אם תרצו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו "אם תרצו"

"אם תרצו" היא תנועה ישראלית שנוסדה זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה, ומטרתה, לפי פרסומיה, לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל".‏[1]

עם פעולותיה הבולטות של התנועה ניתן למנות פרסום דו"ח על הטייה אנטי-ציונית, לטענתה, באוניברסיטאות בישראל; ופרסום דו"ח שבו נטען כי חלק ניכר מהדיווחים הביקורתיים בדו"ח גולדסטון כלפי ישראל מקורם בגופים הנתמכים על-ידי "הקרן החדשה לישראל".

תוכן עניינים

[עריכה] מאפייני התנועה

התנועה הוקמה בתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה ובינואר 2007 נרשמה כעמותה בשם "אם תרצו - ציונות להיות או לחדול". יו"ר התנועה, רונן שובל וראש אגף מדיניות ארז תדמור, הקימו את התנועה בעת שהיו סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שובל היה קודם לכן דובר "תא כתום"[2][3] תדמור היה פעיל בתנועת הליכוד.‏[4] שניהם השתתפו ב"תוכנית למנהיגות צעירה" של המכון לאסטרטגיה ציונית.‏[5]

שמה של התנועה נגזר מדבריו המפורסמים בנימין זאב הרצל בספרו "אלטנוילנד": "אם תרצו - אין זו אגדה". היא מגדירה עצמה תנועת מרכז חוץ-פרלמנטרית‏[6] שמטרתה לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל" ו"לפעול להתחדשות השיח, ההגות והאידיאולוגיה הציונית, להבטחת עתידם של העם היהודי ומדינת ישראל ולקידום החברה הישראלית אל מול האתגרים שבפניה".‏[1]

פעילות התנועה מתמקדת בהסברה, בהעמקת התודעה הציונית ובמאבק במגמות פוסט-ציוניות גלויות וסמויות הקיימות, על פי התנועה, בשיח החברתי, הפוליטי, התרבותי והתקשורתי בישראל. פעילות זו מתבססת על הרעיון שהרצון הלאומי והאמונה בצדקת הרעיון הציוני הם הנכסים החשובים ביותר של מדינת ישראל, והיחלשותם היא סכנה לעתיד הרעיון הציוני.

בשנת 2010 הוציא לאור יו"ר התנועה רונן שובל את הספר "אם תרצו - מניפסט לציונות המתחדשת".[7] הספר מציג את רעיונות התנועה והמחבר עומד בו על ההבדל בין תודעה ציונית שלילית לבין תודעה ציונית חיובית ומבקש להציע פתרון לפוסט-ציונות הימנית והשמאלית באמצעות פיתוח שיטה אידיאולוגית אותה הוא מכנה "נאו-ציונות".[8]

למרות הגדרת התנועה את עצמה כתנועת מרכז‏[6], בכתבות שפורסמו בניו יורק טיימס, ישראל היום, הארץ ועוד תוארה 'אם תרצו' כתנועת ימין ‏[9]. תנועת "אם תרצו" עצמה מחתה נגד הגדרתה כתנועת ימין באתר ויקיפדיה, ואף הודיעה כי אי הסרת תיוגה כימנית או אי מחיקת דף הערך, יאלץ אותה לבחון הליכים משפטיים.‏[10] על פי הצהרתה, התנועה אינה מעורבת בפעילות מפלגתית,‏[11] בוועידותיה התארחו בעיקר פוליטיקאים ממפלגות הליכוד וישראל ביתנו.

