אלפבית קירילי
| אלפבית קירילי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
![]() |
||||||
| האלפבית הקירילי | ||||||
| А | Б | В | Г | Ґ | Ѓ | Д |
| Ђ | Е | Ѐ | Ё | Є | Ж | З |
| Ѕ | И | Ѝ | І | Ї | Й | Ј |
| К | Л | Љ | М | Н | Њ | О |
| П | Р | С | Т | Ћ | Ќ | У |
| Ў | Ф | Х | Ц | Ч | Џ | Ш |
| Щ | Ъ | Ы | Ь | Э | Ю | Я |
| אותיות שאינן סלאביות | ||||||
| Ӑ | Ӓ | Ә | Ӛ | Ӕ | Ғ | Ӷ |
| Г̡ | Ҕ | Ӻ | Ԁ | Ԃ | Ӗ | Ҽ |
| Ҿ | Є̈ | Ӂ | Җ | Ӝ | Ԅ | З́ |
| Ҙ | Ӟ | Ԑ | Ӡ | Ԇ | Ӥ | Ӣ |
| Ӏ | Ҋ | Қ | Ҟ | Ҡ | Ӄ | Ҝ |
| Ԟ | Ԛ | Ӆ | Ԓ | Ԡ | Ԉ | Ԕ |
| Ӎ | Ҥ | Ң | Ӊ | Ӈ | Ԣ | Ԋ |
| Ӧ | Ө | Ӫ | Ҩ | Ԥ | Ҧ | Ҏ |
| Ԗ | С́ | Ç | Ԍ | Ҭ | Ԏ | Ӳ |
| Ӱ | Ӯ | Ү | Ұ | Ҳ | Ӽ | Ӿ |
| Һ | Ԧ | Ҵ | Ӵ | Ҷ | Ӌ | Ҹ |
| Ӹ | Ҍ | Э̇ | Ӭ | Ю̆ | Я̆ | Ԙ |
| Ԝ | ||||||
| אותיות ארכאיות | ||||||
| Ҁ | Ѹ | Ѡ | Ѿ | Ѻ | Ѣ | Ꙓ |
| ІА | Ѥ | Ѧ | Ѫ | Ѩ | Ѭ | Ѯ |
| Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ | Ꙟ | ||
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 33 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הרגילה. כללי השימוש באותיות הגדולות והרגילות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבה בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, מרכז אסיה, ומזרח אירופה.
אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת השפה הסלאבית כנסייתית עתיקה בכתבי דת, ואומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ואי-סלאביות רבות נכתבות בו, בהן רומנית, קרלית, ואבחזית במערב, ומונגולית וצ'וקצ'ית במזרח.
עם זאת, רוב השפות הללו, בייחוד במזרח אירופה, עברו לשימוש באלפבית הלטיני ואילו במונגוליה הוחזר הכתב המסורתי.
תוכן עניינים |
מקור האלפבית הקירילי [עריכה]
מקובל להניח כי האלפבית הקירילי הומצא במהלך המאה ה-10 עבור השפה הסלובנית העתיקה ונקרא על שמו של המיסיונר הביזנטי הקדוש קירילוס. הוא מתבסס בחלקו על האלפבית היווני. ההיסטוריון והבלשן שלמה אברהם רוזאניס ציין שהאחים קירילוס ומתודיוס שאלו אותיות מהכתב העברי כשפיתחו את הכתב הקירילי, כגון האותיות ש (Ш בכתב קירילי) ו -צ (Ц בכתב קירילי).[1]
האלפבית הקירילי עוצב לצורתו המודרנית בשנת 1708, ברוסיה, בזמן שלטונו של פיוטר הגדול.
