אלפרד מנדלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלפרד מנדלסון (Alfred Mendelssohn;‏ 17 בפברואר 1910, בוקרשט - 9 במאי 1966, שם) היה מלחין יהודי-רומני.

מנדלסון למד מ-1927 עד 1931 באקדמיה למוזיקה של וינה אצל יוזף מרקס ופרנץ שמידט ובקונסרבטוריון של בוקרשט אצל מיכאיל ז'ורה. משנת 1944 עד 1963 ניצח על האופרה הרומנית הלאומית. משנת 1949 כיהן כפרופסור לקונטרפונקט בקונסרבטוריון.

מנדלסון חיבר כמה אופרות ובלטים, שמונה סימפוניות וסימפוניה דרמטית בשבע תמונות, פואמה סימפונית, סוויטה לכלי מיתר, קונצ'רטו לצ'לו, שני קונצ'רטי לכינור ושניים לפסנתר, מוזיקה קאמרית, אורטוריות, קנטטות, מוזיקה לתיאטרון ולקולנוע, יצירות כוראליות ושירים.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Imnul iubirii (Love Anthem), opera (1946); libretto after Ivan Turgenev
  • Harap Alb (The White Moor of Alexandru Jar by Ion Creanga), ballet (1948)
  • Meşterul Manole (Master Manole), opera (1949); after a popular legend
  • Călin, ballet (1956); choreography by Tildei Urseanu to Mihail Eminescu Urseanu
  • Anton Pann, operetta (1961); libretto by Ion Roman and Radu Albala
  • Michelangelo, opera (1964); libretto by the composer after Alexandru Kiriţescu
  • Spinoza, opera (1966); libretto by Paul Sterian
  • קונצ'רטו לצ'לו
  • שני קונצ'רטי לכינור
  • שני קונצ'רטי לפסנתר
  • "סוויטה זעירה" לוויולה סולו (1933)
  • סוויטה לצ'לו סולו (1960)
  • פרטיטה (פרלוד ופוגה) לכינור סולו