אלעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלעד
סמל העיר
אלעד
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ישראל פרוש
גובה ממוצע ‎122‏ מטר
תאריך ייסוד 1998
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 41,360 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.5%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 15,007 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 2,756 דונם
מיקום אלעד
אלעד
אלעד
דירוג חברתי-כלכלי 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3973
פרופיל אלעד נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.elad.muni.il
הכניסה לעיר אלעד
רחוב טיפוסי באלעד, 2005
מאוזוליאום מזור

אלעד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1998, וב-23 בנובמבר 2007 הוכרזה כעיר. אלעד, שסיסמתה היא "אלעד - עיר התורה שקרובה אליך", שוכנת דרומית לראש העין ודרומית-מזרחית לפתח תקווה, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב, קיבוץ נחשונים ויער נחשונים מצפון, ויער קולה מדרום. בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות", על עשר שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה בעניין זה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד מלכתחילה ל"אוכלוסייה בעלת צביון דתי", נמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק ובא להקל על בעיית המחסור בדיור בקרב האוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צרכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם. מקור השם אלעד הוא ראשי תיבות של אזור לבניית עיר דתית[דרוש מקור].

ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005[2]. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2550 דונמים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים באלעד 41,360 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 30.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 5,536 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[3]

באלעד מגוון מייצג של אוכלוסייה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטת באלעד קהילה גדולה של חסידי ויז'ניץ, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת אגד תעבורה. החברה מפעילה קווים לבני ברק, פתח תקווה, ירושלים, ראש העין, תל אביב ואשדוד על בסיס יומי, וכן לנתניה, מודיעין עילית ויסודות בימי שישי ומוצ"ש. בחופשות ובזמנים מיוחדים מופעלים קווים גם לגני יהושע ולחופי הים בתל אביב ובהרצליה. כמו כן מפעילות חברות אחרות קווים לרכסים וחיפה (אגד), לביתר עילית (עילית), לרמת בית שמש (סופרבוס) ולדימונה וירוחם (מטרופולין).

באפריל 2008 קיבלה הוועדה לתשתיות לאומיות החלטה לשקם את תוואי המסילה המזרחית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת הפעלת הקו, תוקם תחנת רכבת ממערב לעיר.

ישיבות באלעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישיבה גדולה "כנסת יחזקאל".
  • ישיבה גדולה "שערי תבונה".
  • ישיבה גדולה "נר ישראל".
  • ישיבת "אורחות יהודה" (לשעבר "אמרי מרדכי") לצעירים בהכוונת הרב מרדכי מלכה שליט"א.
  • ישיבת "נהורא דאורייתא" לצעירים.
  • ישיבת "חברון" לצעירים.
  • ישיבת "אבן האזל" לצעירים.
  • ישיבת "קול יעקב" לצעירים בהכוונת הרב יעקב עדס שליט"א.
  • ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" - חב"ד.
  • ישיבת "צמח צדיק" - ויז'ניץ.
  • ישיבה תיכונית "ראשית חכמה".

אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל כולל את האלמנטים הבאים:

  • שם העיר המפיץ קרני תכלת - הצבע תכלת מסמל ממלכתיות
  • עץ אלה - עץ ארץ ישראלי טיפוסי המסמל יציבות, עוצמה וחוזק. מסמל גם צמיחה והתחדשות
  • ספר פתוח - מסמל את אופייה הדתי של העיר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלעד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלעד במבט מיער קולה שמדרום לה
Magnify-clip.png
אלעד במבט מיער קולה שמדרום לה