אל-מוחרקה
ערך זה עוסק בכפר ערבי באזור הנגב שתושביו גורשו במלחמת העצמאות. אם התכוונתם לפסגה בכרמל, ראו קרן הכרמל.
| אל-מוחרקה | |
| المحرّقة | |
| מחוז | מחוז עזה |
| נפה | נפת עזה |
| שנת הקמה | המאה ה-13 |
| שטח נכון ל-1945 | 4,855 דונם |
| אוכלוסייה נכון ל-1945 | 580 |
| שפה | ערבית |
| דת | מוסלמים |
| סיבת עזיבה | מלחמת העצמאות |
| תאריך עזיבה | 25 במאי ו17 באוגוסט 1948 |
| יישובים יורשים | יכיני |
 מוחרקה
|
|
אל-מוחרקה (בערבית: المحرّقة, תעתיק מדויק: מֻחַרַּקַה) היה כפר ערבי בנגב הצפון-מערבי, באזור יכיני של היום.
הכפר אל-מוחרקה היה ידוע עוד מהתקופה הממלוכית. באותה העת היה הכפר הקדש (וקף) במובן זה שעודפי היבולים של הכפר הוקדשו לתחזוקת המסגד של עזה וכיפת הסלע בהר הבית. במאה ה-16 ננטש הכפר ויושב מחדש בסוף המאה ה-19. הרוב המוחלט של אדמות הכפר היו רשומות על שמו של הסולטאן עבדול חמיד השני. אולם בשנת 1932 נרשמו הקרקעות על שמו של הנציב העליון כנאמן של ממשלת ארץ ישראל[1], על סמך הטענה שהקרקעות היו אדמות ג'פתליק ועל כן שייכות לממשלה הטורקית ובהתאם להסכם לוזאן עברו לידי ממשלת המנדט (ובעבר התושבים היו צריכים לשלם דמי שכירות שנתיים על הקרקע. בשנת 1934 תבע הנסיך מוחמד סלים, יורשו של הסולטאן עבדול חמיד השני את ממשלת המנדט בדרישה שאדמות הכפר יועברו לרשותו, בטענה שהאדמות היו אדמותיו הפרטיות של הסולטאן. התביעה נועדה להיות בלון ניסוי במסגרת נסיון לקבל חזקה בכלל האדמות של הסולטאן בארץ ישראל[2]. מוחמד סלים זכה במשפט בבית המשפט המחוזי ביפו[3], אולם תוצאות המשפט בוטלו בערעור בטענה שהמשפט התנהל שלא כדין בפני שני שופטים בלבד והוחזרו לדיון חוזר[4]. המשפט התקיים במשך מספר שנים עד שבשנת 1947 קבע בית הדין העליון של ארץ ישראל שהאדמות שייכות לממשלה[5].
במפקד אוכלוסין שערכו הבריטים בשנת 1931 נמנו בכפר כ-420 תושבים, ובסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל הוערך מספר התושבים בכפר 580 תושבים.[6]. בלילה שבין ה-27 ל-28 במאי 1948 תקפו כוחות של חטיבת הנגב את הכפר וגירשו את תושביו[7]. ב-16 באוגוסט 1948, ביצע חטיבת הנגב מבצע טיהור נוסף באזור, ערבים שנמצאו בכפר גורשו ובתים מוקשו ופוצצו[8].
על אדמות הג'יפתליק ששימשו את תושבי הכפר הוקמו יושיביה, שכונה אל-מוחרקה א' ויכיני, שכונה מוחרקה ב'. כן נמסרו חלק מהאדמות לתושבי תקומה לעיבוד ולנתיבות[דרוש מקור]. הריסות הכפר עצמו עומדים שוממים בין זרועה ויכיני.
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תש"נד - 1994, עמ' 189-188.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אל-מוחרקה ב"אתר נכבה און-ליין"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הממשלה זכתה בתביעת יורשי הסולטאן, דבר, 30 ביוני 1941
- ^ תביעת יורשי עבדול חמיד ממשלת א"י, דבר, 5 במרץ 1936
- ^ הערעור במשפט יורשי הסולטאן, דבר, 6 בדצמבר 1938
- ^ בוטל פסה"ד במשפט יורשי הסולטאן, דבר, 13 בינואר 1939
- ^ נדחה ערעור יורשי השולטן, דבר, 1 באפריל 1947
- ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970 דפים סרוקים באתר פלסטין רממברד
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים, עם עובד, עמ' 178
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים, עם עובד, 1991, עמודים 227, 287