[עריכה] תפעול התנועה

[עריכה] חברים וסניפים

"אם תרצו" מפעילה 13 תאי סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, מתוך תפישה שעל ציבור זה להיות השדרה המרכזית של המהפכה הציונית שהתנועה מבקשת להוביל.‏[1] ב-2009 היו רשומים בתנועה כאלף משלמי דמי חבר, לצד כ-5,000 נוספים שנטלו חלק בפעילות התנועה שכללה ערבי עיון, הפגנות ופעילות חברתית.‏[11]

[עריכה] ועידות העמותה

העמותה מקיימת ועידות שנתיות. הוועידה הראשונה התקיימה ב-2008 והנואם המרכזי בה היה משה יעלון. בוועידה השנייה (2010) נאם שר החינוך גדעון סער.‏[12] בוועידה השלישית (2011) נאם שר ההסברה יולי אדלשטיין.‏[13] בוועידות נטלו חלק פוליטיקאים נוספים, ובהם דני איילון,‏[14] יוליה שמאלוב-ברקוביץ',‏[15] וזאב אלקין,‏[16], וכן אנשי אקדמיה, ובהם חתן פרס נובל לכלכלה, ישראל אומן.

[עריכה] פעילות בקרב מיעוטים

"אם תרצו" מקיימת פעילויות משותפות עם מגזרי מיעוטים אשר בניהם משרתים בצה"ל. בין השאר קיימה התנועה חלוקת בגדים וצעצועים לגני ילדים בדואים וערכה מפגשים וסיורים בכפרים הדרוזים.[17]

[עריכה] מימון

'אם תרצו' ממומנת באמצעות תרומות המגיעות מארגונים ואישים פרטיים בישראל ובעיקר מחוץ לארץ. בשנת 2007 היה היקף גיוס התרומות כ-250 אלף שקלים, והתורמת הבולטת ביותר הייתה עמותת "Central Fund for Israel", שתרמה 34 אלף דולר.‏[18] בשנת 2009 עמדו כלל התרומות שגויסו על סך של 456 אלף שקל, כש-375 אלף שקלים מתוכם באו מידי הארגון הנוצרי-אמריקאי Christians United For Israel, בראשות הכומר האוונגליסטי ג'ון הייגי. עיקר התקציב בשנה זו (336 אלף שקלים) שימש לתשלום משכורתם של חמישה מפעיליה המרכזיים של העמותה.‏[19] בסך הכל העביר הייגי ל"אם תרצו" סכום של 761 אלף ש"ח בשנים 2008 - 2009. באוגוסט 2010 הודיע הארגון על הפסקת התרומות וטען כי "הוליכו אותנו שולל לגבי הפעילות שלהם. האמנו להם כשהם סיפרו לנו שהמשימה שלהם היא חינוך יהודי גרידא. לא היה לנו ידע מוקדם לגבי הפעילות הפוליטית שלהם. אנחנו לא מעוניינים להתערב בדיונים הפוליטיים הפנימיים בישראל".‏‏[20] ב-2010 גדל היקף התרומות לסכום של כ-1.66 מיליון ש"ח.

[עריכה] תביעת הדיבה

בעקבות הקמתה של קבוצת פייסבוק בשם "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)" דרשה תנועת "אם תרצו" את סגירת הקבוצה, ומשלא נענתה בחיוב הגישה בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת דיבה בסך 2.6 מיליון ש"ח נגד מייסדי הקבוצה.‏[21] הדיון בתביעה זו טרם הסתיים. בתצהיר שהגיש לבית המשפט כתב רונן שובל: "אנו נאלצים פעם אחר פעם להתמודד מול מתקפות אלימות וחסרות רסן של סטודנטים, אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת ואליטה מוסתים. לא פעם סטודנטים באוניברסיטאות מצדיעים לעבר פעילינו במועל יד ואף יורקים לעברם."‏[22]

