אל-קאעידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף אל קעידה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל של אל קאעידה בעיראק
דגל של אל קאעידה בעיראק

אל-קאעידה (القاعدة, בתעתיק מדויק: אלקאעדה; בערבית: "היסוד" או "הבסיס") – ובכינויו העצמי "החזית העולמית האסלאמית למאבק בצלבנים וביהודים" - הוא ארגון טרור אסלאמיסטי סוני גלובלי, שהוקם על ידי עבדאללה עזאם ב־1988 ופועל בהנהגתו ובמימונו של אוסאמה בן לאדן (תעתיק מדויק: אסאמה בן לאדן) הסעודי ובניהולו של סגנו, ד"ר איימן א-זוואהרי (תעתיק מדויק: אימן אלט'ואהרי) המצרי, שנחשב למוח האסטרטגי של הארגון. לארגון מיוחסות פעולות טרור במדינות רבות בעולם. הוא נחשב לארגון טרור מתוחכם ואכזרי שאיננו בוחל בפגיעה באזרחים אקראיים ובאתרי דת של דתות אחרות ומצליח לשרוד למרות המלחמה העיקשת שהכריזו עליו מדינות רבות ובראשן ארצות הברית.

תוכן עניינים

[עריכה] מהות הארגון

במקורו, שאף הארגון להמשיך ולהרחיב את מאבק תנועת המחתרת שפעלה נגד הכיבוש הסובייטי באפגניסטן לתנועת מחתרת עולמית, כלל-אסלאמית. מטרת הארגון היא להשליט את השקפת עולמו הדתית קיצונית על כל הדתות, לרבות האסלאם המתון, ביצירת חזית ג'יהאד נגד היהודים והצלבנים, להפיל את המשטרים הנוכחיים במדינות האסלאם, הנתפסים בעיניו ככופרים ומושחתים, לסלק את ההשפעה המערבית ממדינות אלה ואת תמיכת המערב במשטרים המוסלמיים החילוניים, לקעקע את מעמדה של ארצות הברית בעולם, ולהשליט את דת האסלאם כדת בלעדית ויחידה.

הגרעין המקורי של אל-קאעידה באפגניסטן מורכב בעיקר ממצרים - אנשיו של איימן א-זוואהרי. הארגון אינו פועל במסגרת היררכית ברורה, אלא כקונפדרציה של ארגוני טרור, שמוציאים אל הפועל את האידאולוגיה והטקטיקה של הארגון, כאשר בן לאדן מהווה מקור השראה והכוונה ומנצח על עשיית הטרור. הארגון מעניק סיוע ותמיכה בהיבטים שונים לארגוני טרור הדוגלים בג'יהאד עולמי ברחבי העולם.

פיגוע התאומים, פיגוע ההתאבדות הראשון בהיסטוריה באמצעות מטוסי נוסעים אזרחיים, מלמד על התחכום והאכזריות של ארגון טרור זה.
פיגוע התאומים, פיגוע ההתאבדות הראשון בהיסטוריה באמצעות מטוסי נוסעים אזרחיים, מלמד על התחכום והאכזריות של ארגון טרור זה.

פיגועי הטרור של הארגון נחשבים למתוחכמים, עתירי דמיון ואסטרטגיים. כך בפיגועי ה-11 בספטמבר, מספר לא רב של אנשים הצליחו באמצעים פרימיטיביים להפוך מטוסי נוסעים לפצצות מונחות, ולפגוע ביעדים חשובים ממדרגה ראשונה בארצות הברית, באופן שלא ניתן היה להעלותו על הדעת. בפיגוע במדריד שתוזמן לפני הבחירות בספרד, ונעשה במסגרת תקיפות אל-קאעידה כנגד 20 מ-23 המדינות שתמכו במלחמת המפרץ השנייה בארצות הברית, הצליח הארגון להעלות לשלטון את המפלגה שמתנגדת להמשך מעורבות צבאית בעיראק ולנטישת ספרד את הקואליציה של ארצות הברית במלחמת המפרץ, דבר שהוא ראה בו הצלחה גדולה.

