אלקנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק ביישוב באזור יהודה ושומרון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלקנה (פירושונים).
אלקנה
Elkana COA.png
הכניסה למבנה המועצה באלקנה אשר שימש עד לשנת 1967 כמוצב צבאי ירדני, 11/06
הכניסה למבנה המועצה באלקנה אשר שימש עד לשנת 1967 כמוצב צבאי ירדני, 11/06
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה צדוק זהוראי
גובה ממוצע ‎270‏ מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 2 - 5 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
  - אוכלוסייה 3,587 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.9%‏ לשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,125 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 1,148 דונם
מיקום אלקנה
אלקנה
אלקנה
דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4719
אתר המועצה המקומית אלקנה
הרצועה הירוקה החוצה את היישוב ממזרח למערב, 11/06
מראה חלקו המזרחי של היישוב השוכן בצמידות לגדר ההפרדה. מאחורי גדר ההפרדה נראה הכפר מסחה. 11/06
בית מגורים חדש ביישוב, 12/08

אלקנה היא התנחלות ישראלית המצויה באזור יהודה ושומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981.

תוכן עניינים

[עריכה] מיקום

אלקנה ממוקמת בסמוך לעיר ראש העין, ועם גישה נוחה לגוש דן. אלקנה נמצאת בין שני נחלים – נחל קנה מצפון ונחל רבה מדרום – המתנקזים בהמשך דרכם לנחל הירקון. נחל קנה היווה בעבר גבול בין נחלות השבטים, נחלת שבט מנשה שכנה מצפון לו ונחלת שבט אפרים שכנה מדרום לו. אלקנה נמצאת בתחומי נחלת שבט אפרים. בקרבת היישוב נמצאת מערת נטיפים גדולה.

[עריכה] הקמת היישוב

אלקנה הוקמה על ידי חברי גרעין "מערב שומרון" מ"גוש אמונים". חברי הגרעין סיירו באזור ובסתיו 1975 ביקרו באתר מבנה המשטרה הירדנית, שניצב בראש גבעה המשקיפה לעבר מישור החוף והשרון והחליטו שזה המקום המתאים ביותר לרצונותיהם.

חברי הגרעין חיברו עצומה והחתימו 64 חברי כנסת על בקשת מתן אישור לעלייה חוקית לקרקע. ב-26 בפברואר 1977 ערכו חברי הגרעין מבצע עלייה הפגנתי לגבעה והביאו לתשומת לב תקשורתית למאבקם. כשבוע לאחר מכן אושרה למעשה הקמת היישוב.

אל הגבעה נשלחה מחלקה של הנח"ל כדי להכין ולהכשיר את המקום להתיישבות. האישור הרשמי ניתן והיישוב הוקם ב-16 במאי 1977, כ"ח באייר תשל"ז, במלאת עשור לשחרור ירושלים.

המתיישבים הראשונים ביישוב היו 15 משפחות בני "גרעין מסחה" שהתגוררו במבני אשקוביות שהובאו לגבעה. אליהן הצטרפו עוד 2 משפחות, ביניהן משפחתו של שאול מופז, לימים רמטכ"ל ושר, ומשפחת מרדכי ומרים לפיד, אשר התגוררו בתוך מבנה המשטרה הירדנית. המבנה חולק בעזרת מחיצות וקירות ושימש באותם חודשים ראשונים כמקום מגורים, בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, מכולת, מקום כינוס ועוד.

[עריכה] שם היישוב

היישוב זכה לכינויים ולמספר שמות בטרם נקבע שמו הנוכחי. בתחילה נקרא בפי התושבים "פארים", כשם יישוב קדמון המוזכר בחרסי השומרון, אך ועדת השמות הממשלתית לא אישרה שם זה, שכן היישוב העתיק שכן מזרחה משם. שמות אחרים שהוצעו היו: "מסך", "קרנות ישועה", "אלעדה" ואף "שומרונה". לבסוף, כחודשיים אחרי העלייה לקרקע, הוכרז היישוב בשמו "אלקנה", על שם קרבתו לנחל קנה ועל שם אביו של שמואל הנביאאלקנה בן ירוחם אשר התגורר בהר אפרים.

[עריכה] אוכלוסיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באלקנה 3,587 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.9%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, המועצה המקומית מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 81.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 9,520 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

[עריכה] שכונות באלקנה

כעבור כמה חודשים התרחב היישוב ונוספו לו 40 משפחות. לאחר מכן הצטרפה ליישוב "מעוז עלייה" של עולים חדשים מברית המועצות, וכעבור שנתיים כבר מנה היישוב כ-120 משפחות שהתגוררו כולן במבני "אשקוביות".

