אל-חרם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל-חרם
الحرم
Sidna-Ali-Mosque-08.jpg
מסגד סידנא עלי בכפר אל-חרם
מחוז לוד
נפה נפת יפו
שטח נכון ל-1944 3,320 דונם
אוכלוסייה נכון ל-1944 880 (מתוכם 520 ערבים ו-360 יהודים)‏[1]
דת מוסלמים, יהודים
סיבת עזיבה מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה פברואר 1948
יישובים יורשים הרצליה, כפר שמריהו

אל-חרםערבית: الحرم) היה כפר ערבי על חוף הים התיכון, כ-10 ק"מ צפונית ליפו, שנבנה סביב מסגד סידנא עלי ולעתים אף מכונה על שמו. תושבי הכפר נמלטו ממנו בעת מלחמת העצמאות. רוב אדמות הכפר צורפו לשטח העיר הרצליה והמועצה המקומית כפר שמריהו.

תושבי הכפר היו מוסלמים ברובם, וכלכלתם התבססה על חקלאות ודיג. המשפחות הגדולות בכפר היו משפחת אל-מסרי ומשפחת אל-כרים. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 נקנו מהאפנדי של אל-חרם חלק ניכר מאדמות הכפר על ידי קהילת ציון אמריקאית. על אדמות אלה (ועל אדמות כפרים שכנים, כמו אג'ליל) הוקמו היישובים הרצליה, רשפון וכפר שמריהו. על-פי עדויות רבות[דרוש מקור] היו הקשרים בין המתיישבים היהודים לתושבי אל-חרם ידידותיים ביותר, ישנן עדויות המספרות על רוכלים ערביים מסתובבים ברחובות המושבה[דרושה הבהרה] יתרה מזאת, חלק מתושבי הכפר הועסקו בבניית ההתיישבויות היהודיות.

בשנת 1944 מנה הכפר כ-520 נפש ושטחו כלל 3,320 דונם.[דרוש מקור] בשנת 1945 היו שייכים 4,745 דונם משטחי הכפר לגורמים יהודיים שרכשו שטחים לשם הרחבתם של היישובים לידו.[דרוש מקור] ב-1948, בעת מלחמת העצמאות, חששו תושבי הכפר לחייהם למרות הקשרים הטובים עם שכניהם היהודים, ולאחר כיבוש יפו נמלטו התושבים מהאזור והתמקמו בעיקר בטייבה ובכפר מוקיבלה בכוונה לשוב לביתם עם תום המלחמה. חלקם הועברו למחנות פליטים מעבר לקו הירוק. על-פי עדויות של כמה מהמתיישבים הראשונים בהרצליה, התושבים היהודיים הגיעו לכפר ושוחחו עם תושביו לפני פרוץ המלחמה, בשיחה נאמר כי היהודים מתחייבים לשמור על שלומו של הכפר וכי לתושבי אל-חרם אין כלל מקום לדאגה, אולם לאחר מספר תקיפות שביצעו ההגנה והאצ"ל באזור, חששו התושבים לחייהם ועזבו את הכפר. לאחר תום המלחמה לא התירה להם ממשלת ישראל לחזור לבתיהם.[דרוש מקור] רוב תושבי הכפר וצאצאיהם נותרו בטייבה ומוקיבלה.[דרוש מקור]

במרץ 1949 הוקמה בתחומי הכפר הנטוש מעברה ששמה הרשמי היה "רשף"‏‏[2], על שם חורבות אפולוניה (רשפון-ארסוף) הסמוכות‏‏[3], התושבים היו עולים יוצאי מזרח אירופה. המקום נודע גם בשמות "מעברת סידנא עלי", "מעברת נוף ים" או "סידני עלי", בשנת 1952 צורפה המעברה להרצליה[4] וכיום זה חלק משכונת "נוף-ים" בהרצליה. אדמות הכפר הועברו לשטח העיר הרצליה והמועצה המקומית כפר שמריהו.[דרוש מקור] כיום רבים מבתי הכפר הרוסים, וחלקם משמשים כבסיס[דרושה הבהרה] לבתי תושבים יהודיים שנבנו במקום. מסגד סידנא עלי, שהיה במרכז הכפר, נותר על תלו ולימים שוקם וחזר לתפקד כמסגד פעיל. בית הקברות של הכפר פרוץ ומוזנח[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני סקר הכפרים 1945 המנדטורי, יצא לאור על ידי מכון המחקר של אש"ף, לבנון, 1970.
  2. ^ כל-מקום, פנקס כיס להכרת הארץ, הוצאת מטכל/אכא, ענף השכלה, אוגוסט 1953 עמ' 227 הערך רשף: "ישוב קליטה בשרון...נוסד במרץ 1949 בכפר הנטוש סידנא עלי"
  3. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 עמ' 1127 הערך רשף: "ישוב עברי בשרון הדרומי...ניתן על יסוד השם רשפון, עיר קדומה שהייתה בקרבתו."‏
  4. ^ ברשימת השינויים של הלמ"ס בשורות 1168 ו-1455: המקום "סידני עלי" ששמו הנוסף "רשף", סמל המקום שבוטל הוא 0470, נכלל בהרצליה בשנת 1952