אחת המטרות המובהקות של הארגון היא לתקוע טריז בין ארצות הברית לסעודיה ולשם הדגמה אפשר לראות שבן לאדן בחר אישית את רוב המפגעים באסון התאומים דווקא מבין הסעודיים שבחבורתו, אף שהחבורה המקורית לביצוע הפיגוע הייתה שונה, בשל רצונו להבאיש את ריחם של הסעודים בעיני האמריקנים. מייקל בארי, סופר ומרצה באוניברסיטת פרינסטון, סובר כי לארגון מטרה אסטרטגית כוללת שהיא לגרור את ארצות הברית למלחמה על אדמה אסלאמית, כדי לקומם את כל העולם האסלאמי נגדה.

לארצות הברית היו מספר הזדמנויות לקבל לידיה את מנהיג הארגון או לחסלו עוד לפני אסון התאומים, בתקופת שלטונו של הנשיא קלינטון, אבל הזדמנויות אלה לא מוצו מטעמים שונים ובהם נסיבות משפטיות, ניסיון להימנע מלפגוע באזרחים חפים מפשע, וניסיון להימנע מפגיעה בצמרת איחוד הנסיכויות ששהו במחנה ציד במקרה אחר.

[עריכה] אופן פעולתו של אל-קאעידה

כוחות קנדיים בקואליציה נגד אל-קאעידה באפגניסטן
כוחות קנדיים בקואליציה נגד אל-קאעידה באפגניסטן

עד למלחמת אפגניסטן שבה הופל משטר הטליבאן, הבסיס העיקרי של ארגון טרור זה היה באפגניסטן, שבו אנשי הארגון אומנו במחנות אימונים שונים. במהלך המלחמה ובעקבותיה נהרגו מאות רבות מאנשי אל-קאעידה ונתפסו מאות נוספים ונכלאו בבסיס הצבאי האמריקאי בגוואנטאנמו שבקובה, ויתר אנשיו ברחו לפקיסטן, איראן, עיראק, סוריה ומדינות נוספות. בסיסי האימונים הועברו לסודאן עד שנחשפו. כיום פעילותו העזה ביותר של הארגון הינה בעיראק, שלתוכה חדרו אלפי לוחמי ג'יהאד מכל רחבי העולם מאז ניצחון האמריקנים, וכמעט שאין חולף שבוע שאין בה אירוע טרור.

לאחר חשיפת התא הטורקי של הארגון שמנה כ־70 איש ניתן ללמוד רבות מדרכי הפעולה שלו. קבוצה קטנה מתארגנת ומראה נכונות לטרור. מנהיגיה פונים אל ראשי אל-קאעידה לשם סיוע ונפגשים עימהם באפגניסטן. הם מקבלים הכוונה בבחירת מטרות, מימון, וכנראה אף אימון בחומרי נפץ ובביצוע פיגוע אפקטיבי. לאחר מכן מנהיגיה חוזרים לארצם ומתחילים לרקום ולתכנן את הפיגוע. במידה שלא מצליחים לבצע פיגוע כפי שתוכנן מנסים לפגוע במטרות משניות כפי הבנתם. ניתן ללמוד שיש מידה של חופשיות של אנשי התא בבחירת מטרות. בעוד שבן לאדן המליץ לתא הטורקי לפגוע בבסיס חיל אוויר שמשרת את ארצות הברית ובספינות ישראליות, בחרו אנשי התא לפגוע בקונסוליה הבריטית ובבתי כנסת.

עוד ניתן ללמוד שלא אצה להם הדרך. הצלחת הפיגועים היא הדבר החשוב ביותר ונדרשת לכך הכנה מדוקדקת וקפדנית. מאז נפגשו מנהיגי התא הטורקי עם בן לאדן וקצין המבצעים שלו בסוף 2001 ועד לפיגועים בנובמבר 2003 חלפו שנתיים. ישנו ניסיון לתזמן את הפיגועים שיתנהלו באותו יום במקביל כמו הפיגועים בארצות הברית, בלונדון, בברצלונה ובסיני, ואם אפשר במועד קרוב ככל שניתן כמו בשני הפיגועים באיסטנבול, שהתבצעו בהפרש של חמישה ימים. המטרות יהיו לרוב ערים מרכזיות מאוד כערי בירה או ערים גדולות.