שכונת הקבע הראשונה באלקנה נבנתה בשנת 1983 מעברו הדרומי של כביש 5 "כביש חוצה שומרון". השכונה קרויה על פי מספר הבתים המצויים בה: "שכונת ה- 220", ובהתאם לכך נקראו גם שתי השכונות שהוקמו בשנים הבאות: "שכונת ה-165" ו"שכונת ה-80". בהמשך נוספו גם שכונת "בני אלקנה" ("שכונת ה-34"). בימים אלו נבנית שכונה חדשה – השכונה הצפונית, שבה יש קרוב ל-100 משפחות. במקביל מוקמת שכונה גדולה נוספת בשם 'רמת אלקנה' על הגבעה הצפון-מזרחית של אלקנה שכונה זו תכלול למעלה מ-200 יחידות דיור. ב-2007 אישר מינהל מקרקעי ישראל הקמת שכונה נוספת של מעל 300 יחידות-דיור. כיום משמשות האשקוביות הראשונות כמבני מגורים לתושבים בשכונת הארעי. אלקנה מונה כיום מעל 800 משפחות וכ-4000 תושבים. רבים מצעירי אלקנה חוזרים כדי להקים את הדור השני ביישוב.

[עריכה] המועצה וסמל אלקנה

מבנה המשטרה הירדני עבר שימור ושיפוץ ומשמש כיום כמבנה המועצה המקומית אלקנה.

סמל היישוב עוצב על ידי מר צונץ, אחד מראשוני המתיישבים, ובו נראה מבנה המשטרה בראש הגבעה כשבחזיתו ניצב עץ זית. הסמל מסמל את המלחמה והשלום, את ההווה והעתיד, את הישן והחדש, את הקשר של היישוב לטבע הסובב אותו ואת המראה שנשקף לעיניהם של ראשוני המתיישבים: מבנה אבן מרשים ועצי זית.

[עריכה] ראשי המועצה המקומית

ראש המועצה שנות כהונתו
ניסן סלומיאנסקי 1981-1998
מרסל גנס 1998-2003
יהודה כהן 2003-2008
צדוק זהוראי מ-2008

[עריכה] שמות הרחובות

שמות הרחובות קרויים על פי רעיון שהגה פרופסור הלל וייס, תושב אלקנה, על פי מוטיבים וביטויים הלקוחים מתוך שיר השירים. הרחובות מסודרים על פי א' – ב' ושם הרחוב המקיף את כל שכונות הקבע המרכזיות (ה-"220", ה-"165", ה-"80" וה-"34") הנו – "שיר השירים".

[עריכה] מוסדות ביישוב

באלקנה שירותי דת, מחלקה לשירותים חברתיים, שירותי חינוך מגיל 3 חודשים ועד 18 שנים. בין המסגרות: מעונות, גנים, בית ספר אזורי, אולפנה לבנות ומכינה (חטיבת ביניים) לבנים. ביישוב אלקנה קיימת מכללה אקדמית לחינוך מכללת אורות ישראל. מכללה זו מעניקה תארים בחינוך – תואר ראשון ותואר שני במגוון רחב של התמחויות. קמפוס המכללה משתרע על עשרות דונמים, למודות בו נשים לתואר ראשון, ונשים וגברים (בכיתות נפרדות) לתואר שני כמו כן קיימים מעונות לטובת הסטודנטים, בריכת שחייה, ספריה עשירה ועוד. כמו כן קיימים בית חב"ד , ספרייה, בריכה, מתנ"ס, מקווה, שירותי רפואה וקופות חולים, חוגים תורניים, מסגרות ללימוד תורני והרצאות.

מקורות התעסוקה ביישוב הינם במוסדות החינוך, במרכז המסחרי בו מספר עסקים כלכליים, באזור התעשייה הכולל מוסך, נגרייה ומפעלים שונים, במסגרת החוגים ופעילויות המתנ"ס ובמשרדי המועצה. בנוסף קיים באלקנה מוקד קשרי לקוחות של קופת חולים כללית של מחוז דן-פתח תקווה. במקום מועסקים כ-20 עובדים. המוקד מהווה מקור תעסוקה לסטודנטים הגרים באלקנה וביישובים הסמוכים לה.

ביישוב הוקמה עמותת גיל הזהב בשנת 2011, העוסקת בשעות הפנאי של הציבור המבוגר ביישוב.

[עריכה] ספורט

לאלקנה קבוצת כדורסל בשם אליצור "רלף קליין" אלקנה, שבשיאה (בעונת 2011) שיחקה בליגה הארצית. חתן פרס ישראל רלף קליין אימן אותה עד לפטירתו בשנת 2008, ומאז הקבוצה נקראה על שמו.

באלקנה פועל מועדון שחמט מצליח ובו תשע קבוצות ייצוגיות הפועלות בשם "אליצור אלקנה". הקבוצה הראשונה נקראת על-שם הרב הלל שחור והיא העפילה מליגה ד' (1990) ועד הליגה הארצית שם היא משחקת בשנה זו (2011).

המועדון התפרסם כאשר זכה 6 פעמים באליפות ישראל לבתי ספר. גדול השגיו הוא הזכייה באליפות העולם לבתי ספר יסודיים בשנת 2000.

[עריכה] ראו גם

  • מגן דן, מאחז הנמצא בתחומי אלקנה

[עריכה] קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלקנה בוויקישיתוף


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא