אל תעש עצמך כעורכי הדיינים

אל תעש עצמך כעורכי הדיינין הוא משפט הדרכה של התנא רבי יהודה בן טבאי, במשנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ח'. הפסקה המלאה שם היא "אל תעש עצמך כעורכי הדינים, וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים, וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין, כשקיבלו עליהם את הדין".

רוב הפרשנים המסורתיים מזהים כי כוונת המשנה לתת יחס שלילי כלפי מקצוע עריכת הדין.

משמעות האימרה

פרשני המשנה המסורתיים כתבו להסביר את המושג 'עורכי הדיינים' באופנים שונים:

• הרמב"ם בפירוש המשניות הסביר כי הכוונה היא לבני אדם שאינם דיינים, המלמדים את העדים להתמודד עם החקירה הצפויה להם מאת הדיינים. פירוש דומה מופיע בפירוש המיוחס לרש"י למשנה.

• רבי עובדיה מברטנורא הסביר, בין יתר האפשרויות, כי כוונת המשנה היא לדיינים מהשורה, שלא יחשיבו את עצמם כחשובים שבדיינים וימהרו לפסוק דין, אלא יכירו את מקומם וישקלו היטב את דבריהם.

• רבינו יונה סבר גם הוא כי המשנה מכוונת אל הדיינים עצמם ולא אל הציבור. לדבריו, כוונת המשנה היא שלא ילך אדם לדיין יקבל ממנו חוות דעת מסוימת, וכשייפסק הדין נגדו ישלוף את חוות הדעת של ראש הדיינים שקיבל קודם לכן ויטען כנגד פסק הדין שקיבל כעת. באופן דומה התלמוד הירושלמי מסביר כי האיסור הוא לגלות לאדם העומד בפני דיון בבית דין את פסק הדין הצפוי לו.

לעומתם פרופ' יחזקאל קוטשר מסביר את המשנה כמכוונת לדיינים עצמם ובמיוחד לבכירים שבהם. קוטשר טען שהאות ע החליפה את האות א, והמשנה כמכוונת לארכי (כלומר "ראש", ביוונית) הדיינים. חלק מכתבי היד מסייעים לפירוש זה.

בתלמוד הירושלמי מסופר אודות רבי יוחנן שהסכים לגלות את דינה של אישה מסוימת בדין (עשה עצמו ארכי דיינים לגלות סופו של הדין) כשהיה בטוח שהיא 'כשרה', וככל הנראה הכוונה היא - שידע שהיא דוברת אמת. בתלמוד הבבלי הופגנה גישה השוללת כנגד כל ייעוץ משפטי על ידי תלמידי חכמים ואפילו לקרובי משפחתם (שלא יעשו עצמם כעורכי הדיינים).

לקריאה נוספת

• פרופ' יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן (עמ' 89-91) ירושלים, ה'תשל"ד
• ד"ר אביעד הכהן, עו"ד יישמע? על פרקליטים ועורכי דין, אתר "דעת";