לרוב תהיה מטרה אסטרטגית בפיגוע ולא סתם הריגת בני אדם של ה"אויב". כך אפשר לראות בפיגועים במרכזים החשובים ביותר בארצות הברית, מרכז הסחר והפנטגון (ובתכנון אף הבית הלבן), שנועדו לאותת לארצות הברית שהיא לא חסינה ובטוחה כפי שנדמה לה והיא תשלם מחיר כבד על המעורבות שלה בעולם הערבי. הפיגועים באיסטנבול שנועדו לאותת לטורקיה שלא תתקרב יותר מדי אל המערב ובמיוחד אל ארצות הברית וישראל. הפיגועים בסיני שנועד לסלק ולהבריח את התיירים המערבים והישראליים מאדמת סיני ולאותת למצרים שהיא תשלם על שיתוף הפעולה שלה עם הכופרים. והפיגועים בלונדון שנועדו לאותת לבריטניה שהיא תשלם מחיר על המעורבות שלה בעיראק.

כיום, אל-קאעידה מקיים "תאי טרור" במקומות שונים בעולם, לרוב מתוך אזרחים מוסלמים או כאלו שהתאסלמו. אל-קאעידה מספק לחברי תאי הטרור תעודות פספורט מזויפות, בעזרתן הם נוסעים למקומות בהם הם אמורים לפעול. כמה תאים מיד מתחילים לפעול כדי לתכנן ולבצע פיגועי טרור. תאים אחרים הם "תאים רדומים". התאים הרדומים משתלבים בקהילה עד לקבלת הוראות נוספות. תאים מסוימים בעיקר הרדומים משיגים כסף עבור הארגון במדינות המערב העשירות באמצעות הקמת עמותות פיקטיביות. לעתים אף ממשלות נופלות בפח ותורמות כסף לעמותות אלו, שמצהירות על עזרה הומניטרית, אך בפועל מעבירות את הכספים לארגון לצורך טרור, כמו למשל העמותה "דאגה אנושית" שהוקמה ב־1980 באוטווה, קנדה, והתיימרה להיות מוסד צדקה, אך בפועל העבירה כספים לפעילות טרור.

לארגון מספר רב של ספינות ואוניות בגדלים שונים, שבעזרתם הם משנעים אנשים וחומרי חבלה ברחבי העולם. על פי אנשי ביון מערביים מספר האוניות נאמד בין עשרות למאות. שיטה זו שנלקחה מהנמרים הטאמילים, נועדה גם למטרה של גיוס כספים באמצעות שינוע סחורות חוקיות ברחבי העולם לצד הברחה של נשק וסמים. מכיוון שהים אינו טריטוריה מוגדרת של מדינה מסוימת, ואף ניתן לשוט תחת דגל פיקטיבי של מדינות רבות, שיכול אף להשתנות במהלך ההפלגה עצמה, הדבר מסייע רבות להסתוות של אנשי אל-קאעידה וליכולות הניידות שלהם ברחבי העולם. בעקבות ידיעות אלו עלה חשש כי אל-קאעידה יעשו שימוש באחת מהספינות הללו, לפגוע בנמל אמריקני באמצעות נשק ביולוגי, פצצה מלוכלכת ואף באמצעות אוניה העמוסה בכמות רבה של חומר נפץ רגיל.

ב־5 ביולי 2005 פירסמה רשת אל ג'זירה קלטת שבה הופיע איימן א-זוואהרי, והציע בביטחון רב הודנה למדינות המערב, בתנאי שיסלקו את עצמם מכל הטריטוריות הערביות: עיראק, אפגניסטן ואף מה שהוא מכנה פלסטין.