[עריכה] פעילות ציבורית

[עריכה] טענות להטייה אנטי ציונית באקדמיה

בדו"ח שפרסמה התנועה במאי 2008 נכתב, כי קיים פער משמעותי בין עמדות הציבור בישראל בנושאי לאומיות וציונות לבין השיח האינטלקטואלי המקודם במחלקות מדעי המדינה באוניברסיטאות בישראל. מחברי הדו"ח בחנו סילבוסים של קורסים במספר אוניברסיטאות, ולדבריהם, חוקרים הרואים את הלאומיות כהמצאה מודרנית, חוקרים התומכים בדגם של ישראל כמדינת כל אזרחיה וחוקרים שתפישתם אנטי-ציונית, זוכים לאזכורים רבים יותר באופן ניכר ברשימות הקריאה מחוקרים המייצגים דעות אחרות.‏[23] בדו"ח נאמר כי הוא נכתב בסיוע "מועצה אקדמית מלווה" של ד"ר אודי לבל וד"ר רן ברץ. ברץ אישר כי ליווה את הדו"ח, אך לבל ציין כי מעורבותו המייעצת הייתה זניחה.‏[24] העיתונאי קלמן ליבסקינד כתב כי אנשי אקדמיה הפעילו לחצים על לבל להסיר את תמיכתו בדו"ח.[25] פרופ' ערן ויגודה-גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ערער על תקפותו המדעית של הדו"ח ותאר את הכתוב בו כ"דברים חסרי שחר, שכל קשר ביניהם לבין העובדות מקרי בהחלט, שלא לומר מגמתי ומטעה".‏[26] מנגד פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה אמר בעקבות הפרסומים נגד הדו"ח כי הוא עייף "מהצביעות הרבה... המגינה על השמאל הרדיקלי...בידי הצטבר חומר רב על פעילות זדונית המתבצעת בידי קבוצה קנאית, עוינת את ישראל היהודית-ציונית וחותרת ללא לאות להפיכתה ל"מדינת כל אזרחיה"...לא "אם תרצו" או ה"מכון לאסטרטגיה ציונית" פשעו, ההתעלמות ממוקד סרטני זה וגרורותיו בתוככי האקדמיה הוא הפשע..."[27] פרופ' אברהם דיסקין, לשעבר ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, הכיר גם הוא בבעיות המתודולוגיות באומרו כי "אכן יש בעיה להגיד על מישהו דיכוטומית שהוא ציוני או פוסט ציוני." בו בזמן הוא תמך בממצאיו באומרו ש"המגמה שהם מראים היא סופר מדויקת...אז אתה שואל אם הדו"ח של 'אם תרצו' נכון? האמת שהוא מתון".‏[28] מנגד, פרופ' אורי הדר הגדיר את הדו"ח כ"חלק ממאמץ מקארתיסטי לפסול אנשים. המגמה זהה - להוציא מהשיח הישראלי אוסף מסוים של דעות. להופכן ללא לגיטימיות במובהק"‏[28].

במאי 2010 פנו אנשי אם תרצו לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון, רבקה כרמי, בדרישה להפסיק את מה שהגדירו "הטייה אנטי-ציונית במחלקה לפוליטיקה וממשל". פנייה זאת נעשתה על בסיס בדיקה שביצעו אנשי הארגון שהראתה, לדבריהם, כי רוב סגל המחלקה מורכב ממרצים המעורבים בפעילות פוליטית של השמאל הקיצוני בישראל. אנשי התנועה איימו כי אם בקשתם לא תיענה, הם ינקטו בצעדי מחאה ויביאו את ממצאיהם לידיעת הסטונדטים ותורמי האוניברסיטה בחו"ל.‏[29] ראשי האוניברסיטה הגיבו ואמרו כי אינם נוהגים לבדוק את דעותיהם של אנשי הסגל וכי הדרישה "נודפת ריח חזק של מקרתיזם ועומדת בניגוד חריף לעקרונות הדמוקרטיים שעליהם מושתתת מדינת ישראל".‏[30] ועד ראשי האוניברסיטאות פרסם תגובה בה נכתב כי "אף אוניברסיטה בישראל אינה צריכה להוכיח את אהבת המולדת של הסגל שלה לשום גוף, ובוודאי שלא לגוף פוליטי, שמנסה להציג מסמך מגמתי ומניפולטיבי כ'מחקר'".‏[31]

