אלעד

ערך זה עוסק בעיר במחוז המרכז. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלעד (פירושונים).

אלעד
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	יצחק שלום עידן
גובה ממוצע	‎122‏ מטר
תאריך ייסוד	1998
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	39,796 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.6%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	14,440 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	2,756 דונם
אלעד
דירוג חברתי-כלכלי	2 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3890
לאום ודת   יהודים: 100%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 23.9% גילאי 5 - 9 22.0% גילאי 10 - 14 11.1% גילאי 15 - 19 4.7% גילאי 20 - 29 13.7% גילאי 30 - 44 18.8% גילאי 45 - 59 4.3% גילאי 60 - 64 0.6% גילאי 65 ומעלה 0.8% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך סה"כ בתי ספר 40 –       יסודיים 28 –       על-יסודיים 13 תלמידים 9,080 –       יסודיים 8,114 –       על-יסודיים 966 מספר כיתות 370 ממוצע תלמידים לכיתה 25 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל אלעד באתר הלמ"ס
http://www.elad.muni.il

הכניסה לעיר אלעד

רחוב טיפוסי באלעד, 2005

מאוזוליאום מזור

אלעד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1998, וב-23 בנובמבר 2007 הוכרזה כעיר. אלעד, שססמתה היא "אלעד - עיר התורה שקרובה אליך", שוכנת דרומית לראש העין ודרומית-מזרחית לפתח תקווה, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב, קיבוץ נחשונים ויער נחשונים מצפון, ויער קולה מדרום. בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות", על עשר שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי.

היסטוריה

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה בעניין זה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד מלכתחילה ל"אוכלוסייה בעלת צביון דתי", נמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק ובא להקל על בעיית המחסור בדיור בקרב האוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צרכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם. מקור השם אלעד הוא ראשי תיבות של אזור לבניית עיר דתית^{[דרוש מקור]}.

ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2550 דונמים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים באלעד 39,796 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 29.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 4,818 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏

באלעד מגוון מייצג של אוכלוסייה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטת באלעד קהילה גדולה של חסידי ויז'ניץ, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.

תחבורה ציבורית

את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת אגד תעבורה שהחליפה ב-2005 את חברת ביתר-תור שפעלה שם עד אז. כיום מפעילות חברות אחרות לחיפה, לביתר עילית ולרמת בית שמש.

באפריל 2008 קיבלה הוועדה לתשתיות לאומיות החלטה לשקם את תוואי המסילה המזרחית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת חידוש הקו, עתידה לקום תחנת רכבת ממערב לעיר.

ישיבות באלעד

• ישיבה גדולה "כנסת יחזקאל".
• ישיבה גדולה "שערי תבונה".
• ישיבת "אורחות יהודה" לצעירים.
• ישיבת "חברון" לצעירים.
• ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" - חב"ד.
• ישיבה גדולה "נר ישראל".
• ישיבת "צמח צדיק ויז'ניץ".
• "ישיבת אלעד" לצעירים.
• "ראשית חכמה" ישיבה תיכונית (לציבור הדתי-לאומי).

בתי ספר באלעד

• בית ספר "עמיעד" לציבור הדתי לאומי.
• בית ספר "נעם" לציבור הדתי לאומי (בשנת תשע"ב בית הספר חולק ל"נעם בנים" ו"נעם בנות").
• אולפנת "נחלה" לציבור הדתי לאומי.
• ישיבה תיכונית "ראשית חכמה" לציבור הדתי לאומי.
• "מוריה בנות" לציבור החרד"ל.
• תלמוד תורה "מוריה בנים" לציבור החרד"ל.
• תלמוד תורה "קהילות יעקב" לציבור החרדי.

• תלמוד תורה "דעת זקנים" לציבור החרדי.

אתרים בעלי עניין

• המאוזוליאום - מבנה רומי מן המאה ה-3, מן הבודדים שנשתמרו בשלמותם בארץ ישראל, שוכן במערב העיר ליד כביש 444 בגן הלאומי מאוזוליאום מזור.
• יער קולה - ניטע על חורבות הכפר הערבי הנטוש קולה, שוכן מדרום לעיר. ביער אנדרטה לנופלים מחטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרבות באזור במלחמת העצמאות.

ראשי העיר

• 1995 - 2004 - צוריאל קריספל - ראש המועצה הממונה וראש המועצה המקומית הנבחר הראשון
• 2004 - 2008 - צביקה כהן - ראש המועצה המקומית וראש העיר הראשון
• 2008 - 2013 - יצחק שלום עידן

סמל העיר

הסמל כולל את האלמנטים הבאים:

• שם העיר המפיץ קרני תכלת - הצבע תכלת מסמל ממלכתיות
• עץ אלה - עץ ארץ ישראלי טיפוסי המסמל יציבות, עוצמה וחוזק. מסמל גם צמיחה והתחדשות
• ספר תורה פתוח - מסמל את הבסיס הרוחני להקמת העיר ואת אופייה הדתי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלעד בוויקישיתוף

• אינדקס אלעד הפורטל לתושבי אלעד
• מחלקת דת בעיריית אלעד
• בילי פרנקל, החיים באבק, באתר מעריב nrg
• אתר העיר
• המעבדה לעיצוב עירוני: מחקר על מרכז העיר אלעד, אוניברסיטת תל אביב, מאי 2011.

הערות שוליים

אלעד מיער קולה שמדרום לה

_{קואורדינטות: 32°3′9″N 34°57′17″E}