ב18 באוגוסט 2005 הצליחו אנשי הביטחון הסעודיים לחסל את ראש אל-קאעידה בסעודיה, עבד אל עזיז אל מוקרין, בבירה ריאד, ביחד עם שלשה מאנשיו, מספר שעות לאחר שאנשיו רצחו את המהנדס האמריקאי החטוף פול ג'ונסון שעבד בחברת לוקהיד מרטין בעריפת ראשו. לכתבה בהארץ. ארגון זה היה אחראי למספר רב של אירועי טרור בסעודיה שכוונו בעיקר כלפי זרים, ובהם פיצוץ מכוניות תופת בריאד בשלושה אירועים שונים, שגבו את חייהם של 56 בני אדם, רובם זרים. התקפות על מתקני נפט בחובאר ובינבוע, שבהם נרצחו 28 בני אדם. אירועי ירי שבהם נרצח גרמני במזרח ריאד, ואירוע ירי נוסף כלפי צוות של הבי-בי-סי בריאד שבו נרצח צלם ונפצע כתב. פעילות הטרור של הסניף הסעודי נעשתה במטרה מכוונת וברורה להבהיל ולסלק את הנוכחות של לא מוסלמים מסעודיה.

אל קאעידה שולחים את ידם גם בהתנקשויות פוליטיות. מנהיג הברית הצפונית האפגנית אחמד שאה מסעוד חוסל בידי מתנקשים של הארגון מעט לפני הפיגוע בתאומים. נשיא פקיסטן פרבז מושארף שהכריז מלחמה על קיצוני האסלאם וחבר לארצות הברית ניצל משני ניסיונות התנקשות בחייו בידי אנשי ארגון זה.

[עריכה] דפוסי פעולה

לפיגועים של אל-קאעידה יש דפוסי פעולה אופיינים:

  • מקצוענות והכנה קפדנית ומדוקדקת. כל אירוע טרור מוכן בקפידה רבה במשך תקופה ארוכה. לדוגמה על מנת לבצע את הפיגועים בארצות הברית, אנשי הצוות למדו במשך תקופה לא קצרה אימוני טיסה.
  • פיגועים סימולטניים. מספר רב של פיגועים שמתוזמנים לשעה סמוכה. כדי לזרוע בהלה ולהדגיש שמדובר באירועי טרור, כמו גם לגרום לנפגעים במקרה שאחד מהפיגועים "משתבש", כפי שקרה לא אחת.
  • פיגועים בערים מרכזיות. רוב הפיגועים נעשו בערים חשובות כמו ערי בירה, ערים שניות בחשיבות לעיר הבירה, או מרכזיים כלכליים. הפיגועים בערים מרכזיות פגיעתם המורלית גדולה יותר, כמו גם ההד התקשורתי שנוצר.
  • שימוש במתאבדים. ברוב האירועים אם במטוסים, במכוניות, בספינות או באנשים שנעו בגופם, היה שימוש באנשים שהוכשרו להתאבד, אף כאשר נראה שלא היה צורך בכך, והיה אפשר להפעיל מטענים באמצעות מנגנוני השהיה או באמצעים אלחוטיים. מעבר לרצון להוציא פיגוע מוצלח, ישנה גם אמירה על הנחישות והמחיר האישי שמוכנים מאמיני האסלאם לעשות. מעבר לכך הדבר הינו חלק מטקטיקת ההסתוות של הארגון, הלוקח בחשבון כי המחבלים המבצעים יתפסו בשלב זה או אחר, ובכך מבקש להקשות את חשיפת המפעילים והמתכננים.
  • שימוש בחומר נפץ תקני. ברוב הפיגועים הארגון עושה שימוש בחומר נפץ תקני, דבר המעיד על יכולתו לגייס כספים ואף להגיע לרכש של כמויות גדולות של חומר הנפץ. השימוש בחומר נפץ תקני, גורם לכמות נפגעים גדולה.
  • אי קבלת אחריות על הפיגועים. ברוב הפיגועים הארגון לא נטל אחריות באופן גלוי, זאת כנראה על מנת לזרוע מבוכה וספקות בצד הנפגע. האירוע בספרד שבו פלג של אל-קאעידה נטל אחריות היה יוצא דופן בדפוס זה, ובשל כך נחשד בתחילה בידי גורמי ביון אמריקנים כי מדובר בארגון אחר.

[עריכה] ארגונים המשתייכים לאל-קאעידה

אל-קאעידה כגוף קם ב־1998 עם הכרזת הג'יהאד העולמי על ידי בן לאדן. על ההכרזה חתמו עשרות ארגונים, שמאז מוגדרים כחלק מאל-קאעידה. חתמו למשל:

בנוסף לכך, יש להכליל את הרשתות הקיימות באירופה ובאפריקה.

