אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנסיך אלפרד
דוכס אדינבורו; דוכס סקסה-קובורג-גותה
AlfredEdimbourg.jpg
שם מלא אלפרד ארנסט אלברט
בת זוג

מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה

צאצאים

אלפרד
מארי
ויקטוריה
אלכסנדרה
ביאטריס

שושלת בית סקסה-קובורג-גותה
אב אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה
אם ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת
תאריך לידה 6 באוגוסט 1844
טירת וינדזור, אנגליה
תאריך פטירה 30 ביולי 1900 (בגיל 55)
קובורג, גרמניה
מקום קבורה קובורג, גרמניה

הנסיך אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה (6 באוגוסט 1844 - 30 ביולי 1900) היה בנם של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת ואלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה, וכיהן כשליט השלישי של דוכסות סקסה-קובורג-גותה, אותה ירש מדודו.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך אלפרד ארנסט אלברט נולד ב-6 באוגוסט 1844 בטירת וינדזור, ילדם הרביעי ובנם השני של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת המכהנת ובעלה אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה. עם היוולדתו היה הנסיך אלפרד השני בסדר הירושה לכתר הבריטי, אחרי אחיו אדוארד. הנסיך הוטבל ב-6 בספטמבר על ידי הארכיבישוף מקנטרברי כאשר בין סנדקיו היו הנסיך ג'ורג', דוכס קיימברידג' (דודה של אמו), ואלכסנדרין, נסיכת באדן (רעייתו של דודו, ארנסט השני, דוכס סקסה-קובורג-גותה). בגיל 14 הצטרף הנסיך אלפרד לצי המלכותי הבריטי ושנתיים לאחר מכן ביקר עם אונייתו במושבת הכף, שם הרשים את תושבי וילידי הקולוניה. בשנת 1861 היה בארץ ישראל, ואף ביקר בנצרת בליווי של השגריר הבריטי ג'יימס פין[1]

מועמד לכס המלוכה היווני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1862, לאחר שאותון, מלך יוון ויתר על כתרו נבחר אלפרד באמצעות משאל עם כמלך החדש של יוון (קיבל 95% מהקולות), אולם ממשלת בריטניה מנעה ממנו מלתפוס את השלטון, ובמקומו הוכתר וילהלם, נסיך דנמרק. אלפרד נשאר בחיל הים ובגיל 22 קיבל את תפקידו הראשון כמפקד פריגטה. הנסיך נותר השני בסדר הירושה עד לתאריך 8 בינואר 1864, אז נולד בן ראשון לאחיו אדוארד ורעייתו אלכסנדרה - הנסיך אלברט ויקטור.

ב-24 במאי 1866, יום הולדתה ה-47, העניקה המלכה ויקטוריה לבנה אלפרד את התואר "דוכס אדינבורו, רוזן אלסטר וקנט", עם הקצבה שנתית של 15,000 ליש"ט. ביוני של אותה השנה תפס אלפרד את מקומו בבית הלורדים. בשנת 1867 יצא הדוכס למסע מסביב לעולם, והיה לנסיך הבריטי הראשון שביקר באוסטרליה.

ניסיון התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 במרץ 1868, במהלך מסיבה בסידני, נורה הנסיך אלפרד בגבו על ידי מתנקש במה שנחשב לניסיון הרצח הפוליטי הראשון באוסטרליה. הנסיך נפגע קרוב לעמוד השדרה אולם הצליח להתאושש מפציעתו כעבור מספר שבועות ושב לבריטניה ביוני. בשנת 1869 יצא הנסיך למסע נוסף במסגרתו היה לנסיך הבריטי הראשון שביקר בניו זילנד, הודו, ציילון והונג קונג.

נישואים וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך אלפרד יחד עם רעייתו מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, ובנם הבכור אלפרד

ב-23 בינואר 1874, בארמון החורף שבסנקט פטרבורג, נישא אלפרד למריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, ילדתם השלישית ובתם השנייה של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה ורעייתו מארי, נסיכת הסה. הנישואים של בני הזוג לא היו מאושרים, ומריה נחשבה למתנשאת בעיני החברה הלונדונית. יותר מכך, דרישתו של הצאר אלכסנדר השני כי יתייחסו לבתו בתואר "הוד מעלתך הקיסרית" (בניגוד לתואר "הוד מעלתך המלכותית", שהיה נהוג לדוכסית בבריטניה), וכי מעמדה יהיה גבוה משל נסיכת ויילס דאז, הנסיכה אלכסנדרה, הכעיסה ביותר את המלכה ויקטוריה.

למריה ואלפרד נולדו שישה ילדים, מתוכם בן אחד מת בלידתו. חמשת הילדים הנותרים היו:

המשפחה חילקה את זמנה בין אחוזתם בקנט, ביתם שבלונדון (בית קלרנס) והאחוזה המשפחתית בקובורג, גרמניה. בנוסף, המשפחה התגוררה מספר שנים בארמון סנט אנטון שבמלטה, שם שירת אלפרד, שקודם לדרגת אדמירל, כמפקד הצי הים-תיכוני.

דוכס סקסה-קובורג-גותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך אלפרד בשנת 1888.

ב-22 באוגוסט 1893 נפטר ארנסט השני, דוכס סקסה-קובורג-גותה, דודו של אלפרד. הדוכס ארנסט, שהיה אחיו הגדול של הנסיך אלברט, מת ללא יורשים, ומכיוון שאדוארד, נסיך ויילס ויתר על זכותו לדוכסות, הפך אלפרד לדוכס סקסה-קובורג-גותה החדש והמשפחה עברה באופן קבוע להתגורר בקובורג. הוא ויתר על הקצבה השנתית שלו, שניתנה לו כבן משפחת המלוכה הבריטית, ועל מקומו בבית הלורדים ובמועצת המלך, אולם הוא המשיך לקבל קצבה של 10,000 ליש"ט בשנה על מנת להמשיך להחזיק בבית קלארנס שבלונדון.

בינואר 1899, במהלך חגיגות יובל הכסף לנישואיהם של מריה ואלפרד, ירה בעצמו בנם היחיד, אלפרד, לאחר שהיה מעורב בסקנדל עם מאהבתו. הוא שרד את הפציעה הראשונית והוריו המבויישים שלחו אותו למראנו כדי להחלים, שם נפטר מפצעיו שבועיים לאחר מכן. הדוכס אלפרד נפטר שנה לאחר מכן, ב-30 ביולי 1900, מסרטן הגרון. תואר הדוכסות עבר לאחיינו, צ'ארלס אדוארד.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדינבורו על שבעת הימים, היישוב העיקרי באי טריסטן דה קונה שבדרום האוקיינוס האטלנטי, נקרא על שם הנסיך אלפרד לכבוד ביקורו באי בשנת 1867.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה ארנסט הראשון, דוכס סקסה-קובורג-גותה פרנץ, דוכס סקסה-קובורג-זאפלד
אוגוסטה, נסיכת רויס-אברסדורף
לואיז, נסיכת סקסה-גותה-אלטנבורג אוגוסט, דוכס סקסה-גותה-אלטנבורג
לואיז שרלוט, דוכסית מקלנבורג-שוורין
ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת הנסיך אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט וסטראת'רן ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת
שרלוטה, דוכסית מקלנבורג-סטרליץ
ויקטוריה, נסיכת סקסה-קובורג-זאפלד פרנץ, דוכס סקסה-קובורג-זאפלד
אוגוסטה, נסיכת רויס-אברסדורף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי (מרק) טננבוים, הקונסוליה הבריטית בירושלים 1858-1890, קתדרה, גיליון 5, עמ' 96