אל סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל סמית'
סמית' ואשתו
סמית' נושא נאום

אלפרד אמנואל "אל" סמית'אנגלית: Alfred Emanuel Smith;‏ 30 בדצמבר 1873 - 4 באוקטובר 1944), פוליטיקאי אמריקאי ומושל ניו יורק ה-42. סמית' שירת בתפקידו במשך ארבע קדנציות. ב-1928 היה מועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא היה המועמד הקתולי הראשון לנשיאות ארצות הברית, אולם הפסיד בבחירות למועמד הרפובליקני הרברט הובר. לאחר מכן מונה לנשיא חברת אמפייר סטייט ותרם לבניית בניין אמפייר סטייט בשנות השפל הגדול.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נולד למשפחה ממעמד הפועלים במנהטן. למרות שמשפחתו הייתה ממוצא אירי, גרמני, איטלקי ובריטי, הוא הזדהה עם הקהילה האירית-אמריקאית ובשלב מאוחר יותר בחייו אף הפך לנציגה הפוליטי.

אביו של סמית', ותיק מלחמת האזרחים האמריקנית, מת כאשר הוא היה בן-13 בלבד. סמית' הצעיר נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לכלכל את משפחתו, והחל לעבוד בשוק הדגים הוותיק פולטן (Fulton), שהוקם ב-1822.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' החל את הקריירה הפוליטית שלו כנציג מעמד הפועלים בתמיכת הגוף הפוליטי העיקרי של המפלגה הדמוקרטית בניו יורק שהיה ידוע בשם טמאני הול (אנגלית: Tammany Hall) ובעיקר מהפוליטיקאי צ'ארלי מרפי "השקט". במשך כל חייו הפוליטיים נשאר סמית' נאמן למערך הפוליטי של מפלגת הדמוקרטים בניו יורק אך הצליח להתרחק מהמוניטין של הטמאני הול כגוף מושחת וכוחני. הוא לא היה מושחת באופן אישי ונחשב כפוליטיקאי ישיר ופרוגרסיבי. במשך כל הקריירה שלו, הוא נשאר פופוליסט ונציג העם ומעמד הפועלים.

ב-1903 סמית' נבחר לבית הנבחרים של ניו יורק בו הפך למנהיג של השמאל ושל התנועה הפרוגרסיבית בניו יורק.

הוא נבחר למושל ניו יורק ב-1918, והיה לאירי-אמריקאי הראשון לכהן בתפקיד זה. הוא הפסיד בבחירות הבאות, אולם חזר לתפקיד המושל ב-1922. הוא המשיך בתפקידו עד שנת 1928, עת הפך למועמד הדמוקרטי לנשיאות.

כמושל, זכה סמית' למוניטין בכל רחבי ארצות הברית כפרוגרסיבי שניסה לחזק את מדיניות הרווחה ולמלא את צרכי התושבים העניים מהמעד החברתי הנמוך. יתר על כן, הוא תמך בהתערבות בכל תחומי החברה. סגנו הצעיר, רוברט מוזס, ייסדה את מערכת הפארקים המדינית הראשונה והצליח להשיג רפורמה חשובה במערכת שירות האזרחית. סמית' הוקבע חוקים שתמכו בפנסיונים לפועלים ונשים, והגדירו את עבודת ילדים. ב-1924 סמית ניסה לקבל את המועמדות הדמוקרטית לנשיאות אבל כשל. לעומת זאת, הוא שם נושאים כמו אלימות גזענית על השולחן לפעם הראשונה. אחד מתומכיו, פרנקלין רוזוולט שלימים ייבחר לנשיאות ארצות הברית, נתן נאום מפורסם שבו הוא קרא לסמית' "הלוחם השמח של שדה קרב הפוליטי."

הבחירות ב-1928[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1928 התחרשו על רקע שגשוג כלכלי שנחשב לתוצאה של מדיניות המפלגה הרפובליקאית, שבאותן שנים זכתה לפופולריות רבה בקרב הציבור האמריקאי. המועמד הרפובליקאי לנשיאות היה שר האוצר הרברט הובר, שזכה אף הוא לפופולריות רבה וניצחונו בבחירות נחשב כוודאי. בבחירות עצמן הובס סמית', לאחר שזכה ב-40.8% בלבד מקולות הבוחרים, לעומת 58.2% של הובר. תוצאות הבחירות שמו קץ לקריירה הפוליטית של סמית', כשתבוסתו עוררה ביקורת רבה במפלגה הדמוקרטית.

על אף תבוסתו המוחלטת בבחירות, הוא זכה בכל זאת ברוב קולות הקתולים והנשים. יתר על כן, הוא זכה בעשר הערים הגדולות ביותר בארצות הברית. אולם, סמית' כשל לגמרי בדרום ובמערב ארצות הברית, גם בגלל היותו קתולי וגם בגלל האופי ה"ניו יורקי" שלו, שהבוחרים באזורים הכפריים ראו באופן שלילי וזאת למרות תנועת כלב דמוקרטי צהוב שפעלה בדרום כנגד המפלגה הרפובליקאית.

פרנקלין רוזוולט, שנאם לכבודו של סמית' ב-1924, החליף אותו בתפקיד מושל ניו יורק לאחר הבחירות. באופן אירוני, רוזוולט עתיד היה להיבחר לנשיאות ב-1932 בעקבות השפל הגדול, ולנקוט במדיניות הניו דיל שכללה רבים מן מהרעיונות והתוכניות הפרוגרסיביות שהגה סמית' במהלך עבודתו כמושל.

היסטוריונים רואים כיום בבחירות ב-1928 את תחילת השינוי בפוליטיקה האמריקנית. באותן בחירות הביא סמית' קבוצות רבות לתוך המפלגה הדמוקרטית, שעתידות למלא תפקיד חשוב במערכות הבחירות בעשורים שלאחר מכן: קתולים, מהגרים, פועלים, תושבי הערים הגדולות, מיעוטים גזעיים ודתיים ועוד. סמית' הציג את הכוח העולה של אמריקה העירונית והתעשייתית, שבעתיד תכבוש את השלטון.

לאחר הפרישה מהפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כישלונו בבחירות ב-1928 התמנה סמית' לנשיא חברת אמפייר סטייט שבנתה וניהלה את האמפייר סטייט בילדינג שנבנה ב-1931. הוא המשיך להיות איש ציבור, אולם ללא שום כוח פוליטי ומעט תשומת לב.

סמית' מת ב-4 באוקטובר 1944 בגיל 70.


מושלי ניו יורק
ג'ורג' קלינטון · ג'ון ג'יי · ג'ורג' קלינטון · מורגן לואיס · דניאל תומפקינס · ג'ון טיילר ·דהוויט קלינטון · ג'וזף ייטס · דהוויט קלינטון · נתניאל פיטשר · מרטין ון ביורן · אנוס ת'רופ · ויליאם מרסי · ויליאם סיוארד · ויליאם באוק · סילאס רייט · ג'ון יאנג · המילטון פיש · וושינגטון האנט · הורשיו סימור · מיירון קלארק · ג'ון קינג · אדווין מורגן · הורשיו סימור · ראובן פנטון · ג'ון הופמן · ג'ון אדמס דיקס · סמואל טילדן · לוסיוס רובינסון · אלונזו קורנל · גרובר קליבלנד · דייוויד היל · רוזוול פלאוור · לוי פ. מורטון · פרנק בלאק · תאודור רוזוולט · בנג'מין אודל · פרנק היגינס · צ'ארלס אוונס יוז · הוראס ווייט · ג'ון דיקס · ויליאם סולצר · מרטין גלין · צ'ארלס ויטמן · אל סמית' · פרנקלין דלאנו רוזוולט · הרברט לימן · צ'ארלס פולטי · תומאס דיואי · ויליאם הארימן · נלסון רוקפלר · מלקולם ווילסון · יו קארי · מריו קואומו · ג'ורג' פטאקי · אליוט ספיצר · דייוויד פטרסון · אנדרו קואומו Seal of New York.svg