[עריכה] פיגועים כנגד ישראלים ויהודים

אף שאל-קאעידה הכריז על עצמו כארגון הפועל כנגד יהודים, ופעל כנגד מוקדים יהודיים בעולם: בטורקיה, מרוקו ותוניסיה, לפי שעה לא ידוע על קשר בין אל-קאעידה ובין ארגוני טרור פלסטיניים בישראל.

רמטכ"ל צה"ל משה יעלון דיווח ב־12 בנובמבר 2004 בוועדת חוץ וביטחון בעקבות הפיגוע סיני, כי ישראל סיכלה בעבר חדירה של הארגון לישראל. כיום מקובלת הערכה כי הפיגוע במייק פלייס בתל אביב ב־30 באפריל 2003, שנעשה בידי אזרחים בריטים ממוצא פקיסטני שחדרו במיוחד לארץ, היה פיגוע של אל-קאעידה ולא של החמאס כפי שטענה אז מערכת הביטחון הישראלית. אישוש לעובדה זו היא הגעתו של ראש החוליה הלונדונית אחמד סידיק-חאן לישראל שבועיים לפני הפיגוע, כנראה במטרה להכין את הפיגוע.

ב־5 באוגוסט 2005 הצליחו שלטונות טורקיה וישראל לסכל פיגוע גדול בישראלים, כאשר הורו לארבע ספינות טיול שנשאו על סיפונן כ-3,500 ישראלים שלא לעגון בנמל אלאנייה בטורקיה ולחילופין לעגון בקפריסין. מאוחר יותר תפסו כוחות הביטחון הטורקיים מספר חשודים עם חומרי נפץ רבים, שהודו בתכנונם לפגע באחת מהספינות הללו באמצעות סירת נפץ או פיצוץ במתחם שיתאספו בו טיילים מהספינות.

[עריכה] תמיכה

הארגון נהנה מתמיכה של קהלים שונים בארצות מוסלמיות, לרוב סמוי אך לעתים גלוי. דוגמה לכך הוא היחס של "איחוד הרופאים הערבים" במצרים, המגיש סיוע ללוחמי הג'יהאד בצ'צ'ניה, אפגניסטן, עיראק ובוסניה, ובו זמנית נמנע מלהושיט עזרה לנפגעי אסון הצונאמי באסיה. הארגון נהנה מיחס סלחני במדינות מוסלמיות שונות. כמו למשל לאחר האוליטמטום ששלטונות סעודיה הציבו לאנשי אל-קאעידה שיסגירו את עצמם ב־23 ביוני 2004, המבוקש עת'מאן בן האדי אל מקבול אל-עמרי שהסגיר את עצמו זכה לתנאים מפליגים, כמו בחירת בית הכלא, תשלום חובותיו תשלום סיוע, ופנסיה חודשית לו ולילדיו בידי השלטונות.

