אלקימוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלקימוס (בספרות חז"ל מופיע גם תחת השמות אליקים, יקים, וכן "יקום איש צרורות"[1] ) היה כהן גדול מתיוון שקנה את משרת הכהונה הגדולה. הכהן הגדול האחרון לפני הכוהנים הגדולים מבית חשמונאי. מונה למשרתו על ידי בכחידס והצר רבות ליהודי ארץ ישראל בתקופה שקדמה למרד החשמונאים[2]. היה אחיינו של יוסי בן יועזר איש צרידה - נשיא הסנהדרין הראשון מתקופת הזוגות. על פי חז"ל התאבד אלקימוס באמצעות ארבע מיתות בית דין, לאחר שחזר בו ממעשיו[3].
הערות שוליים [עריכה]
- ^ (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה סה אות כז ד"ה ויגש וישק)
- ^ יוסיפון פרק י"ג "ויבאו פריצי עמינו מנלאוס ושמעון ואלקימוס ושאר רשעי עמינו ויעוררו את אנטיוכוס להרע את ישראל." ראו גם יוסיפון כ"ד
- ^ בראשית רבה ס"ה