה "נר ישראל".
• ישיבת "צמח צדיק ויז'ניץ".
• "ישיבת אלעד" לצעירים.
• "ראשית חכמה" ישיבה תיכונית (לציבור הדתי-לאומי).

בתי ספר באלעד

•בית ספר עמיעד לציבור הדתי לאומי.

•בית ספר נעם לציבור הדתי לאומי.

אתרים בעלי עניין

• המאוזוליאום - מבנה רומי מן המאה ה-3, מן הבודדים שנשתמרו בשלמותם בארץ ישראל, שוכן במערב העיר ליד כביש 6 בגן הלאומי מאוזוליאום מזור.
• יער קולה - ניטע על חורבות הכפר הערבי הנטוש קולה, שוכן מדרום לעיר. ביער אנדרטה לנופלים מחטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרבות באזור במלחמת העצמאות.

ראשי העיר

• 1995 - 2004 - צוריאל קריספל - ראש המועצה הממונה וראש המועצה המקומית הנבחר הראשון
• 2004 - 2008 - צביקה כהן - ראש המועצה המקומית וראש העיר הראשון
• משנת 2008 - הרב יצחק עידן

סמל העיר

הסמל כולל את האלמנטים הבאים:

• שם העיר המפיץ קרני תכלת - הצבע תכלת מסמל ממלכתיות
• עץ אלה - עץ ארץ ישראלי טיפוסי המסמל יציבות, עוצמה וחוזק. מסמל גם צמיחה והתחדשות
• ספר תורה פתוח - מסמל את הבסיס הרוחני להקמת העיר ואת אופייה הדתי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלעד בוויקישיתוף

• מחלקת דת בעיריית אלעד
• בילי פרנקל, החיים באבק, באתר מעריב nrg
• יאיר אטינגר, הקרב על השבת (המוקדמת), באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
• תומר לוי, חטפו בראש: מעללי עיריית אלעד יוצאים לאור, באתר nrg מעריב, 21 בדצמבר 2011

הערות שוליים

אלעד מיער קולה שמדרום לה

_{קואורדינטות: 32°3′9″N 34°57′17″E}