[עריכה] רשימת פיגועים עיקריים של אל-קאעידה

מפה של הפיגועים הגדולים של אל קאעידה
מפה של הפיגועים הגדולים של אל קאעידה
  • 29 בדצמבר 1992: הפצצת מלונות בנמל עדן בהם התאכסנו כוחות של צבא ארצות הברית בתימן.
  • 26 בפברואר 1993: ניסיון ראשון למוטט את מגדלי התאומים בניו יורק, משאית-תופת התפוצצה בחניון התת-קרקעי של מגדל מספר 1 במרכז הסחר העולמי. 6 אזרחים נהרגו ויותר מ-1000 נפצעו. הפיגוע בוצע על ידי המחבל רמזי אחמד יוסוף.
  • 7 באוגוסט 1998: פיצוץ בו-זמנית של השגרירויות האמריקניות בניירובי, בירת קניה, ובדאר א-סלאם, בירת טנזניה. בפיגועים אלו נרצחו כ־224 בני אדם, ונפצעו למעלה מ־5,000.
  • 12 באוקטובר 2000: פיגוע התאבדות במשחתת האמריקנית קול שעגנה במפרץ עדן בתימן, באמצעות ספינת דיג עמוסת חומרי נפץ. התוצאה 17 אנשי צוות הרוגים ועשרות פצועים.
  • 10 בספטמבר 2001: התנקשות בחייו של מנהיג "הברית הצפונית" האפגאנית - אחמד שאה מסעוד, מתנגדו של בן לאדן, בידי צוות מתנקשים-מתאבדים שהתחזו לעיתונאים. לאחר הצגת רשימת שאלות שעסקו ברובן באל-קאעידה, בתחילת הראיון, הפעילו אנשי אל-קאעידה את חגורות הנפץ שלהם והרגו את מסעוד. יש הסוברים כי פעילות זו הייתה קשורה לפיגועים בארצות הברית.
  • 11 בספטמבר 2001: שביצעו חברי הארגון בפיקודו של מוחמד עטא, הם אירוע הטרור הגדול בהיסטוריה האנושית, שבו נהרגו קרוב ל־3,000 בני אדם, באמצעות ארבעת מטוסי נוסעים שנחטפו ורוסקו לתוך מטרות נבחרות בוושינגטון הבירה ובניו יורק - העיר הכלכלית החשובה,ראה פיגועי ה-11 בספטמבר.
  • 15 באפריל 2002: פיגוע התאבדות באמצעות משאית תופת שטעונה בבלוני גז בבית הכנסת העתיק בג'רבה שבתוניסיה, שמשמש כאתר תיירותי, יומיים לפני יום העצמאות הישראלי. 17 אנשים נרצחים. רובם תיירים גרמניים.
  • 12 באוקטובר 2002: פיגוע מכונית תופת במועדון לילה באי באלי באינדונזיה גרם למותם של 202 בני-אדם, רובם תיירים מאוסטרליה שנשרפו בו חיים ולפציעם של כ־300 נוספים. חלקם במצב קשה מאוד.[1][2]
  • 28 בנובמבר 2002: צמד פיגועים במומבסה, קניה, נגד תיירים מישראל בבית מלון בעיר באמצעות מכונית תופת. 15 הרוגים ובהם 3 ישראלים. מטוס ארקיע הותקף במהלך המראתו בטיסה לעבר ישראל, בטילי כתף. התקפה שלא צלחה, אולם מהווה גורם עיקרי לשינוי כללי הביטחון בנמלי תעופה ומציאת פיתרונות להגנת מטוסים אזרחיים באוויר מפני תוקפנות קרקעית.
  • 12 במאי 2003: פיגוע בבית דירות של אזרחים זרים בבירת סעודיה, ריאד. 35 בני אדם נרצחו.[3]
  • 18 במאי 2003: ארבעה פיגועים בקזבלנקה, המרכז הכלכלי החשוב שבמרוקו, כנגד מוקדים יהודיים ומערביים: המועדון הספרדי "קאסה דה אספאניה", מרכז התרבות היהודי "סרקל ד'אליאנס", ליד הקונסוליה הבלגית ובבית העלמין היהודי. את הפיגועים ביצעו 14 מחבלים מתאבדים, ונרצחו בהם 41 אנשים.[4]
  • 5 באוגוסט 2003: פיצוץ מכונית תופת במלון מריוט בג'קרטה בירתה של אינדונזיה,בשעה 11:50 בבוקר,שגרם ל־12 הרורגים וכ-150 פצועים.[5]
  • 19 באוגוסט 2003: פיצוץ משאית תופת ליד בניין מטה האו"ם בעיראק שנהרס לחלוטין, שגרם ל־24 הרוגים וכ-100 פצועים.
