אל-ג'זירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך לא מעודכן, ואין בו ניתוח ביקורתי מסודר של האינטרסים הפוליטיים של קטאר הבאים לידי ביטוי בשידורי הרשת. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך לא מעודכן, ואין בו ניתוח ביקורתי מסודר של האינטרסים הפוליטיים של קטאר הבאים לידי ביטוי בשידורי הרשת. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אל-ג'זירה
الجزيرة
פרטי הערוץ
מדינה קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר
תאריך השקה 1 בנובמבר 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות רשת התקשורת אלג'זירה עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי דוחא, קטאר
http://www.aljazeera.net/portal
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בניין שידורי "אל-ג'זירה" בערבית שבדוחא, קטאר

אל-גַ'זִירַה (ערבית: الجزيرة; תעתיק: אלג'זירה, תרגום: "האי", קיצור ל"חצי האי ערב") היא רשת שידור טלוויזיונית לוויינית שמרכזה בדוחה בירת קטאר, ומשדרת בערבית ובאנגלית. היא הוקמה על ידי השייח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, אמיר קטר, לאחר שהדיח את אביו מהשלטון במדינתם.

הרשת זכתה לפרסום בינלאומי רב כאשר שידרה קלטות של הטרוריסט אוסאמה בן לאדן לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ושל בכירים נוספים בארגון הטרור אל-קאעידה. הרשת מפעילה מספר ערוצים בנוסף לערוץ החדשות הראשי, כגון ערוץ ספורט, ערוץ חי המשדר ועדות וכנסים, ערוץ דוקומנטרי וערוץ מיוחד לילדים. בנוסף לערוצי טלוויזיה מפעילה הרשת מספר אתרי אינטרנט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשת החלה את דרכה עם תקציב של כ־150 מיליון דולר, שאותו העניק לה אמיר קטר, חמד בן ח'ליפה, לאחר שתפס את השלטון במדינה. הרשת שאפה להתבסס רק על מכירת זמן פרסום, אך ניסיון זה נכשל, בעיקר משום שהבעלים הסעודיים של רשתות שידור ערביות אחרות איימו להפסיק לפרסם חברות שיפרסמו גם באל-ג'זירה. נכון ל-2004, תקציב הרשת הוא כ-120 מיליון דולר, מתוכם 40 או 50 מיליון מאמיר קטר.[1]

הרשת החלה לשדר בשנת 1996. רבים מעובדיה של המחלקה לערבית של בי בי סי (רשת השידור הבריטית הציבורית), עברו לאל-ג'זירה, ביניהם פייסל אל-קאסם שמגיש כיום את אחת התוכניות הפופולריות ביותר של הרשת, הכיוון ההפוך. הרשת ניסתה להגדיל את מספר צופיה בעזרת הצגת תכנים שנויים במחלוקת בנוגע לממשלות המפרץ הפרסי, יחסי סוריה עם לבנון והרשות השופטת במצרים. שידור הקלטות של אוסאמה בן לאדן ואל-קאעידה הם שנתנו את הדחיפה המשמעותית לרשת, והגדילו את שיעורי הצפייה שלה.

רשת אל-ג'זירה חוללה שינוי דרמטי במפת ערוצי השידור הערביים. היא שברה את המונופול שהיה לערב הסעודית על ערוצי הלוויין הכלל-ערביים, והעלתה על סדר היום סוגיות מעוררות מחלוקת ובלתי-נעימות למנהיגים הערבים. קמו לה רשתות מתחרות והחשובה שבהן היא רשת אל ערביה ("הערבית") בבעלות ערב הסעודית. רשת נוספת שהוקמה כתחרות לאל-ג'זירה היא אל-אח'באריה ("החדשותית"). ממשלת ארצות הברית, שהייתה מודאגת מהפופולריות הרבה של אל-ג'זירה ומהסיקורים הביקורתיים שלה ביחס למלחמה באפגניסטן ובעיראק, הקימה את רשת אל-חורה ("החופשית") בשפה הערבית.

ב-4 ביולי 2005 הודיעה אל-ג'זירה על כוונתה להעלות שירות טלוויזיה בלוויין בשפה האנגלית, Al Jazeera International. הערוץ החדש עלה לאוויר ב-15 בנובמבר 2006 בשם Al Jazeera English. לערוץ זה מרכזי שידור בדוחה, אתונה, בואנוס איירס, לונדון, קואלה לומפור ווושינגטון והוא משדר 24 שעות ביממה, מהן 12 מדוחה וארבע שעות מכל אחד מהמקומות הבאים: לונדון, קואלה לומפור וושינגטון. בשנת 2006 מונה העיתונאי הפלסטיני ודאח חנפר, אשר שימש משנת 2003 כמנהל ערוץ אל-ג'זירה, למנכ"ל הרשת.

בתחילת שנת 2011 שימשה אל-ג'זירה גורם מרכזי בדירבון ההמונים להפגנות במצרים ובתיאומן.

