אל-באהג'ה
| המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי |
|
|---|---|
 אתר מורשת עולמית |
|
 |
|
| מדינה |  ישראל |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 3, 6 | |
  |
|
אל-באהג'ה ("מחוז ההנאה") הוא אתר קדוש לדת הבהאית השוכן צפונית-מזרחית לעכו, בין בוסתן הגליל ממערב לשמרת ממזרח, ומהווה חלק מהמרכז הבהאי העולמי. באתר שוכנים "מקדש הבהאא אוללה" בו שמורים שרידיו של מירזא חוסיין עלי, נביא האמונה הבהאית וכותבם של כתביה הקדושים, שנודע לימים כבהאא אוללה; ו"אחוזת אל-באהג'ה" בה התגורר בשנותיו האחרונות ובה מת בשנת 1892. האתר הוא אחד משני היעדים החשובים ביותר בישראל לעלייה לרגל בדת הבהאית.
שני המבנים מוקפים בגנים מטופחים ונרחבי ידיים, והאתר ידוע בשם "המתחם הקדוש". "החצר הקדושה" (Haram-i Aqdas) היא חלקו של "המתחם הקדוש" הכולל את שני המבנים ואת הגנים הצמודים להם. בשנת 2008 הכריז ארגון אונסק"ו על המקום כאתר מורשת עולמית במסגרת הכרזתם של המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי. בכניסה לגן שוכן מרכז מבקרים.
ב-19 בספטמבר 2008 פורסם כי המרכז הבהאי העולמי ירכוש מצה"ל את מחנה בן עמי הגובל באל-באהג'ה. שטחו של המחנה הוא 39 דונם, וסכום העסקה הוא 39 מיליון ש"ח. צה"ל פינה את המחנה בחודש אוגוסט 2009[1].
תוכן עניינים |
מקדש הבהאא אוללה [עריכה]
מקדש הבהאא אוללה הוא המקום הקדוש ביותר לבהאים, והוא מסמן את הקיבלה[2], שאליה הם פונים בעת תפילה. המקום מורכב מ"המקדש הפנימי" ומ"המקדש החיצוני". המקדש הפנימי הוא מבנה מקורה שבמרכזו גן עצים וסביבו שבילים מכוסים במרבדים. באחד מחדריו, המכונה "קודש הקודשים", שמורים שרידיו של הבהאא אוללה. בצמוד למקדש הפנימי שוכן "המקדש החיצוני", הכולל חצר קטנה שאליה מוליך שער, ומספר מדרגות המובילות אל המבנה השער של המקדש הפנימי.
שלושים שנה לאחר מותו של הבהאא אוללה, ב-1922, נתפס המקום בכוח על ידי בנו, מירזא מוחמד עלי, ותומכיו, במסגרת מאבק הירושה להנהגת הכת. מושל עכו מטעם המנדט הבריטי דרש את השבת מפתחות המבנה לרשותו, ואלה נמסרו לו בתחילת 1923. המושל העבירם לשוגי אפנדי, מנהיגה המוכר של הכת[3].
אחוזת אל-באהג'ה [עריכה]
אחוזת אל-באהג'ה שוכנת בצמוד למקדש הבהאא אוללה, מצדו המזרחי. המבנה נבנה ב-1870 על ידי עודי חאמר, סוחר אמיד מעכו, במקום בו ניצב מבנה קודם קטן יותר. שטחו של המבנה הוא 740 מ"ר והוא שימש כבית הקיץ של בעליו[4]. לאחר מותו של חאמר, הוא נקבר בסמוך למבנה, וב-1879 עזבה משפחתו את עכו בשל מגפה. היא השכירה את המבנה לבהאא אוללה תמורת סכום כסף בלתי משמעותי, ומאוחר יותר הוא נרכש במטרה לשמש כמקום מגוריו של האחרון. אשתו השנייה של הבהאא אוללה וילדיה התגוררו במבנה. לאחר מותו של הבהאא אוללה ב-1892 הוחזק המבנה בידי מירזא מוחמד עלי, ובנובמבר 1929 רכש אותו שוגי אפנדי[3]. שוגי אפנדי רכש את האדמות שסביב האתר, או החליפן בתמורה לאדמות אחרות שהיו בבעלות הבהאים, והרס את הבתים ששכנו בשטח. רעפיהם שימשו לסלילת השבילים בגנים, ובחומרי הבנייה נעשה שימוש כדי להקים קיר מגן מדרום לאחוזה.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- המקדש באתר העלייה לרגל של הדת הבהאית
- האחוזה באתר העלייה לרגל של הדת הבהאית
- Bahá'í Aesthetics of the Sacred
- הודעה מטעם אונסק"ו על צירוף המקומות הבהאיים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי לרשימת אתרי המורשת העולמית
- פרסום של שירות החדשות הבהאי העולמי על הכרזת האתרים הבהאים כאתר מורשת עולמית
- אל-באהג'ה - גלריית תמונות
הערות שוליים [עריכה]
|
 |
||
|---|---|---|
| אתרים |
העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה בעכו • העיר הלבנה בתל אביב |
|
| המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי |
המרכז הבהאי העולמי: מקדש הבאב • אל-באהג'ה • בית הצדק העולמי |
|
| תלים מקראיים | ||
| דרך הבשמים |
עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל |
|
| נחל מערות | ||
