אלף כץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלף כץ
Aleph Katz
Abraham Katz
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 במאי 1898
Mlynove, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בינואר 1969 (בגיל 70)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Aleph Katz עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלף כץ (בכתיב יידי: אַלעף קץ; באנגלית: Aleph Katz) הוא שם העט של משה אברהם כץ (באנגלית: Moris (Moshe) Abraham Katz;‏ 1898, מלינוב, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – ינואר 1969, ניו יורק) היה משורר יידיש, בלשן, מתרגם, עיתונאי ומחזאי יהודי אמריקאי יליד אוקראינה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כץ נולד בשנת 1898 למשפחת רבנים נאורה בעיר מלינוב שבווהלין, בדרום-מערב רוסיה (אוקראינה). התחנך חינוך דתי מסורתי בחדר, אך גם למד בבית הספר הרוסי המקומי. בשנת 1913, כשהיה בן חמש-עשרה, היגרה משפחתו לארצות הברית, והשתקעה בניו יורק. כץ חי את כל חייו בעיר.

להשלמת לימודיו עבד בימים במלאכות שונות, ובערבים למד בסיטי קולג'. הוא השתלב בעולם התקשורת היידישאי בניו יורק, וכיהן יותר מ-40 שנה כעורך החדשות של סוכנות הידיעות "יט"א" (סוכנות הידיעות היהודית). במסגרת עבודתו רבת השנים בעיתונות פרסם כץ עשרות מאמרים, מאמרי ביקורת על ספרים, ראיונות ועוד. בין היתר כתב לעיתונים "אין זיך", "פֿרייע אַרבייטער שטימע", "די וואָך", "דאָס יידישע פֿאָלק", "ייִדישע קעמפֿער", "אויפֿקום", "צוקונפֿט", "קינדער זשורנאַל".

אלף כץ היה בין מייסדי אגודת הנוער היידישאית "בני עם חי" בניו יורק, ושימש כמזכירהּ במשך שנים רבות. עבודת הבלשנות שלו בלשון יידיש, הביאה אותו לחברות במערכת המצומצמת של מילון היידיש הגדול. שירי הילדים שלו התפרסמו בכל עולם קוראי היידיש של התקופה. שירו הראשון נדפס בשנת 1920, בשבועון ההומוריסטי "דער גרויסער קונדס" (יידיש: "הקונדס הגדול"). כץ היה במשתתפים הקבועים של רוב עיתוני הילדים היידיים בארצות הברית, באירופה ואף בארגנטינה.

ספריו נדפסו בשלוש יבשות: בניו יורק, בבואנוס איירס, בריו דה ז'ניירו ובתל אביב.

אלף כץ פרסם יותר מעשרה ספרים, בהם שירי הילדים האהובים שלו, מחזות קצרים, תרגום מיצירות רוברט לואיס סטיבנסון, ומבחר משיריו בשם "כוכב השחר", שנדפס בישראל לאחר מותו.

רק שירים בודדים משלו תורגמו לעברית בידי שמשון מלצר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]