אלפרד נוימן
אלפרד נוימן (1900 – 1968) היה אדריכל יהודי-צ'כי אשר למד ועבד בווינה ובפריז בשנות ה-20 ובשנות ה-30.
עלה לישראל בשנת 1949, והפך לפרופסור ולדיקן הפקולטה לארכיטקטורה ולבינוי ערים בטכניון (1953–1958). ב-1959 הקים נוימן משרד ארכיטקטים יחד עם שני סטודנטים שלו לשעבר, צבי הקר ואלדד שרון. שלושתם יחד הפכו לאחד מגופי היצירה המקוריים של אמצע שנות ה-60.
הבניינים והעיצובים של נוימן זכו להכרה בינלאומית נרחבת דרך פרסומים במגזינים מובילים של תקופתו, ובהם: l'architecture d'Aujourd'hui,Domus, Architectural design, Architectural review, Zodiac, Arts and Architecture ואחרים.[דרוש מקור]
אחד הבניינים הייחודיים שתכנן עם צבי הקר היה בניין דנציגר שנבנה לפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. בסוף 1966, לאחר שלטענתו הטכניון שינה מתוכניתו לבניין, שינויים אותם הוא כינה "ונדליזם", הוא הודיע על התפטרותו מהטכניון תוך שהביע ביקורת קשה נגד הנהלת המוסד[1]. תביעה שהגיש בדרישה להורות לטכניון להסיר את השינויים שנעשו בבניין בגלל הפגיעה בשם הטוב של המתכננים נדחתה על ידי בית המשפט[2]. עוד קודם לכן, משנת 1965 שהה בקנדה בחופשה ללא תשלום מהטכניון.
עבודותיו של נוימן הם נושא לעבודת דוקטורט הנכתבת באוניברסיטת פרינסטון על ידי האדריכל רפי סגל.
[עריכה] עבודות נבחרות
- בית עיריית בת ים (יחד עם צבי הקר ואלדר שרון), 1963
- בניין הפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון (יחד עם הקר), 1964
- בית דובינר, רמת גן (יחד עם הקר ושרון), 1965
[עריכה] הערות שוליים
- ^ פרופ' נוימן עזב את הטכניון, דבר, 21 בנובמבר 1966
- ^ המחיצות שהטכניון הוסיף לבית דנציגר לא יוסרו, דבר, 14 בדצמבר 1967