האלפבית הקירילי הרוסי [עריכה]
| А а | Б б | В в | Г г | Д д | Е е | Ё ё | Ж ж | З з | И и | Й й |
| אַא | בֵּה | בֵה | גֵּה | דֵּה | יֵה | יוֹ | זֵ'ה | זֵה | אִי | אִי כְּרַאתְּכּוֹיֵה |
| К к | Л л | М м | Н н | О о | П п | Р р | С с | Т т | У у | Ф ф |
| כַּא | אֵל | אֵם | אֵן | אוֹ | פֵּה | אֵר | אֵס | תֵּה | אוּ | אֵף |
| Х х | Ц ц | Ч ч | Ш ш | Щ щ | Ъ ъ | Ы ы | Ь ь | Э э | Ю ю | Я я |
| כַא | צֵה | צֵ'ה | שַא | שְצַ'א | תְּבְיוֹרְדְּי זְנַאק | אִי | מְיַאכְקִי זְנַאק | אֵה | יוּ | יַא |
אותיות ותווים הנוספים על האלפבית הקירילי הבסיסי [עריכה]
Ё - משמשת ברוסית.
Й - משמשת ברוסית.
Ў - משמשת בבלארוסית.
Є - משמשת באוקראינית.
Ї - משמשת באוקראינית.
І - בעבר שימשה ברוסית.כיום משמשת בבלארוסית ובאוקראינית.
Ґ - משמשת באוקראינית ובלארוסית.
Ѝ - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת באוקראינית.
Ђ - משמשת בסרבית.
Ћ - משמשת בסרבית.
Њ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Љ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Ѓ - משמשת במקדונית.
Ѐ - משמשת במקדונית.
Ќ - משמשת במקדונית.
Ѕ - משמשת במקדונית.
Ј - משמשת בסרבית ובמקדונית.
Џ - משמשת במקדונית ובסרבית.
אותיות שנשמטו ברפורמה של 1917-1918 [עריכה]
איז'יצה, ижица, הוחלפה על ידי Ии ברפורמות של 1917-1918: 
פִֿיטה, Фита, הוחלפה על ידי Фф ברפורמות של 1917-1918: 
יאט Ять, הוחלפה על ידי Ее ברפורמות של 1917-1918: 
אותיות ארכאיות [עריכה]
האות אוק (צירוף האותיות OУ שהוחלף מאוחר יותר על ידי У בלבד): 
השפות הנכתבות באלפבית הקירילי [עריכה]
- רוסית (אלפבית רוסי)
- אוקראינית
- בלארוסית
- סרבו-קרואטית (בסרביה, מונטנגרו ובוסניה בלבד, בקרואטיה היא נכתבת באותיות לטיניות)
- מקדונית
- בולגרית
- מולדובנית
- אוזבקית
- קירגיזית
- אזרית
- טטרית
- טג'יקית
- בוכרית (בהתחלה נכתבה באותיות עבריות עד שהשלטון הרוסי הורה לכתוב את השפה באלפבית קירילי)
- טורקמנית
- מונגולית (לאחר התפוררות השלטון הסובייטי מנסים להחזיר את השפה לכתב המונגולי המסורתי)
- רוסינית
- בוסנית (השפה אף נכתבת באלפבית הלטיני ודרך הכתיבה באלפבית הלטיני נפוצה יותר)
- סרבית (השפה נכתבת גם באלפבית הלטיני)
- סלאבית כנסייתית עתיקה
- מונטנגרית
- אבחזית
- בשקירית
- אלאוטית (בהווה האלפבית הקירילי נוכח בשפה האלאוטית לרוב בטקסטים כנסייתיים מאשר ביומיום)
- ארזיינית
- קזחית
- קילדין סאמי
- קומית
- מארי
- מוקשנית
- אוסטית
- רומאני (בכמה דיאלקטים מסוימים)
- סאחה
- שפת הטלינגיט (לרוב הטקסטים הכנסייתיים כתובים באלפבית קירילי)
- טובאנית
- אודמורטית
- יופיק סיבירית
- יופיק אלסקית
- צ'צ'נית
- קברדינית
- אדיגית
- אבזינית
- אינגושית
- ג'והורי
- יגנובית
- שוגנית
- סלובנית כנסייתית
- ארמית אשורית חדשה (הניב האייסורי)
- צ'וקצ'ית
- קרלית (רק בגרסה הקירילית של השפה)
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ קשלס חיים, דורות הראשונים, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 30.