  • 8 בנובמבר 2003: פיצוץ מכונית תופת במתחם אזרחים זרים בריאד בירת סעודיה. כ־17 הרוגים ועשרות פצועים. פיגוע נוסף שהיה אמור לחול ב־25 בנובמבר עם תחילת חג עיד אל פיטר סוכל בידי כוחות הביטחון הסעודיים.
  • 15 בנובמבר 2003: פיצוץ מכוניות תופת ביום שבת ליד שני בתי כנסת באיסטנבול, טורקיה, שגרם ל־27 הרוגים.
  • 20 בנובמבר 2003: פיצוץ מכוניות תופת ליד בנק HSBC וליד הקונסוליה הבריטית באיסטנבול, שגרם ל־30 הרוגים, ובהם הקונסול הכללי של בריטניה, רוג'ר שורט. במשפט שנערך לטרוריסטים התברר כי בן לאדן ומוחמד עאטף, קצין המבצעים שלו, נפגשו ב־2001 עם ראשי הקבוצה הטורקית, הכווינו אותם ומסרו להם 150 אלף דולרים לביצוע פיגועים בבסיס חיל האוויר אינג'ירליק, שמשמש את צבא ארצות הברית, ובספינות ישראליות, העוגנות בנמל מרסין. [6]
  • 1 במרץ 2004: שישה בני אדם נהרגו, בהם חמישה אזרחים מערביים, בהתקפה על משרדים של חברת נפט מערבית בעיר ינבוע שבמזרח סעודיה. החברה הודיעה על פינוי העובדים הזרים
  • 11 במרץ 2004: ארבעה פיגועים שתוזמנו סימולטנית לשעה 7:30 בבוקר בשלוש תחנות רכבת במדריד גרמו ל־192 הרוגים ולכ־1,400 פצועים. ספרד הגיבה בהלם, ומיליוני אזרחים ספרדים השתתפו בעצרות זיכרון ובהפגנות כנגד הטרור וביכו את מותם של החפים מפשע. במסמך אינטרנטי שמיוחס לאל-קאעידה נכתב כי ספרד היא החוליה החלשה מבין בעלות הברית בעיראק וניתן לנצל את הבחירות בספרד לשם כך. עוד נכתב כי הממשלה תוכל לעמוד רק בשלושה אירועי טרור. [7] [8]. בבחירות שלאחר הפיגוע השלטון התחלף, והורה על הוצאת הכוחות הספרדיים מעיראק, ובכך אפשר לראות שהפיגוע נחל הצלחה.
  • 28 במרץ 2004: חולייה של אל קאעדה הרגה 22 בני אדם בהשתלטות על מתקני חברת נפט בעיר חובאר בסעודיה. החולייה החזיקה במשך יממה בכ-50 בני ערובה מערביים, שרובם שוחררו על ידי כוח קומנדו סעודי
  • 9 בספטמבר 2004: פיגוע בשגרירות אוסטרליה בג'קארטה, בירת אינדונזיה באמצעות מכונית תופת. למעלה מ־11 הרוגים וכמאה פצועים.
  • 7 באוקטובר 2004: סדרת פיגועים בסיני במלון הילטון בטאבה ובראס א-שיטאן ביום האחרון של חג סוכות, באמצעות שלוש מכוניות תופת (שאחת התפוצצה ללא נפגעים), שהכילו כל אחת 150 ק"ג חומר נפץ. באירוע נהרגו 34 בני אדם ובהם 12 ישראלים. סבירות גבוהה שמדובר בארגון אל-קאעידה. דפוס פעולה דומה לפיגוע בבאלי. פיגוע בטריטוריה מוסלמית, כנגד תיירים לא מוסלמים, במטרה לגרשם מהאזור, ואכן מיד אחרי הפיגוע ישראליים רבים נהרו אל עבר מעברי הגבול, ונותרו בסיני תיירים ישראליים מועטים.
  • 2 ביולי 2005: חטיפת איהאב א-שריף, המיועד לשגריר מצרים בעיראק, ורציחתו, ב־7 ביולי 2005, בשל האשמה כי הוא מייצג שלטון של כופרים שתומך בנוצרים וביהודים. לשגריר היה רקע של עבודה בישראל. [9]
  • 7 ביולי 2005: סדרת פיגועים בלונדון ברכבות תחתית ובאוטובוס קומתיים, שבוצעו לפי החשד על ידי זרוע של אל-קאעידה גרמו ל-52 הרוגים ולכ־700 פצועים. דפוס הפעולה דומה לפיגועים בספרד, אבל בניגוד לספרד, הבריטים לא רק שלא נבהלו, אלא אף הגיבו באגרסיביות ונחישות. נרשמו תקיפות רבות של מוסלמים בידי אזרחים, וממשלת בריטניה החליטה על גירושם של גורמים אסלאמיסטיים קיצוניים מחוץ לגבולה.
