ניסטו אלקלה סאמורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלקלה סאמורה)
ניסטו אלקלה סאמורה
Niceto Alcalá Zamora y Torres
לידה 6 ביולי 1877
פרייחו דה קורדובה, ממלכת ספרד ספרד 1873ספרד 1873 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 1949 (בגיל 71)
בואנוס איירס, ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דה לה אלמודנה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת גרנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברלית, Liberal Republican Right עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הרפובליקנים של קורטז
20 ביולי 1931 – 9 באוקטובר 1933
(שנתיים ו־11 שבועות)
9 ביולי 1931 – 21 באוגוסט 1931
(6 שבועות ויומיים)
Basilio Paraiso Labad
ראש ממשלת ספרד
14 באפריל 1931 – 14 באוקטובר 1931
(26 שבועות ויומיים)
Juan Bautista Aznar-Cabañas
שר המלחמה
דצמבר 1922 – מאי 1923
(כ־21 שבועות ו־5 ימים)
José Sánchez Guerra
Luis Aizpuru y Mondéjar
7 בדצמבר 1922 – 26 במאי 1923
(24 שבועות ו־3 ימים)
José Sánchez Guerra
Luis Aizpuru y Mondéjar
פרסים והוקרה
קולר מסדר איזבלה הקתולית (1931) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניסטו אלקלה סאמורהספרדית: Niceto Alcalá Zamora; 6 ביולי 1877 - 18 בפברואר 1949) נשיא הרפובליקה השנייה של ספרד בין השנים 19311936.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקלה סאמורה נולד בפרייחו דה קורדובה בשנת 1877. הוא עבד כעורך דין והיה חבר במפלגה הליברלית בספרד. הוא נבחר לפרלמנט ומונה לכהונת שר הפיתוח בשנת 1917 ושר הביטחון ב-1922. סאמורה גם ייצג את ספרד בחבר הלאומים. בעקבות תמיכתו של המלך אלפונסו ברודנות של מיגל פרימו דה ריברה הפך לרפובליקני והשתתף בברית של סן סבסטיאן. לאחר ההפיכה הצבאית הכושלת באראגון הוא נכלא, אך עם עזיבת אלפונסו את ספרד, שוחרר ועמד בראש הממשלה הרפובליקנית הזמנית שהכריזה על הרפובליקה הספרדית השנייה. לאחר הבחירות ביוני 1931 נבחר לראשות הממשלה, אולם התפטר באוקטובר בעקבות קביעת הפרדת הדת מהמדינה וצעדים אנטי-קלריקליים שהוכללו בחוקה של הרפובליקה. ב-10 בדצמבר 1931 נבחר להיות נשיא הרפובליקה בקולותיהם של 362 מחברי הפרלמנט.

כנשיא, אלקלה סאמורה ניצל את סמכויותיו כדי לפזר את הפרלמנט פעמיים ועוד פעמים רבות לחץ לשינויים בהרכב הקואליציה, על מנת לשמר את הרפובליקה במרכז המפה הפוליטית ולמנוע ממנה לגלוש לידי הימין או השמאל. בסוף שנת 1935 הוא סירב בכל תוקף לאפשר לחיל רובלס להקים ממשלה, למרות שהוא היה היחיד שיכל להשיג רוב פרלמנטרי. צעדיו אלו של אלקלה סאמורה, למרות היותם בהתאם לחוקה, היו אנטי דמוקרטיים והיו שטענו כנגדו שהוא מתערב בהליכים הדמוקרטיים יותר משהמלך התערב לפני הקמת הרפובליקה. ישנם הרואים בצעדיו אלו של אלקלה סאמורה את אחד הגורמים שדרדרו את ספרד למלחמת אזרחים[1].

מלחמת האזרחים הספרדית החלה בזמן בו אלקלה סאמורה שהה בסקנדינביה. לאחר שנודע לו שמיליציות של הרפובליקנים פרצו לביתו, גנבו מרכושו ואף הוציאו את היומנים שלו מכספת הבנק בו הופקדו, הוא בחר לא לשוב לספרד במהלך המלחמה. לאחר ניצחון הלאומנים במלחמת האזרחים, נפתחה נגד אלקלה סאמורה, ב-21 בספטמבר 1939, חקירה בהתאם לחוק להענשת תומכי הרפובליקה והמסייעים לה[2].

בתחילת מלחמת העולם השנייה שהה אלקלה סאמורה בצרפת, אולם היחס של ממשלת וישי הביא אותו בינואר 1942 להגר לארגנטינה. עצמותיו הובאו לספרד ב-1979 והוא נקבר בבית הקברות דה לה אלמודנה במדריד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניסטו אלקלה סאמורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]