אלפרד וגנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפרד לותר וגנר
Alfred Lothar Wegener
1880 –‏ 1930
Wegener Alfred signature.jpg
תרומות עיקריות
תאוריית נדידת היבשות שהגה הובילה למחקר טקטוניקת הלוחות המודרני

אלפרד לותר וֶגֶנֶר (גרמנית: Alfred Lothar Wegener;‏ 1 בנובמבר 1880, ברלין - 2 או 3 בנובמבר 1930, גרינלנד), מדען גרמני רב-תחומי שהתפרסם בזכות התאוריה שפיתח על נדידת היבשות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וגנר למד אסטרונומיה באוניברסיטת ברלין וקיבל תואר PhD בשנת 1904, ולאחר לימודיו החל להתעניין במחקר המטאורולוגי המתפתח. וגנר - שנשא את בתו של המטאורולוג והקלימטולוג המפורסם ולדימיר קפן (Wladimir Köppen) - היה מחלוצי השימוש בבלונים כדי לעקוב אחרי תנועת מאסות של אוויר. הרצאותיו רוכזו בספר הלימוד הסטנדרטי למטאורולוגיה: התרמודינמיקה של האטמוספירה (the Thermodynamics of the Atmosphere). וגנר השתתף בכמה משלחות לגרינלנד על מנת לחקור את תנועת האוויר הקוטבי, בעת בה היה עצם קיומו של זרם הסילון שנוי במחלוקת.

במסעו האחרון, בנובמבר של שנת 1930, נעלמו אלפרד וגנר ושותפו ראסמוס וילומסן. גופתו של וגנר נמצאה ב-12 במאי 1931, ולפי הסברה נגרם מותו מדום לב בשל מאמץ יתר.

נדידת היבשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נדידת היבשות

תוך כדי חיפוש בספרייה של אוניברסיטת מארבורג, שם לימד ב-1911, וגנר שם לב להופעת מאובנים זהים בשכבות גאולוגיות המופרדות כיום על ידי אוקיינוסים. ההסבר המקובל בזמנו היה קיומם של גשרים יבשתיים קדומים בין היבשות, באמצעותם עברו בעלי חיים וצמחיה בין יבשות שמקומן קבוע. וגנר לא השתכנע מהסבר זה, והאמין כי היבשות עצמן נפרדו מיבשת על ענקית ונסחפו הרחק זו מזו לפני 225 מיליון שנה. בתאוריית נדידת היבשות שלו נשען וגנר על ראיות תומכות: מאובנים, אקלים ותוואי קרקע דוגמת שרשרות הרים באפריקה ובאמריקה הדרומית, שדות פחם באירופה שתאמו שדות דומים באמריקה הצפונית ובזואוגאוגרפיה ובביוגאורפיה של אלפרד וולאס.

וגנר שם לב שמאובני זוחלים כמו מזוזאורוס וליסטרוזאורוס נמצאו במקומות המופרדים היום על ידי אוקיינוסים. מאחר שאף אחד מבעלי חיים אלה לא היה מסוגל לשחות מרחק כה גדול, הסיק וגנר שהם חיו פעם על יבשת אחת שנפרדה.

בשנת 1912 החל וגנר לתמוך בפומבי בתאוריית נדידת היבשות, וטען כי כל היבשות היו פעם מאסה יבשתית אחת.

בשנת 1915 התפרסם ספרו מקור היבשות והאוקיינוסים (Die Entstehung der Kontinente und Ozeane) בו כלל את רעיון קיומה של יבשת על גדולה, ובמהדורות מאוחרות יותר אף העניק לה שם: פנגיאה. בשלב זה כבר נתמך בראיות ממספר תחומי ידע לחיזוק טענותיו. מהדורות מורחבות בשנות ה-20 של המאה ה-20 הציגו עוד ועוד ראיות נצברות. המהדורה האחרונה, שפורסמה זמן קצר לפני מותו, חשפה את התגלית החשובה שככל שאוקיינוסים רדודים יותר, הם צעירים יותר מבחינה גאולוגית.

תאוריית הכוח הצנטריפוגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

וגנר בגרינלנד בחורף 1912-1913
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כוח צנטריפוגלי

תאוריית נדידת היבשות של וגנר נשענה על הטענה כי כוחות צנטריפוגליים הניעו את היבשות הכבדות לכיוון קו המשווה. הוא סבר שהאינרציה מן התנועה הצנטריפוגלית ביחד עם דחף הגאות ביבשות (שנגרם על ידי משיכה כבידתית של השמש והירח), מסבירים את התרחקותן של היבשות זו מזו.

בסופו של דבר, ועל אף הישענותו על ראיות מדעיות, התבררה טענה זו של וגנר כשגויה.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודתו הציג וגנר כמות גדולה של ראיות נסיבתיות התומכות בתאוריית נדידת היבשות, אך לא הצליח להציג מכניזם משכנע. לפיכך, בעוד רעיונותיו משכו כמה תומכים כמו אלכסנדר די-טואה (Alexander Du Toit) מדרום אפריקה וארתור הולמס (Arthur Holmes) מאנגליה, זכתה ההשערה שלו ליחס ספקני. ב-1924 התפרסמה בארצות הברית מהדורה מקומית של ספרו, וזו התקבלה בקרירות כה רבה עד כי האגודה האמריקנית לגאולוגים של נפט (American Association of Petroleum Geologists) ארגנה סימפוזיון מיוחד להתנגדות לתאוריה שלו. מתנגדיה אף טענו, בעקבות הגאולוג הגרמני פרנץ קוסמט (Franz Kossmat), כי קרום כדור הארץ באוקיינוסים היה פשוט מוצק מכדי שהיבשות יוכלו "לחתור בו". במהלך שנות ה-30 נדחתה עבודתו הגאולוגית של וגנר על ידי הקהילה המדעית הבינלאומית, ונותרה באפלה במשך יותר מ-30 שנה.

תחייה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 חלו כמה התפתחויות חשובות בגאולוגיה, ובפרט:

התפתחויות אלה הובילו לתחייה מהירה של תאוריית נדידת היבשות ותולדתה המיידית – טקטוניקת הלוחות. כתוצאה מכך הוכר אלפרד וגנר כאב המייסד של אחת מן המהפכות המדעיות החשובות במאה ה-20.

תארים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכרה בחשיבות תרומתו של אלפרד וגנר קיבלה ביטוי נרחב:

  • מכון אלפרד וגנר למחקר קטבים וימים (Alfred Wegener Institute for Polar and Marine Research) שהוקם בעיר ברמהאפן בגרמניה בשנת 1980 לכבוד יובל המאה להולדתו של וגנר
  • מדליית וגנר שמעניק המכון הנ"ל
  • מכתשי וגנר, הן על הירח והן על מאדים
  • אסטרואיד וגנר 29227
  • חצי האי וגנר ליד אומאנאק בגרינלנד, בו מצא וגנר את מותו

כל אלה קרויים על שמו של אלפרד וגנר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון על שם אלפרד וגנר