אלעזר חסמא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלעזר חסמא (או אלעזר בן חסמא)
תקופתו סוף המאה ה-1 תחילת המאה ה-2
דור שלישי
בית מדרש יבנה
רבותיו רבי עקיבא, רבי יהושע בן חנניה, רבן גמליאל
חבריו רבי יוחנן בן נורי, רבי יוחנן בן ברוקה

רבי אלעזר חסמא (או רבי אלעזר בן חסמא או רבי אלעזר הסמא) היה תנא בדאר השלישי, מתלמידיו החשובים של רבי עקיבא. למד גם אצל רבי יהושע בן חנניה ואצל רבן גמליאל דיבנה.

שמו של רבי אלעזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלעזר מופיע במשנה ובתלמוד פעמים בשם "אלעזר חסמא"‏[1] ופעמים בשם "אלעזר בר חסמא". המילה "בר" בשם אלעזר בר חסמא מופיעה בגרסאות שונות, עתים שהיא מופיעה בסוגריים[2] ועתים ללא סוגריים, ולפעמים כתוב "בן" (בעברית)‏[3] ולא "בר" (בארמית). ריבוי הגרסאות והנוסחאות עורר את השאלה מהו המקור לשם חסמא, ומי נקרא כך – רבי אלעזר או אביו.

חז"ל מסבירים כי שמו של רבי אלעזר בא בעקבות אירוע:

רבי אלעזר הלך פעם למקום אחד, אמרו לו: פרוס על שמע.‏[4] אמר להם: אין אני חכם ובקי, אמרו לו: עבור לפני התיבה.‏[5] אמר להם: אין אני חכם ובקי. אמרו: זה הוא רבי אלעזר שהכל משתבחין בו?
על חינם קוראים לו רבי. נתכרכמו פניו והלך לו אצל רבי עקיבא אמר לו: למה פניך חולניות? סיפר לו את כל המעשה, ואמר לו: רוצה אתה רבי ללמדני? אמר לו: הן. למדו רבי עקיבא. לאחר זמן הלך רבי אלעזר לאותו מקום, אמרו לו: פרוס עלי שמע – ופרס, עבור לפני התיבה ועבר, אמרו: אתחסם רבי אלעזר (התחזק, ואי אפשר כבר להעליבו).

ויקרא רבה, פרק כ"ג, ד'.

יש המבקשים‏[6] לומר כי שמו של רבי אלעזר הוא שם עט[7], וניתן לו על שם הלכה שפסק[8] בקשר להגבלת פועל באכילה מן השדה בו הוא עובד, שלא יאכל יותר מכדי שכרו, והגבלה זאת נקראת חסימה (כמו: "לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר, בְּדִישׁוֹ" (דברים כ"ה, ד).

באשר לתואר "בן" או "בר", יש האומרים (כמו התוי"ט) כי זו טעות, וכי "חסמא" היה שמו של רבי אלעזר ולא של אביו. יש הסוברים כי היה זה דווקא שמו של אביו, ולשיטתם לא מסתדר הסברם של חז"ל הקושר את מקור השם לאירוע שקרה לרבי אלעזר ולא לאביו. הרמב"ם סובר כי היו שני רבי אלעזר – האחד חסמא והשני בן חסמא. שיטה נוספת גורסת כי בר אינו בן במובן המשפחתי אלא חלק מן השם.

ענווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן נורי, היו עניים מרודים, וכדי לאפשר להם להתפרנס בכבוד, מינה אותם רבן גמליאל למשגיחים בישיבתו. המשיכו השניים לשבת בשורות האחוריות של בית המדרש, ביחד עם התלמידים. אמר להם רבן גמליאל: "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם". רק אז התחילו השניים לשבת במקום המגיע להם על פי תפקידם.

בקיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלעזר היה גדול בתורה ובנוסף לכך היה בקיא בחישובי חשבונות, עד שרבי יהושע סיפר עליו בגוזמא כי הוא יודע להעריך במדויק כמה טיפות מים יש בים.‏[9] למרות ידיעותיו הרבות של רבי אלעזר בנושאים אלו, לא החשיבם כגופי תורה, אלא כפרפראות לחכמה, שאין להתייחס אליהם כמו שמתייחסים לדברי הלכה.‏[10]

מקורות והערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת תרומות, פרק ג', משנה ה.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ג', ע"א.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ב, ע"א.
  4. ^ אם יש עשרה בני אדם שהתפללו ביחיד (לא במניין) ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה, עומד אחד מהם ואומר בקול, קדיש וברכו, וברכת יוצר אור (הברכה הראשונה מברכות קריאת שמע של שחרית), וזה נקרא פורס על שמע (מלשון חתיכה - פרוסה, שזה רק חלק מן הברכות) (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י', סעיף ט').
  5. ^ אל תפרוס, אלא התפלל את התפילה בשלימותה.
  6. ^ ראו: ר' אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל, כרך ב', תל אביב: הוצאת נצח, ה'תש"ך.
  7. ^ כמו שכתב הרב צבי הירש חיות ב"מבוא האגדות", כי ישנם חכמים אשר לא בא זכרם רק פעמים מועטות בשני התלמודים בהלכה אחת או באגדה אחת, ונקראו בכל עת רק על שם הלכה זו.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ב, ע"א.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י', ע"א.
  10. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]