כיום נחשבת התחנה לאחד מערוצי התקשורת המרכזיים בעולם. היא מאופיינת ביכולתה לסקר ידיעות הישר מתוך השטח וזאת הודות לפריסתה הרחבה בעולם.

ב-3 בינואר 2013 הודיעה רשת אל-ג'זירה על רכישתה של תחנת הטלוויזיה האמריקנית Current TV, זאת כחלק מניסיונותיה בשנים האחרונות לחדור לשוק האמריקאי ולהשפיע על דעת הקהל שם.[2] כעבור כשנתיים, עקב הפסדים מתמשכים, היא נאלצה לסגור את השלוחה האמריקאית.

אל-ג'זירה וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-ג'זירה מסקרת את ישראל באופן ביקורתי מאוד, אבל אינה נרתעת מראיונות עם בכירים בממשלת ישראל ועם קצינים בצה"ל. מדיניות זו עוררה ביקורת בקרב רבים מצופיה בעולם הערבי. מאידך, רבים בישראל טוענים כי הסיקור של הרשת הוא חד צדדי ומגמתי. הטוענים כך מצביעים בין השאר על העובדה שבאתר האינטרנט של הרשת מפורסמות קריקטורות אנטישמיות התומכות בפלסטינים, בהיטלר ובנאצים.

לרשת יש כמה כתבים בישראל, אחד מהם – אליאס כראם (إلياس كرام) – הוא ערבי ישראלי. כראם הוא בוגר אוניברסיטת חיפה והיה עורך בעיתון הערבי-הישראלי "כל אל-ערב". כראם מוצג כמי שנולד בפלסטין ב-1977, ולאומיותו מוגדרת "פלסטינית",[3] אולם בתיאור תפקידו כתוב שהוא כתב אל-ג'זירה בצפון ישראל. מבחינת המינוח המקובל באל-ג'זירה, ישראל היא ישות קיימת ומוכרת, אולם הרשת נמנעת מהגדרת אחד מכתביה כישראלי. יש המבקשים ללמוד על מדיניות הסיקור של אל-ג'זירה כלפי ישראל מתוך אופן ההצגה האמור.[4]

אל-ג'זירה הקימה חטיבה בשפה האנגלית, שנועדה בין היתר להראות את ישראל לעולם מנקודת המבט הפאן-ערבית, אשר רואה במזרח התיכון ובצפון אפריקה יחידה גאוגרפית אחת - "אלווטן אלערבי" (המולדת הערבית).

בישראל, ערוץ אל-ג'זירה (בשפה הערבית) משודר ב-yes וב-HOT, ו"Al Jazeera English" משודר ב-yes בלבד.

ב-13 במרץ 2008 הודיעה ממשלת ישראל כי היא מחרימה את רשת אל-ג'זירה ותחדל לשתף איתה פעולה בנימוק של סיקור מגמתי וחד צדדי העולה עד כדי תעמולה של פעולת צה"ל ברצועת עזה שהחלה ב-29 בפברואר 2008.[5] טענות ממשלת ישראל נתמכו על ידי כתבים של רשתות חדשות מסחריות אחרות כגון צבי יחזקאלי ושמרית מאיר וקבעו, בין השאר, כי אל-ג'זירה נמנעה מלדווח על רקטות ששיגרו ארגוני הטרור מרצועת עזה לשטח ישראל ולמקומות ישוב של אוכלוסייה אזרחית, ביניהן כאלה שהתפוצצו בשדרות ובאשקלון. כמו כן, נמנעה אל-ג'זירה מלדווח כי פעולת צה"ל באה בתגובה לשיגורי הרקטות ובמטרה להפסיקם, ומהצד השני, הרבתה לשדר בשידורים חוזרים תצלומי תקריב של גופות ילדים שנהרגו בעזה, גם כשלא היה ברור אם נהרגו מאש כוחות צה"ל או כתוצאה מהתפוצצות חומרי נפץ בשימוש חברי ארגוני הטרור הפלסטיניים. כמו כן, הציגה קריקטורות של מנהיגים ישראלים במדים נאציים תוך השוואתם לאדולף היטלר. אל-ג'זירה טענה בתגובה כי היא משדרת דיווחים על המציאות כפי שהיא. מחמוד א-זהאר, מבכירי ארגון הטרור חמאס בעזה, הודה עם סיום הלחימה בעזה לערוץ אל-אקצה השייך לחמאס ולרשת אל-ג'זירה על עזרתם.[6]

באוגוסט 2011 נעצר בישראל מנהל לשכת אל-ג'זירה באפגניסטן, סאמר עלאווי, והורשע בעקבות עסקת טיעון בסיוע לחמאס.[7][8]

ב-26 ביולי 2017 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מתכוון לפעול לסגירת משרדי הערוץ בירושלים בטענה ש"רשת אל-ג׳זירה לא מפסיקה להתסיס לאלימות סביב הר הבית".[9]

ב-8 באוגוסט 2017 הודיע משרד התקשורת בראשותו של השר איוב קרא שהוא יסגור את שידורי אל-ג'זירה בישראל.[10][דרושה הבהרה]

