אלפרד רניי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפרד רניי
Rényi Alfréd
1921 –‏ 1970
תרומות עיקריות
תרם בתחומי הקומבינטוריקה, תורת הגרפים ובעיקר בתורת ההסתברות.

אלפרד רֶנְיִיהונגרית: Rényi Alfréd; אלפבית פונטי בינלאומי: ‎/ˈɒlfreːd ˈreːɲi/‎‏; 20 במרץ 19211 בפברואר 1970) היה מתמטיקאי הונגרי ממוצא יהודי, שתרם, בין השאר, לתחומי הקומבינטוריקה, תורת הגרפים ובעיקר לתורת ההסתברות.

לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית הספר התיכון, נאלץ רניי לעבוד במספנה, בגלל חוקי הנומרוס קלאוזוס שהגבילו את מספר היהודים שהורשו ללמוד באוניברסיטאות. לאחר שניצח בתחרות במתמטיקה וביוונית הורשה ללמוד באוניברסיטה, בשנת 1939. ב־1944 נלקח למחנה עבודה, אך הצליח להימלט ממנו. לאחר הבריחה, השיג רניי מסמכים מזויפים שבעזרתם הסתתר בבודפשט והתחמק ממעצר במשך חצי שנה. כשהוריו נלקחו לגטו בודפשט, הסתנן רניי לשם, והצליח להוציא אותם החוצה בחשאי.

ב־1945 השלים דוקטורט באוניברסיטת סגד שבסגד, תחת הנחייתו של פרידיש ריס, עבור עבודתו על טורי פורייה. ב־1946 נסע ללנינגרד כדי ללמוד אצל יורי ליניק ואיוואן וינוגרדוב. הוא למד שם את תורת המספרים במהירות, ואף הוכיח משפט חשוב הקשור בהשערת גולדבך: קיים מספר \ K, כזה שניתן לבטא באמצעותו כל מספר זוגי כסכום של מספר ראשוני ומספר שני שניתן לביטוי כמכפלה של לא יותר מ־\ K ראשוניים.

ב־1948 פגש רניי באמסטרדם את חברו משכבר הימים פאול ארדש, פגישה שהובילה לשיתוף פעולה נרחב, שכלל 32 מאמרים משותפים יחד עם ארדש‏[1], ביניהם 8 מאמרים שהיוו פריצת דרך בתורת הגרפים אודות תורת הרשתות האקראיות. רניי הוא גם המקור למשפט המיוחס לעתים לארדש (שבעצמו ציטט את רניי): "מתמטיקאי הוא מכונה שהופכת כוס קפה למשפט מתמטי".

כשחזר להונגריה הקדיש את זמנו לתורת ההסתברות, שהייתה תחום המחקר העיקרי בחייו. עם חזרתו הוא גם ייסד את המכון המתמטי באקדמיה ההונגרית למדעים שבבודפשט ב־1949, ועמד בראשו עד מותו ב־1970. לפני שנים אחדות הוסב שם המכון, וכיום הוא נקרא על שמו של רניי.

בתורת האינפורמציה הוא הציג את מושג אנטרופיית רניי, שהיא הכללה של אנטרופיית שנון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]