אלפבית קירילי

אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי
А	Б	В	Г	Ґ	Ѓ	Д
Ђ	Е	Ѐ	Ё	Є	Ж	З
Ѕ	И	Ѝ	І	Ї	Й	Ј
К	Л	Љ	М	Н	Њ	О
П	Р	С	Т	Ћ	Ќ	У
Ў	Ф	Х	Ц	Ч	Џ	Ш
Щ	Ъ	Ы	Ь	Э	Ю	Я
אותיות שאינן סלאביות
Ӑ	Ӓ	Ә	Ӛ	Ӕ	Ғ	Ӷ
Г̡	Ҕ	Ӻ	Ԁ	Ԃ	Ӗ	Ҽ
Ҿ	Є̈	Ӂ	Җ	Ӝ	Ԅ	З́
Ҙ	Ӟ	Ԑ	Ӡ	Ԇ	Ӥ	Ӣ
Ӏ	Ҋ	Қ	Ҟ	Ҡ	Ӄ	Ҝ
Ԟ	Ԛ	Ӆ	Ԓ	Ԡ	Ԉ	Ԕ
Ӎ	Ҥ	Ң	Ӊ	Ӈ	Ԣ	Ԋ
Ӧ	Ө	Ӫ	Ҩ	Ԥ	Ҧ	Ҏ
Ԗ	С́	Ҫ	Ԍ	Ҭ	Ԏ	Ӳ
Ӱ	Ӯ	Ү	Ұ	Ҳ	Ӽ	Ӿ
Һ	Ԧ	Ҵ	Ӵ	Ҷ	Ӌ	Ҹ
Ӹ	Ҍ	Э̇	Ӭ	Ю̆	Я̆	Ԙ
Ԝ
אותיות ארכאיות
Ҁ	Ѹ	Ѡ	Ѿ	Ѻ	Ѣ	Ꙓ
ІА	Ѥ	Ѧ	Ѫ	Ѩ	Ѭ	Ѯ
Ѱ	Ѳ	Ѵ	Ѷ	Ꙟ

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 33 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הרגילה. כללי השימוש באותיות הגדולות והרגילות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבה בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, מרכז אסיה, ומזרח אירופה.

אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת השפה הסלאבית כנסייתית עתיקה בכתבי דת, ואומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ואי-סלאביות רבות נכתבות בו, בהן רומנית, קרלית, ואבחזית במערב, ומונגולית וצ'וקצ'ית במזרח.

עם זאת, רוב השפות הללו, בייחוד במזרח אירופה, עברו לשימוש באלפבית הלטיני ואילו במונגוליה הוחזר הכתב המסורתי.

מקור האלפבית הקירילי

כתב קירילי עתיק

מקובל להניח כי האלפבית הקירילי הומצא במהלך המאה ה-10 עבור השפה הסלובנית העתיקה ונקרא על שמו של המיסיונר הביזנטי הקדוש קירילוס. הוא מתבסס בחלקו על האלפבית היווני. ההיסטוריון והבלשן שלמה אברהם רוזאניס ציין שהאחים קירילוס ומתודיוס שאלו אותיות מהכתב העברי כשפיתחו את הכתב הקירילי, כגון האותיות ש (Ш בכתב קירילי) ו -צ (Ц בכתב קירילי).‏

האלפבית הקירילי עוצב לצורתו המודרנית בשנת 1708, ברוסיה, בזמן שלטונו של פיוטר הגדול.

האלפבית הקירילי הרוסי

А а	Б б	В в	Г г	Д д	Е е	Ё ё	Ж ж	З з	И и	Й й
אָא	בֵּה	בֵה	גֵּה	דֵּה	יֵה	יוֹ	זֵ'ה	זֵה	אִי	אִי כְּרַאתְּכַאי
К к	Л л	М м	Н н	О о	П п	Р р	С с	Т т	У у	Ф ф
כָּא	אֵל	אֵם	אֵן	אוֹ	פֵּה	אֵר	אֵס	תֵּה	אוּ	אֵף
Х х	Ц ц	Ч ч	Ш ш	Щ щ	Ъ ъ	Ы ы	Ь ь	Э э	Ю ю	Я я
כָא	צֵה	צֵ'ה	שָא	שְצָ'א	תְּבְיוֹרְדְּי זְנַאק	אִי	מְיַאכְקִי זְנַאק	אֵה	יוּ	יָא

אותיות ותווים הנוספים על האלפבית הקירילי הבסיסי

Ё - משמשת ברוסית.
Й - משמשת ברוסית.
Ў - משמשת בבלארוסית.
Є - משמשת באוקראינית.
Ї - משמשת באוקראינית.
І - בעבר שימשה ברוסית.כיום משמשת בבלארוסית ובאוקראינית.
Ґ - משמשת באוקראינית ובלארוסית.
Ѝ - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת באוקראינית.
Ђ - משמשת בסרבית.
Ћ - משמשת בסרבית.
Њ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Љ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Ѓ - משמשת במקדונית.
Ѐ - משמשת במקדונית.
Ќ - משמשת במקדונית.
Ѕ - משמשת במקדונית.
Ј - משמשת בסרבית ובמקדונית.
Џ - משמשת במקדונית ובסרבית.

אותיות שנשמטו ברפורמה של 1917-1918

איז'יצה, ижица, הוחלפה על ידי Ии ברפורמות של 1917-1918:

פִֿיטה, Фита, הוחלפה על ידי Фф ברפורמות של 1917-1918:

יאט Ять, הוחלפה על ידי Ее ברפורמות של 1917-1918:

אותיות ארכאיות

האות פְּסִי:

האות קְסִי:

האות קופא:

האות אוק (צירוף האותיות OУ שהוחלף מאוחר יותר על ידי У בלבד):

צירוף של I ו-E:

יאס פשוטה:

יאס מורכבת:

צירוף של יאס קטנה ו-I:

יאס מורכבת בצירוף I:

השפות הנכתבות באלפבית הקירילי

• רוסית (אלפבית רוסי)
• אוקראינית
• בלארוסית
• סרבית-קרואטית - בסרביה בלבד, בקרואטיה היא נכתבת באותיות לטיניות
• מקדונית
• בולגרית
• מולדובית
• אוזבקית
• קירגיזית
• אזרית
• טטרית
• טג'יקית
• טורקמנית
• מונגולית (לאחר התפוררות השלטון הסובייטי מנסים להחזיר את השפה לכתב המונגולי המסורתי)

ראו גם

• אלפבית גלגוליטי