באוגוסט 2017 שידר הערוץ בדיה עיתונאית בדמות ראיון שבו העידה מי ששירתה בצה"ל בתפקיד מנהלתי כי הרגה ילדים במסגרת שירותה. הריאיון היה חלק מתוכנית בידור אוקראינית והיה ידוע כשקר, אך שודר באל-ג'זירה והוצג כאמת.[11]

ב־20 באוקטובר 2023 על רקע מלחמת חרבות ברזל אישרה הממשלה תקנות לשעת חירום שיאפשרו את סגירת התחנה, לאחר הצגת הוכחות כי היא מסייעת לאויב, משדרת תעמולה בשירות החמאס בערבית ובאנגלית לצופים בכל העולם, ואף מעבירה מידע רגיש לחמאס.[12] עם זאת ב-26 באוקטובר פורסם כי ראש הממשלה נתניהו מסרב להעלות את סגירת שידורי אל ג'זירה לאישור הקבינט הביטחוני-מדיני.[13]

ב-16 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל של מדינת ישראל, פורסם כי מירב לשם גונן, אימה של רומי גונן שנחטפה, התראיינה לאל-ג'זירה במטרה להעביר מסר לעולם הערבי. העיתונאי שראיין אותה, שאל אותה כי האם יש הוכחות למאורעות 7 באוקטובר, ולאחר מכן אותו מראיין צירף את האיש האחראי על תיק האסירים בארגון הטרור חמאס, לריאיון עמה. הדבר התקבל בכעס רב בקרב משפחות החטופים הישראלים.[14]

ב-13 לפברואר 2024 החוק לסגירת הערוץ אושר בממשלה.[15]

אל-ג'זירה ומצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בינואר 2011 סגרו השלטונות המצריים את משרדי אל-ג'זירה בקהיר,[16] ובמקביל שובשו שידורי התחנה במדינה, הנקלטים באמצעות לווייני ניילסאט. התחנה עמלה על מנת להמשיך ולשדר למצרים בערוצים חלופיים.[17]

מאז הדחת מוחמד מורסי מכס הנשיאות במצרים, פועלים השלטונות לצמצום השפעת התחנה במדינה, בתואנה כי היא חותרת תחת הנהגת ההפיכה הצבאית. ב-29 באוגוסט 2013 הודיעו גורמי ממשל מצריים כי לתחנה אין אישור לפעול במצרים ותבעו מהגורמים האחראים לאכוף את האיסור. ב-30 באוגוסט הודיעה הרשת כי 6 מעובדיה עצורים בידי שלטונות מצרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Under Pressure, Qatar May Sell Jazeera Station באתר הניו יורק טיימס (באנגלית)
  2. ^ ynet, הקטר לא עוצר: היכונו ל"אל-ג'זירה אמריקה", באתר ynet, 3 בינואר 2013
  3. ^ الفضائية - مذيعون و مراسلون - مراسلون - إلياس كرام
  4. ^ الفضائية - مذيعون و مراسلون - مراسلون - إلياس كرام
  5. ^ משרד החוץ: נחרים את רשת "אל-ג'זירה", באתר וואלה!‏, 12 במרץ 2008
  6. ^ הלל גרשוני, כמה שאלות נוקבות, באתר העין השביעית, 3 בפברואר 2011
  7. ^ אמיר בוחבוט‏, גורם ביטחוני: "כתב אל ג'זירה העצור בארץ חשוד בטרור", באתר וואלה!‏, 7 בספטמבר 2011
  8. ^ שלמה פיוטרקובסקי"רשת "אלג'זירה" מנוצלת על-ידי פעילי חמאס", באתר ערוץ 7, 26 בספטמבר 2011
  9. ^ ישי הולנדר, נתניהו: אפעל לסגירת משרדי אל ג'זירה בירושלים, באתר nrg, ‏26 ביולי 2017
  10. ^ אריאל כהנא, משרד התקשורת מתחייב: נסגור את "אל-ג'זירה" בארץ, באתר nrg, ‏8 באוגוסט 2017
  11. ^ איתמר אייכנר, "אל-ג'זירה" שידרה עדות מפוברקת: "חיסלתי ביריות ילדים בשירותי בצה"ל", באתר ynet, 29 באוגוסט 2017
  12. ^ צבי זרחיה, "מסייעת לאויב": הממשלה אישרה תקנות לסגירת שידורי אל-ג'זירה בישראל, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2023
  13. ^ אבישי גרינצייג וגילי כהן, נתניהו מעכב את סגירת הערוץ אל ג'זירה בישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באוקטובר 2023
  14. ^ גיל משעלי, ‏"זה היה אמבוש": אם החטופה פוצצה ריאיון לאל-ג'זירה, באתר ‏מאקו‏, 16 בנובמבר 2023
  15. ^ החוק לסגירת אל ג'זירה אושר בממשלה, באתר גלי ישראל
  16. ^ מירה עוואד, ‏מצרים: השלטונות סגרו את משרדי אל-ג'זירה, באתר גלובס, 30 בינואר 2011
  17. ^ Egypt Closes Offices of Al Jazeera Television, Disrupts Signal on Nilesat