  • 23 ביולי 2005: שלושה פיגועים סימולטניים של מכוניות תופת התבצעו בשארם א-שייח בליל שבת בשעה 1:00, וגבו כ־88 הרוגים ויותר מ-200 פצועים. ארגון גדודי עבדאללה עזאם, על שם מורו הרוחני של בן לאדן, לקח אחריות על הפעולה. רבים מהתיירים עזבו את המקום.
  • 19 באוגוסט 2005: התקפת קטיושות משולבת על עקבה ואילת. בעקבה עגנו שתי ספינות אמריקאיות. בפיגוע בעקבה נהרג שוטר ירדני, ואילו באילת הקטיושה נחתה סמוך לנמל התעופה. היה זה אירוע ראשון של אל-קאעידה בישראל. לא היו נפגעים באירוע זה, שלא היה מדויק. תוצאותיו של הפיגוע בכללותו מעידים על ירידה ביכולת המבצעית של גדודי עבדאללה עזאם, שנטלו אחריות על פיגוע זה.
  • 1 באוקטובר 2005: פיגוע שבוצע באמצעות שלושה מחבלים מתאבדים באתרי תיירות באי באלי שבאינדונזיה, בשעה 6:50 בערב, בפיגועים אלו נהרגו כ-20 בני אדם ונפצעו כ-130.ראה פיגועי באלי
  • 9 בנובמבר 2005: פיגועי התאבדות בשלושה בתי מלון אמרקאים בעיר עמאן בירת ירדן, בשעה 8:50 בערב, בפיגועים אלו נהרגו כ-60 בני אדם ונפצעו יותר מ-100.
  • 24 באפריל 2006: שלושה פיגועים בשתי מסעדות וסופרמרקט בעיירה דהב שבסיני, שבוצעו באמצעות מחבלים מתאבדים על ידי ארגון Jama'at al-Tawhīd wal-Jihad ("מונותאיזם וג'יהאד" הידוע גם בשם אל קאעידה בעיראק), בפיגועים אלו נהרגו כ-20 אנשים ונפצעו יותר מ-70.[10] [11]
  • 3 בפברואר 2007: משאית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד מתפוצצת בשוק השיעי בבגדד שבעיראק, הורגת 121 אזרחים עיראקים ממוצא שיעי ופוצעת יותר ממאתיים.
  • 11 באפריל 2007:שני פיגועים שבוצעו באמצעות שתי מכוניות תופת באלג'יר בירת אלג'יריה ליד משרדי הממשלה,בשעה 11:50 בבוקר,בפיגועים נהרגו כ-30 בני אדם ונפצעו יותר מ-150 [12]
  • 11 בדצמבר 2007: שני פיגועי התאבדות סימולטניים באלג'יר, בירת אלג'יריה, בשעה 8:45 בבוקר, כאשר שתי משאיות תופת נהוגות בידי מחבלים מתאבדים, שהכילו כל אחת 800 ק"ג חומר נפץ התפוצצו, אחת ליד בית המשפט העליון והשניה ליד משרדי האו"ם. בפיגועים נהרגו כ-70 בני אדם ועשרות נפצעו, יותר מעשרה מהם עובדי או"ם. [13]
  • 27 בדצמבר 2007: התנקשות ביו"ר האופוזיציה וראש הממשלה של פקיסטן לשעבר בנזיר בוטו בפיגוע התאבדות בסוף כינוס בעיר רוואלפינדי בפקיסטן, באמצעות ירי לעברה שבסופו אירע פיצוץ. נהרגו כ-20 בני אדם ועשרות נפצעו, פיגוע זה גרם למשבר פוליטי בפקיסטן.
  • 16 בינואר 2008: כ-200 פעילי אל-קאעידה הסתערו על בסיס צבאי בפקיסטן ליד הגבול עם אפגניסטן, בו 37 חיילים בלבד, במהלך הקרב נהרגו כ-40 חמושים ושבעה חיילים ולבסוף הצליחו להשתלט על הבסיס.[14].
  • 1 בפברואר 2008: פיגוע ירי לעבר שגרירות ישראל בעיר נואקשוט בירת מאוריטניה, נפצעו שישה אנשים בינייהם אזרחית צרפתיה.[15]

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C-%D7%A7%D7%90%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%94
כלים אישיים