בעקבות דו"ח 'אם תרצו', ודו"ח דומה של המכון לאסטרטגיה ציונית, נערכו שני דיונים בועדת החינוך של הכנסת,‏[32] ובעקבותיהם ערכה המועצה להשכלה גבוהה ארבעה דיונים ופרסמה גילוי דעת בנושא החופש האקדמי, שכלל קריאה לחופש אקדמי, שלילת פוליטיזציה מכל סוג באקדמיה, דרישה להביא ללימוד מגוון כל הדעות והמידע בנושאים הנלמדים, מניעת הדרה, אפלייה או השתקה של סטודנטים או מרצים בשל דעותיהם הפוליטיות וגינוי קריאות חברי אקדמיה לחרם אקדמי על ישראל.‏[33] בנובמבר 2011 אישרה המל"ג דו"ח של ועדה בינלאומית שמינתה כדי לבדוק את איכות המחלקות למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים. לגבי המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון קבע הדו"ח בין היתר שבקורסים של המחלקה ניכרת הטיה פוליטית.‏[34] בהקשר זה המליצה הוועדה שהמרצים במחלקה יוודאו שדעותיהם האישיות יוצגו ככאלה, שיוצגו בפני הסטודנטים מגוון דעות ושהמחלקה תדאג שתוכנית הלימודים תיתפס כמאוזנת.‏[35] בכלי התקשורת פורש הדבר כאישוש של טענות "אם תרצו"‏[36].

[עריכה] טענות ופעולות כנגד הקרן החדשה לישראל

בפברואר 2010 פירסמה התנועה דו"ח, לפיו ארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל, השפיעו באופן ניכר על דו"ח גולדסטון, שקבע שישראל ביצעה פשעי מלחמה במבצע עופרת יצוקה. הדו"ח טוען שחלק ניכר מהמובאות ואסמכתאות בדו"ח גולדסטון מקורם בפרסומי 16 גופים, המקבלים תמיכה כלכלית ואחרת מהקרן החדשה לישראל, ושפרסומים אלו היו הבסיס להאשמות בדבר פשעי מלחמה בדו"ח גולדסטון. התנועה פתחה במסע פרסום נגד הקרן, שאותו הובילו יועצי התקשורת משה קלוגהפט שייעץ לתנועה גם בימי המאבק להתפטרות אולמרט, ושותפו שמוליק ויליאן.‏[37] הקמפיין כלל מודעות שבהן הוצגה נעמי חזן נשיאת הקרן החדשה לישראל, כשלה קרן במצחה, והפגנה מול ביתה בלבוש ערבי ושלטים שבהם נכתב "אוהבים את נעמי, שונאים את צה"ל". הוא זכה לסיקור נרחב בתקשורת, ובייחוד ב"מעריב" בו פרסם בן כספית כתבת שער אחרי שהועברו אליו מראש באופן בלעדי ממצאים מהדו"ח.

עמותת קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל פרסמה תגובה לפיה כשל הדו"ח של 'אם תרצו' בהתעלמו מכך שמסקנות דו"ח גולדסטון התבססו לא רק ואף לא בעיקר על דיווחי הארגונים הלא ממשלתיים הקשורים בקרן החדשה לישראל, והגדירה את דו"ח אם תרצו "מגמתי מוטה ורצוף כשלים"‏[38]. הקרן החדשה לישראל הגיבה ואמרה כי הדו"ח עסק ב"ספירת הערות שוליים" והתעלם מטיבן, ושהארגונים שהדו"ח הזכיר לא עסקו ישירות בפעילות ברצועת עזה ובמבצע עופרת יצוקה, ושאמינות הדו"ח מוטלת בספק.‏[39] אם תרצו אמרה בתגובה, כי אם מסירים את הטענות הלא רלוונטיות, כביכול, עדיין נותר שיעור זהה של "הפניות למידע שלילי נגד צה"ל" מטעם ארגונים נתמכי הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון.[40]

