אל מיסוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַל מִיסּוּד (Deinstitutionalization) הוא תהליך חברתי ושם כולל לתנועות חברתיות, הדוגלות בשחרור חולי נפש מן המוסדות הפסיכיאטריים, בהתאם לעיקרון לפיו יש להם הזכות לקבל טיפול כשהם חיים בקהילה, וללא הגבלת החופש שלהם, אם מצבם מאפשר זאת.

התנועות נוצרו ברחבי העולם המערבי בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, במקביל להתפתחותם של תנועות לזכויות אדם, ובהמשך להתפתחות גורמים כלכליים וחוקיים בשילוב עם פיתוחן של תרופות אנטי-פסיכוטיות שקיצרו את הצורך באשפוז פסיכיאטרי ממושך. בתקופה זו היו תרופות ופסיכותרפיה שתי הגישות הטיפוליות העיקריות, וניתנה תשומת לב מעטה לתמיכה וסיוע בתפקוד יומיומי ובאינטראקציה חברתית. לעתים קרובות התערבות טיפולית הייתה בעלת השפעה קטנה על חיי היומיום, הסוציאליזציה והאפשרויות התעסוקתיות. לעתים היו מחסומים כגון סטיגמות ודעות קדומות שהקשו על קבלה חברתית של פגועי הנפש. אך מאז שנות ה-60 (בישראל – מאז סוף שנות ה-70) קיימת בארצות הברית ובעולם מגמה ברורה להעביר את הטיפול עבור האנשים הסובלים ממצבים נפשיים חמורים ומתמשכים, אל הקהילה.

מודל האל-מיסוד מדגיש את התפקוד וההתמודדות במסגרת הקהילה הטבעית, והוא כולל בדיקה מחודשת של תפקיד המשפחה בתהליכי שיקום פסיכיאטרי והחלמה, ומקומה כשותפה פעילה בתהליכים אלו, תוך התייחסות לצרכים השונים המתעוררים במשפחות בעקבות התמודדות עם מחלת נפש של אחד מבני המשפחה. תוצאות המדיניות החדשה התבטאו בין היתר במגמה מתמשכת של סגירת מוסדות פסיכיאטריים, ניסיון לקיצור זמן האשפוז ופיתוח שירותים טיפולים ושיקומים חדשים ומשולבים בקהילה. השינוי במדיניות הביא לתמורות רבות שגרמו להסתכלות והבנה חדשה על האנשים המתמודדים ויכולתם לבנות חיים משמעותיים בקהילותיהם. תנועת האל-מיסוד בעולם הביאה לצמצום במספר מיטות אשפוז וימי אשפוז, ואף יצרה תהליכי חשיבה אחרים המתבטאים בשינוי היחס כלפי האדם המתמודד ומשפחתו. נהוג כיום במערכות בריאות הנפש בעולם לבנות תוכנית עזרה מקצועית תוך התמקדות באדם ובצרכיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of WHO.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.