אל-מג'דל (טבריה)
| אל-מג'דל | |
| ساقية | |
 הכפר בין השנים 1890-1900 |
|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת טבריה |
| שנת הקמה | לפני המאה ה-19 |
| שטח נכון ל-1945 | [1]103 דונם |
| אוכלוסייה נכון ל-1945 | [2]360 |
| שפה | ערבית |
| דת | מוסלמים |
| סיבת עזיבה | כיבוש טבריה |
| תאריך עזיבה | 22 באפריל 1948 |
| יישובים יורשים | חלק ממגדל |
 אל מג'דל
|
|
אל-מג'דל (בערבית: المجدل), היה כפר ערבי קטן על החוף המערבי של ים כנרת, בבקעת גינוסר, בגובה 200 מטרים מתחת לפני הים, חמישה קילומטרים צפונית לטבריה ודרומית לחורבת מנים. על פי תוכנית החלוקה נועד הכפר להיות בתחום המדינה היהודית. במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש העיר העתיקה של טבריה ופינוי אוכלוסייתה הערבית באפריל 1948 הסכימו תושבי הכפר להתפנות ופונו לירדן.
[עריכה] היסטוריה
ככל הנראה, בתחילת המאה ה-19 התיישבו במקום פלאחים ממצרים שקראו לכפר אל-מג'דל. השם השתמר מן היישוב הקדום מגדלא ששכן בסמוך. בשנת 1807 מוזכר לראשונה הכפר על ידי אולריך יאספר זטצן שעצר בכפר. הסופר והנוסע הבריטי ג'יימס סילק בקינגהאם הזכיר ב-1816 את העובדה שמספר מועט של משפחות מוסלמיות התגוררו במקום. בשנת 1821 ציין הנוסע והמזרחן השווייצרי יוהאן לודוויג בורקהארט (Johann Ludwig Burckhardt) את מצבו העלוב של הכפר. בשנת 1838 עבר החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון בכפר וכתב עליו כך: "כפר מוסלמי קטן ועלוב הנראה כחורבה, אל אף שאין בו שום שרידים עתיקים". בשנת 1849 תיאר ויליאם פרנסיס לינץ', חבר משלחת אמריקאית שסיירה בים המלח ולאורך נהר הירדן, את הכפר כ"כפר עני בן כ-40 משפחות, כולם פלאחים, בתיו עשויים אבן וגגותיהם מכוסים בוץ".
איזבל ברטון, אשתו של החוקר ריצ'רד פרנסיס ברטון היא היחידה במאה ה-19 שהזכירה ביומנה, שהופיע ב-1879, את קיומו של קבר הש'ייח מוחמד אל-אג'מי בצידו הצפוני של הכפר וגם קבר נוסף, שעל פי המסורת הוא של דינה, בתו של יעקב אבינו.
בשנת 1881 דיווחה הקרן לחקר ארץ ישראל שהכפר ממוקם במישור שחלקו מעובד חקלאית, בתי הכפר עשויים אבן ומתגוררים בו כ-80 תושבים. בתחילת המאה ה-20 נמכרו חלק מאדמות הכפר לאדריכל הגרמני לנדלה (R. Lendle) לצורך עריכת חפירות ארכאולוגיות, אולם במידה והתגלו ממצאים כלשהם בחפירות אלה הם מעולם לא פורסמו.
בתקופת המנדט הבריטי היה זה הכפר הקטן ביותר בשטחו בנפת טבריה. הוא היה בעל מבנה מלבני, כאשר רוב בתיו היו מרוכזים בצפיפות במרכזו. התושבים, כולם מוסלמים, התפרנסו מחקלאות - גידול ירקות, תבואה, בננות ופרדסים. שטח צפונית לכפר נמכר למסדר הפרנציסקני. בשנת 1935 התארחו אצל מוח'תאר הכפר מוטלאק שני נזירים פרנציסקנים. רוב אוכלוסיית הכפר נמנתה על צאצאיו של המוכ'תאר מתשע נשותיו.
באפריל 1948, במהלך מלחמת העצמאות, בעקבות כיבוש טבריה ופינוי האוכלוסייה הערבית ממנה שוכנעו גם תושבי מג'דל לעזוב ופונו באוטובוסים לירדן. בסתיו 1948 נהרסו בתי הכפר.
המושבה מגדל התרחבה עם הזמן על חלק מן האדמות החקלאיות של הכפר. כיום נותר מן הכפר רק קברו של הש'ייח אג'מי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מתוכם 15 דונם שטחים ציבוריים
- ^ נתוני סקר הכפרים 1945