בחודש אפריל 2010 פרסמה התנועה דו"ח על תביעות בחו"ל כנגד קציני צה"ל ובכירי ממשל ישראלי. לפי הדו"ח, חלק מהארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה‏[41] מעורבים במערכה משפטית של "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם" (PCHR)‏[42] בבתי משפט בחו"ל להאשים אנשי צבא ובכירים ישראלים בפשעי מלחמה. המעורבות כוללת קריאה להעמדה לדין והוצאת צווי מעצר כנגד ישראלים על ידי בתי משפט בחו"ל, מעורבות בהליכי משפט אלו והעברת דוחות מידע וחומרי עזר לתביעה. עוד נאמר בדו"ח כי הקרן עומדת ב"שיתוף פעולה אסטרטגי וממושך" עם ארגון "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם", העומד מאחורי רוב התביעות.‏[43]

[עריכה] פעילות נגד הגדרת הנכבה

במאי 2011, התנועה הוציאה לאור את "נכבה - חרטא"‏[44], ספרון בן כ-70 עמודים, שנכתב על ידי ארז תדמור והעיתונאי אראל סג"ל[45]. בחמשת שערי הספרון טוענים הכותבים כי עיקר האחריות לבעיית הפליטים מוטלת לפתחו של התוקפן, הערבים, אשר פעלו להנצחת מצב הפליטים בארצות ערב במקום לשקמם; כי רבים מיושבי הארץ הערבים נטשו את יישוביהם ולא גורשו, וכי מספר הפליטים קטן מהמספר המצוין בדרך כלל; כי רבים מהערבים שישבו בארץ בשנת 1948 היו מהגרים שזה מקרוב באו; כי יש להשוות בין גורלם של הפלסטינים בישראל לגורל היהודים שישבו במדינות ערב; וכי קיים קשר משמעותי בין מנהיגים פלסטיניים בולטים לבין הנאצים, ובראשם פגישה של המופתי אמין אל חוסייני עם היטלר בשנת 1941.‏[46]

