אל-מנאר (כתב עת)
אל-מנאר (בערבית: المنار, "המגדלור") היה כתב עת אסלאמי, שיצא לאור בקהיר על ידי רשיד רידא ברציפות מ-1898 ועד מותו של רידא ב-1935.
בהתחלה הופק כתב העת כשבועון ולאחר מכן הפך לירחון שכלל פרשנות על פי הקוראן, דברי תמיכה במוחמד אבן עבד אל-והאב ותמיכה בהעמקת הידע במדע ובטכנולוגיה. במאמריו קרא רידא לרפורמות באסלאם תוך חזרה לרעיונותיהם של הח'ליפים הראשונים וכן העלה את רעיון המדינה המוסלמית.
כתב העת פרסם ספרים בהמשכים או חלקים מספרים טרם הוצאתם לאור כספרים, כך למשל פורסם בו חלק ניכר מהספר "על טבעי העריצות" של עבד א-רחמן אל-כוואכבי, וזאת בנוסף למאמרים רבים של כוואכבי, בהם פיתח את משנתו בדבר אימוץ מוסדות מדיניים מערביים שמתאימים לאסלאם וכן פיתח את הרעיון של סוציאליזם אסלאמי מתוך האמונה שהקוראן מתיר חלוקה מחדש של העושר.
רשיד רידא העלה באל-מנאר את רעיונותיו של אבן תיימיה בן המאה ה-13, כפי שרידא פירש אותם, כלומר דגש על חזרה לאמונתם של הסלף (בני שלוש הדורות הראשונים לאסלאם), מכאן התנגדות עזה לחידושים של הצופים.
תפוצתו של כתב העת הייתה ברוב השנים 1000–1500 גיליונות אולם השפעתו על הוגי הדעות של המודרניזם באסלאם ועל אנשי הוהאביה ואנשי הסלפיה הייתה גבוהה יותר מאשר מספר הגיליונות שנמכרו.
