אלפונס דודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפונס דודה

אלפונס דודֶהצרפתית: Alphonse Daudet;‏ 13 במאי 1840 -17 בדצמבר 1897) היה סופר צרפתי, אביו של ליאון דודה.

ילדות ובגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודה נולד בנים, בלנגדוק-רוסיון שבדרום צרפת למשפחה בורגנית. אביו, ויקטור דודה, היה יצרן משי עבר בחייו כשלונות רבים, וילדותו של אלפונס לא הייתה שמחה במיוחד, והוא הרבה להיעדר מבית הספר. ב-1856 עזב את ניס ועבר לעבוד כמורה בגארד, גם כן בדרום צרפת. העבודה התגלה כבלתי נסבלת עבורו ומאוחר יותר סיפר אלפונס שחודשים לאחר שסיים לעבוד, היו רודפים אותו סיוטים שבהם מוקף היה בתלמידיו הלא ממושמעים.

ב-1 בנובמבר 1857 , עזב דודה את מקצוע ההוראה ועבר להתגורר בפריז, אצל אחיו ארנסט דודה המבוגר ממנו ב-3 שנים. ארנסט, שמאוחר יותר הפך להיסטוריון ולסופר, ניסה באותה תקופה להתקיים כעיתונאי בפריז.

אלפונס החל לכתוב בעצמו, כתב מספר פואמות שנאספו במהרה לאוסף קצר בשם Les Amoureuses, אשר התקבל בהצלחה יחסית. לאחר מכן מצא אלפונס עבודה בלה פיגארו, שהיה אחד מעיתוני הבוקר המובילים בפריז באותה תקופה. תוך כדי עבודתו כתב דודה מספר מחזות וקרנו החלה לעלות בקרב שוחרי הספרות. מורני, השר הכל-יכול של נפוליאון, מינה את דודה להיות אחד ממזכיריו, תפקיד שדודה מילא עד למותו של מורני ב-1865.

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1886 פרסם דודה את "מכתבים מהטחנה", שהתקבל באהדה רבה בזמנו ונחשב עד היום ליצירת המופת של דודה. הספר נכתב בקלאמארט, ליד פריז ומתייחס לטחנת רוח בפונטויי (Fontvielle) שבפרובאנס. לעומתו, הספר הראשון מבין ספריו הארוכים יותר של דודה, La petit chose מ-1868 התקבל באופן צונן הרבה יותר. הספר מתאר את צעירותו של דודה בהדר ובפאתוס מרובים. ב-1871 פרסם את ספרו המוערך טרטרין מטרסקון (Aventures prodigieuses de Tartarin de Tarascon) ואת L'Arlésienne - מחזה בשלושה חלקים.

Fromont jeune et Risler aîné שיצא ב-1874, כבש את העולם בסערה. הספר הציג מוטיבים שהיו מוכרים אמנם בספרות האנגלית, אבל היוו חידוש בצרפת. הדמויות האמיתיות והעשירות, ובעיקר החיוניות הרבה בספר שנתנה אשליה של עולם אמיתי, הציגו לעולם סופר הרגיש לפאתוס ועצב, אך גם ליופי מוסרי.

לאחר הצלחה זו כתב דודה ב-1876 את Jack, סיפורו של ממזר הסובל מאנוכיות אימו ולאחר מכן הקריירה שלו פרחה עם ספרים רבים שיצאו כמעט מדי שנה, ובמקביל לשירים ומחזות רבים. דווקא הסיפורים והספרים שפרסם לפני שהפך לידוע ואמיד מהווים את יצירותיו הגדולות ביותר.

דודה אמנם הכחיש כל חייו את הטענות כי הוא מחקה את דיקנס, קשה להתעלם מהדמיון הבולט ברוח ובסגנון בין השניים. דודה היה חבר קרוב של יוצרים ידועים נוספים - אדמון דה גונקור, גוסטב פלובר ואמיל זולא ויחד איתם נחשב לחלק מהאסכולה ה"נטורליסטית" בסיפורת הצרפתית. חוויותיו האישיות, סביבתו והאנשים שבאו איתו במגע, כולם שיחקו תפקיד זה או אחר באמנותו וזכו לחיי נצח ביצירותיו. הספר L'Immortel הוא מתקפה כואבת על האקדמיה הצרפתית (Académie française) שאליה דודה לא השתייך מעולם.

בשנת 1886 הלווה דודה כספים לאדוארד דרימון, שייסד לימים את הליגה האנטישמית הצרפתית, לצורך מימון מנשר אנטישמי שזה פרסם בשם: "צרפת היהודית". בפרשת דרייפוס תמך דודה במחנה שהיה נגד דרייפוס.

באפריל 1895 נפגש דודה עם תיאודור הרצל, שתרגם את אחת מכתבותיו. דודה, שהודה בפני הרצל כי הוא אנטישמי, התרשם מאד מרעיונותיו של הרצל והציע לו לכתוב אותם כספר, דבר שהוביל את הרצל לכתוב את הספר מדינת היהודים.

דודה כתב, בין השאר, מספר סיפורי ילדים, ביניהם La Belle Nivernaise, סיפור על סירה ישנה וצוותה. ב-1867 נישא אלפונס לג'וליה אלארד, שהייתה סופרת אף היא.
לקראת סוף חייו סבל דודה מנדודי שינה ומחלות רבות, ובראשן העגבת בה נדבק בגיל 17. דודה נפטר ב-16 בדצמבר 1897 בפריז, כתוצאה ממחלת העגבת‏[1] ונקבר בבית הקברות פר לשאז.

יצירות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירותיו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]