[עריכה] פעילות ציבורית בנושאים נוספים

תמונה מהפגנה של "אם תרצו" לתמיכה בחיילי צה"ל ושוטרי מג"ב בנעלין, 2008
  • קריאה להתפטרותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט
התנועה שיתפה פעולה עם התארגנויות של מילואימניקים ומשפחות שכולות, עם פורום ישובי קו העימות, עם אגודות סטודנטים, ועם תנועות אומ"ץ, התנועה לאיכות השלטון, "תפנית", "אמונה" ואחרות, במאבק המחאה הציבורי שקרא להתפטרות ראש הממשלה אהוד אולמרט, בעקבות מלחמת לבנון השנייה.‏[47]‏[48] בין השאר, ארגנה התנועה במסגרת פעילות זו, צעדת מחאה של פעילים מירושלים לתל אביב.‏[49] בתחקיר של תוכנית "המקור", בערוץ 10, נטען כי בתקופה זו הייתה "אם תרצו" קשורה למי ששימש אז ראש לשכתו של בנימין נתניהו, נפתלי בנט, ולעוזי דיין, אשר היו שניהם מעורבים בהעברת מסרים מנתניהו וכספים שנתרמו על ידי תומכי נתניהו, למימון המאבק.‏[18]
  • מחאה על הפליה של חייל צה"ל
בתחילת חודש מרץ 2010 נכנס חייל צה"ל למסעדת "אזאד" שבשכונת הדר בחיפה, המסעדה סירבה לשרת את החייל בטענה כי "אין המדים הולמים את אווירת המקום ואין הם משרתים לובשי מדים". בעקבות כך הפגינו פעילי "אם תרצו" מול המסעדה ואף הגישו ביחד עם חייל מילואים תביעה נגד המסעדה לבית משפט השלום בחיפה. ב-1 בפברואר 2011 נפסק שעל המסעדה לשלם 5,000 ש"ח לתובע, משום שבמעשיה הייתה אפליה חמורה נגד חייל צה"ל במקום ציבורי. [50]
  • תמיכה בחיילי מילואים
תנועת "אם תרצו" מקיימת אירועי תמיכה בסטודנטים המשרתים במילואים בקמפוסים השונים. בין היתר התקיים ערב תמיכה במכללת אורט בראודה בכרמיאל בהשתתפות ח"כ איתן כבל, ראש העיר והסטנדאפיסט רועי לוי. במכללת עמק יזרעאל יזמה התנועה יריד למען סטודנטים המשרתים במילואים בהשתתפות קצין מילואים ראשי. התנועה פועלת גם בדרכים נוספות למען חיילי המילואים.[51]
  • אסון השריפה בכרמל
במהלך אסון השריפה בכרמל פעלו חברי "אם תרצו" מהיום הראשון לסייע בכל דרך. פעילי התנועה הקימו חמ"ל בטירת הכרמל, סייעו בפינוי משפחות, אספו ציוד לכוחות הכיבוי והביטחון, הפעילו ילדים שפונו מבתיהם, סייעו בשמירה מפני בוזזים בעין הוד ופעלו במשך יותר משבוע כדי לסייע.[52]
  • המשט הציוני ביוון
אל מול המשט לעזה שביקש לצאת מיוון ארגנה תנועת "אם תרצו" משט נגדי אותו כינתה "משט הסברה ציוני". המשט נערך ב-4-5 ביולי 2011 בפיראוס על ידי פעילי התנועה שהניפו כרזות הקוראות לשחרור גלעד שליט, שחרור עזה משלטון החמאס וקריאה לפעילי זכויות האדם לסייע לאזרחי סוריה, ולוב.‏[53]
  • מחאה כנגד מוחמד בכרי
בינואר 2012 מחתה תנועת "אם תרצו" על השתתפותו של השחקן מוחמד בכרי בהצגה "בית ברנרדה אלבה" על במת "צוותא" בתל אביב, עקב הסרט "ג'נין ג'נין" שביים, שיש בו משום לשון הרע על חיילי צה"ל. שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, נענתה לקריאה זו, וקראה לסילוקו של בכרי מההצגה.‏[54] תיאטרון "צוותא" דחה קריאות אלה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אודות העמותה, באתר "אם תרצו"
  2. ^ הסטודנטים הכתומים כבשו את העיר הלבנה, באתר הארץ
  3. ^ [1]
  4. ^ עמרי מניב, מי אתה ארז תדמור?, 24 בפברואר 2010, באתר NRG מקומי
  5. ^ הקשר של הימין נגד האקדמיה "האנטי-ציונית", באתר הארץ
  6. ^ 6.0 6.1 אודות תנועת אם תרצו באתר "אם תרצו" ודף פייסבוק של "אם תרצו"
  7. ^ http://www.massa.co.il/im-tirtzu.asp
  8. ^ http://tsurehrlich.blogspot.com/2010/07/blog-post_5447.html
  9. ^ לדוגמה בכתבות הבאות:
  10. ^ אסף שטול-טראורינג, אם תרצו - לא בוויקיפדיה , באתר הארץ, 14/05/10
  11. ^ 11.0 11.1 קובי בן-שמחון, תנועת "אם תרצו" כובשת את הקמפוסים בהבטחה למהפכה ציונית, באתר הארץ
  12. ^ נאום שר החינוך מר גדעון סער בועידת אם תרצו השנתית, באתר "אם תרצו"
  13. ^ השר יולי אדלשטיין פתח השבוע את ועידת “אם תרצו” השנתית בירושלים, באתר של יולי אדלשטיין
