אלפבית אוגריתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלפבית אוגרי)
לוח ובו האלף-בית האוגריתי. הצילום עבר היפוך על מנת להציג את הכתב מימין לשמאל כפי שמופיע במעט מקומות

האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות אלפביתי שנמצא בעיר אוגרית ומורכב משלושים אותיות. הוא שימש בעיקר לכתיבת השפה האוגריתית, שפה שמית כנענית, אך נמצאו מעט לוחות בהם נכתבו גם חורית ואכדית באלפבית אוגריתי, וכן כמה לוחות באלפבית אוגריתי מרחבי כנען שכנראה ביטאו ניב כנעני אחר מהאוגריתית.[1]

האלפבית האוגריתי משלב את טכניקת כתב־היתדות על חרס, שמקורה בכתב היתדות ההברתי מנהריים בו נכתבה האכדית, ואת עקרונות האלפבית – שימוש במספר קטן של אותיות המציינות עיצורים בלבד (להוציא את שלוש צורות האלף באוגריתית, המבטאות גם תנועות) – זהה לשיטה האלפביתית שהתפתחה בכנען (בחצי האי סיני, בפיניקיה ובארץ ישראל) באותה תקופה (והתפתח בהמשך לאלפבית הפיניקי), והובא לאוגרית מגבל או ממקום אחר מדרום לה.[2]

שני סגנונות כתיבה היו נהוגים: כתיבה משמאל לימין, וכתיבה מימין לשמאל. הסגנון הראשון היה, ככל הנראה, נפוץ יותר ורוב התעודות שנתגלו כתובות משמאל לימין. שני הסגנונות נבדלו גם באופן השימוש בכמה מהאותיות.

האותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותיות האלף-בית האוגריתי (מכיל בטעות "כֿ" במקום חֿ ו"גֿ" במקום עֿ)

הכתב עצמו הוא סוג של כתב יתדות. האותיות מורכבות מצירופים שונים של סימני משולש שהוטבעו בלוחות טין (שלאחר הכתיבה חוממו בתנור) בעזרת יתד עץ.[2]

בלוחות אוגרית התגלו שני סידורים של האותיות. האחד מזוהה עם השפות השמיות הצפון־מערביות (ועם הערבית שירשה אותו מהן), מכונה 'אבגד' על-פי ארבע אותיותיו הראשונות, והוא מהעדויות הקדומות ביותר לסדר המקובל באלפבית העברי-פיניקי, שהתגלגל גם לכתב היווני והלטיני. השני מזוהה עם שפות שמיות דרומיות ומכונה 'הלחמ' על-פי ארבע אותיותיו הראשונות. הלוחות שנמצאו הם, ככל הנראה, לוחות ללימוד ולתרגול אוריינות. בפרסומים מילוניים מודרניים לאוגריתית, השימוש איננו בסדר האותיות המסורתי אלא בסדר האותיות העברי, כאשר אותיות שאינן נמצאות באלפבית העברי מופיעות מיד לאחר האות אליהן הן קשורות (אִ ואֻ אחרי אַ, דֿ אחרי ד, עֿ אחרי ע וכדומה).[3]

סידור האבגד באלפבית האוגריתי:[4]

𐎀 𐎁 𐎂 𐎃 𐎄 𐎅 𐎆 𐎇 𐎈 𐎉 𐎊 𐎋 𐎌 𐎍 𐎎 𐎏 𐎐 𐎑 𐎒 𐎓 𐎔 𐎕 𐎖 𐎗 𐎘 𐎙 𐎚 𐎛 𐎜 𐎝
ʾa b g ḫ d h w z ḥ ṭ y k š l m ḏ n ẓ s ʿ p ṣ q r ṯ ġ t ʾi ʾu s2
אַ ב ג חֿ ד ה ו ז ח ט י כ שׁ ל מ דֿ נ טֿ ס ע פ צ ק ר תֿ עֿ ת אִ אֻ ס

סידור ההלחמ באלפבית האוגריתי:[5]

𐎅 𐎍 𐎈 𐎎 𐎖 𐎆 𐎌 𐎗 𐎚 𐎒 𐎋 𐎐 𐎃 𐎁 𐎔 𐎀 𐎓 𐎑 𐎂 𐎄 𐎙 𐎉 𐎇 𐎏 𐎊 𐎘 𐎕 𐎛[א] 𐎜[א] 𐎝[א]
h l ḥ m q w š r t s k n ḫ b p ʾa ʿ ẓ g d ġ ṭ z ḏ y ṯ ṣ ʾi ʾu s2
ה ל ח מ ק ו שׁ ר ת ס כ נ חֿ ב פ אַ ע חֿ ג ד עֿ ט ז דֿ י תֿ צ אִ אֻ ס

כמעט כל הטקסטים נכתבו משמאל לימין; המילים הופרדו באמצעות יתד קטן ביניהן (𐎟), הדומה לנקודה או לקו קטן באמצע שורה, והוא מתועתק בתעתיק האוגריתית לאותיות לטיניות כנקודה.[1] הוא דומה לשיטת ההפרדה הפיניקית בין מילים (למשל בכתובות מלכי גבל או במצבת מישע).

לוח אוגריתי שבור בחלקו השווה בין האותיות האוגריתיות לבין מקבילותיהן (בקירוב) באלפבית האכדי:[6]

האות

האוגריתית

מקבילה

עברית

האות

האכדית

תעתיק

לטיני

צד א'
𐎀 אַ 𒀀 a
𐎁 ב 𒁁 be
𐎂 ג 𒂵[ב] ga
𐎃 חֿ 𒄩[ג] ḫa
𐎄 ד 𒁲[ד] di
𐎅 ה 𒌑 ú
𐎆 ו 𒉿 wa
𐎇 ז 𒍣[ה] zi
𐎈 ח 𒆪 ku
𐎉 ט 𒊹[ו] ṭí
צד ב'
[𐎔] [פ] 𒁍[ז] [p]u
𐎕 צ 𒍝 ṣa
𐎖 ק 𒄣[ח] qu
𐎗 ר 𒊒[ט] ru
𐎘 תֿ 𒊭 ša
𐎙 עֿ 𒄩[ג] ḫa
𐎚 ת 𒌅[י] tu
[𐎛] [אִ] 𒄿 i
𐎜 אֻ 𒌋 u
𐎝 ס 𒍪[י"א] zu

שלושת סימני הא'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האותיות בכתב האוגריתי מסמנות עיצורים בלבד, מלבד שלושה סימנים המפרים עיקרון זה, ומסמנים את העיצור א' עם שלוש תנועות שונות: 𐎀 – ‏ʾa/אַ, 𐎛 – ‏ʾi/אִ, ו־𐎜 – ‏ʾu/אֻ.[7] משה דוד קאסוטו הציע כי אלה שימשו להביע את התנועה העיקרית והמוטעמת של המילה.[8] היום ברור שלרוב הן סימנו את העיצור א' ואת התנועה שהופיעה אחריו, אך לעיתים דווקא את התנועה שהופיע לפניו, ולעיתים האֻ (u) סימן את התנועה הארוכה ō שנוצרה מכיווץ הדיפתונג aw, והסימן אִ (i) סימן את התנועה הארוכה ē שנוצרה מכיווץ הדיפתונג ay.[7]

הדמיון לכתב הפיניקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה דוד קאסוטו, שחקר את כתבי אוגרית, האמין שהאלף בית העברי-פיניקי קדם לאלפבית האוגריתי, והאותיות שהוספו לזה האחרון ולא קיימות באלפבית הפיניקי-עברי הן תוצר התאמת כתב זה להגיה המקומית.[9] גם צבי ושפרה רין ראו באלפבית האוגריתי הרחבה של האלפבית הצידוני, והביאו מספר ראיות:[10]

  • סימן הע' (𐎓) המשותף לאותיות גרוניות באוגריתית כמו ח' (𐎈), ט' (𐎉), טֿ' (𐎑), ק' (𐎖) ועֿ' (𐎙), בדומה לאותיות גרוניות בכתב הפיניקי, שכללו את סימן הע' (𐤏): ט' (𐤈, שילוב של ע' ות' (𐤕)) וק' (𐤒, שילוב של ע' וג' (𐤂)). הדבר עולה אף מהדמיון בין אותיות הע' (סימן הע' האוגריתי דומה לעיגול בשיטת היתדות), ואף מסביר את האות ע' שנמצאה לעיתים מוקפת בעיגול בלוחות אוגרית (UT 60 (בחורית), UT 602 ועוד). שאר העיצורים בהם מופיע הסימן הם עיצורים שורקים או כאלה שאין להם מקביל בכתב הפיניקי, והם: דֿ' (𐎏), ס2' (𐎝), ש' (𐎌), תֿ' (𐎘). בסימן הצ' אין את הסמן המשותף לעיצורים הגרוניים, מה שמחזק את הסברה שהוא היה נחצי בתקופת המצאת הכתב, דבר העולה גם מההקבלה המקראית בין השורשים צחק || שׂחק. דומה, אפוא, שהעיקרון האוגריתי היה שסימן הע' מופיע בכל אות שאין לה מקבילה באכדית (מלבד האות ס2', שנדחקה בעקבות כך לסוף סדר האלפבית ושימשה רק במקרים מיוחדים).
  • קשר חזותי בין האותיות באוגריתית ובפיניקית ועברית: 𐤂 = 𐎂, 𐤄 = 𐎅, 𐤅 = 𐎆 (על הצד), 𐤆 = 𐎇, 𐤈 = 𐎉 (סימן הע' האוגריתי + סימן הת' הפיניקי, כאשר ט' הפיניקית היא סימני הע'+הת' הפיניקיים), 𐤊 = 𐎋, 𐤐 = 𐎔, 𐤔 = 𐎌, 𐤎 = 𐎝, 𐤇 = 𐎃.
  • לפי תעתיקי שמות כנעניים לאכדית, מספר ההגאים בשפות הכנעניות עלה על מספר האותיות (22). הדבר עולה גם מההבחנה המקראית בין שני סוגי ש', ומההבחנה בין שני סוגי צ' (צ' וטֿ') באוגריתית ובתרגום השבעים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפבית אוגריתי בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 אות זאת לא נמצאת בסידור ה'הלחמ' האוגריתי.
  2. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  3. ^ 1 2 הסימן מופיע בלוח בצורה זהה לצורה האשורית
  4. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  5. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה כמעט זהה לצורה האשורית
  6. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  7. ^ האות פגומה, ורק פינתה הימנית־תחתונה שרדה
  8. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה זהה לצורה האשורית
  9. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  10. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  11. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 24
  2. ^ 1 2 Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 13
  3. ^ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 23
  4. ^ מתועד בלוחות KTU2 5.4, 5.5(?), 5.6, 5.8, 5.9, 5.12, 5.13, 5.16, 5.17, 5.19, 5.20, 5.21, 5.25. את שיטת התעתיק לאותיות לטיניות, שהתקבלה במחקר, הציע כורש גורדון. ראו גם צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 676–677, Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 23–24
  5. ^ מתועד בלוח KTU2 5.24 (מובא שם עם כמה הצעות אפשריות לתיקונים)
  6. ^ לוח KTU2 5.14, ראו צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 38
  7. ^ 1 2 Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 22
  8. ^ מד"א קאסוטו, שלוש צורות האל"ף האוגריתית והדקדוק העברי, לשוננו י"ז, 1950, עמ' 123–127
  9. ^ מ. ד. קאסוטו, האלה ענת, מוסד ביאליק, 1951, עמ' 11
  10. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 830–835
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלפבית_אוגריתי&oldid=37971290"