אלפרד רניי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד רניי
Rényi Alfréd
לידה 20 במרץ 1921
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 1970 (בגיל 48)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים הונגריה
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פרידיש ריס, יורי ליניק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט András Prékopa, Janos Galambos, Bonifac Vazahabe Donat, Gábor J. Székely, Istvan Berkes, Imre Csiszár, לאיוש טקץ', János Komlós, Gyula O. H. Katona, Pál Medgyessy עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג קאטו רניי עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
תרם בתחומי הקומבינטוריקה, תורת הגרפים ובעיקר בתורת ההסתברות.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלפרד רֶנְיִיהונגרית: Rényi Alfréd; אלפבית פונטי בינלאומי: ‎/ˈɒlfreːd ˈreːɲi/‎‏; 20 במרץ 19211 בפברואר 1970) היה מתמטיקאי הונגרי- יהודי, שתרם, בין השאר, לתחומי הקומבינטוריקה, תורת הגרפים ובעיקר לתורת ההסתברות. זוכה פרס קושוט פעמיים (1949, 1954).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית הספר התיכון, נאלץ רניי לעבוד במספנה, בגלל חוקי הנומרוס קלאוזוס שהגבילו את מספר היהודים שהורשו ללמוד באוניברסיטאות. לאחר שניצח בתחרות במתמטיקה וביוונית הורשה ללמוד באוניברסיטה בשנת 1939. ב־1944 גויס לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים ייהודים במסגרת הצבא ההונגרי), אך הצליח להימלט ממנו. לאחר הבריחה, השיג רניי מסמכים מזויפים שבעזרתם הסתתר בבודפשט והתחמק ממעצר במשך חצי שנה. כשהוריו נלקחו לגטו בודפשט, הסתנן רניי לשם, והצליח להוציא אותם החוצה בחשאי.

ב־1945 השלים דוקטורט באוניברסיטת סגד שבעיר סגד, תחת הנחייתו של פרידיש ריס, עבור עבודתו על טור פורייה. ב־1946 נסע ללנינגרד כדי ללמוד אצל יורי ליניק ואיוואן וינוגרדוב. הוא למד שם את תורת המספרים במהירות, ואף הוכיח משפט חשוב הקשור בהשערת גולדבך: קיים מספר , כזה שניתן לבטא באמצעותו כל מספר זוגי כסכום של מספר ראשוני ומספר שני שניתן לביטוי כמכפלה של לא יותר מ־ ראשוניים.

ב־1948 פגש רניי באמסטרדם את חברו משכבר הימים פאול ארדש, פגישה שהובילה לשיתוף פעולה נרחב, שכלל 32 מאמרים משותפים יחד עם ארדש[1], ביניהם 8 מאמרים שהיוו פריצת דרך בתורת הגרפים אודות תורת הרשתות האקראיות. רניי הוא גם המקור למשפט המיוחס לעיתים לארדש (שבעצמו ציטט את רניי): "מתמטיקאי הוא מכונה שהופכת כוס קפה למשפט מתמטי".

כשחזר להונגריה הקדיש את זמנו לתורת ההסתברות, שהייתה תחום המחקר העיקרי בחייו. עם חזרתו הוא גם ייסד את המכון המתמטי באקדמיה ההונגרית למדעים שבבודפשט ב־1949, ועמד בראשו עד מותו ב־1970. הוא נבחר גם כחבר נספח (1949) וחבר מן המניין (1956) באקדמיה ההונגרית למדעים לפני שנים אחדות הוסב שם המכון, וכיום הוא נקרא על שמו של רניי.

בתורת האינפורמציה הוא הציג את מושג אנטרופיית רניי, שהיא הכללה של אנטרופיית שנון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפרד רניי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]