  14. ^ סגן שר החוץ דני איילון בועידת אם תרצו השנתית, בערוץ YouTube של "אם תרצו"
  15. ^ ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בועידת אם תרצו
  16. ^ יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין בועידת אם תרצו השנתית, בערוץ YouTube של "אם תרצו"
  17. ^ http://news.walla.co.il/?w=/21/1745116
  18. ^ 18.0 18.1 אבי עמית, מיהי תנועת "אם תרצו" שעומדת מאחורי מאבק הימין באוניברסיטאות, מתוך המקור, ערוץ 10 (24 דקות), נענע10, 09/02/2011 קובץ וידאו
  19. ^ תומר אביטל, חשיפת "כלכליסט": מי מממן את הניסיון לפגוע בחופש האקדמי בישראל, באתר כלכליסט, 18.08.10
  20. ^ נטשה מוזגוביה, בעקבות הסערה, התורם המרכזי לתנועת "אם תרצו" הפסיק להזרים לה כספים, באתר הארץ, 24/08/10
  21. ^ ת"א (י-ם) 42868-05-10 אם תרצו - ציונות או לחדול נגד רועי ילין ואחרים
    אורן פרסיקו, מיהו פשיסט באתר "העין השביעית", 19 בפברואר 2012
  22. ^ אורן פרסיקו, קהלים חשובים וקבוצות ייחוס באתר "העין השביעית", 19 בפברואר 2012
  23. ^ דו"ח מדד הציונות 2008 של תנועת 'אם תרצו', אתר "אם תרצו"
  24. ^ ניר חסון ואור קשתי, "[האגדה של "אם תרצו" וד"ר אודי לבל], הארץ, 5 ביוני 2010
  25. ^ http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1355
  26. ^ ערן ויגודה-גדות, "אם תרצו לומר אמת", הארץ, 13.6.2010; מכתב מאת פרופ' ערן ויגודה-גדות לכלל חברות/י הכנסת
  27. ^ ארנון סופר, כך חשפתי את חתרני השמאל, הארץ 30.8.2010
  28. ^ 28.0 28.1 חנן עמיאור, ‏תחשבו כמונו תקבלו ציון, באתר ישראל היום, 28 במאי 2010
  29. ^ פנייה רשמית לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון, אתר "אם תרצו"
  30. ^ אפרת זמר-ברונפמן, "אם תרצו" נגד אונ' בן גוריון: תתיישרו ימינה, באתר nrg מעריב, 17 באוגוסט 2010
  31. ^ אור קשתי, תנועת "אם תרצו" לאוניברסיטת בן-גוריון: פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח תורמים, באתר הארץ, 17/08/10
  32. ^ הדרת עמדות ציוניות באקדמיה
    האם קיימת הדרה של עמדות ציוניות באקדמיה
  33. ^ החופש האקדמי קובץ PDF
  34. ^ דוח הוועדה, עמ' 6, 8, 10, באתר המל"גקובץ PDF
  35. ^ דוח הוועדה, עמ' 15, באתר המל"גקובץ PDF
  36. ^ כך אימצה המועצה להשכלה גבוהה את מסקנות "אם תרצו"
  37. ^ בעיטת קרן, "בשבע", גיליון 382, 25 בפברואר 2010
  38. ^ קשב, אם תרצו - זו אגדה, פברואר 2010
  39. ^ ניתוח של דוח המתקפה על הקרן מערער את טענותיו היסודיות באתר הקרן החדשה לישראל.
  40. ^ http://imti.org.il/show_art.php?id=808
  41. ^ בדו"ח מאוזכרים בהדגשה מיוחדת קרן פורד ו"עדאלה".
  42. ^ The Palestinian Centre for Human Rights
  43. ^ חתרנים נמאסתם!, אתר "אם תרצו"
  44. ^ הספרון באתר אם תרצוקובץ PDF
  45. ^ http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/240/449.html
  46. ^ נכבה חרטא - הספרון שנלחם על האמת, אתר "אם תרצו"
  47. ^ מי אנחנו?, באתר "נמאסתם. קום"
  48. ^ משה קלוגהפט, מלחמתו האבודה של אהוד אולמרט, "בשבע" גליון 278, 31 בינואר 2008
  49. ^ לקראת העצרת בת"א: צעדות מחאה מכל הארץ, אתר ynet,‏ 1 במאי 2007
  50. ^ יונתן הללי, המסעדה שסירבה לשרת חייל – תשלם לו, באתר nrg מעריב, 2 בפברואר 2011
  51. ^ http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/957/962.html
  52. ^ http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-54407-00.html
  53. ^ שוטי שוטי ספינתי - סיכום המשט הציוני ביוון
  54. ^ עידו בלאס, לבנת קוראת לבטל את השתתפותו של מוחמד בכרי בהצגה בצוותא, באתר הארץ, 30 בינואר 2012
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אם_תרצו&oldid=12425006
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא