אמבידקסטריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַמְבִּידֶקְסְטֵרִי (דו-ידי או שְׁווה ידיים[1]) הוא אדם השולט בשתי ידיו במידה שווה, בלי צד דומיננטי.

במצב זה לאדם אין העדפת צד, כלומר אינו "ימני" או "שמאלי" ומסוגל לבצע את אותן הפעולות באיכות זהה ביד ימין ושמאל. למעשה אין מדובר רק ביכולת זהה של שתי הידיים אלא גם של הרגלים.

במקרה נורמלי, בצד המועדף (הדומיננטי) יבצע הילד כמו המבוגר את מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד כגון כתיבה, גזירה במספריים וחיתוך. במקביל יעדיף לעמוד על הרגל השנייה ולבעוט בכדור ברגל הדומיננטית (ימני יעמוד על רגל שמאל ושמאלי על רגלו הימנית).

רווחת אמונה שעקב השימוש בשני צדי המוח בו-זמנית, אמבידקסטרים הם אנשים חכמים ומוכשרים יותר (מנצלים יותר טוב את המוח) וכן יש להם בעיות בחשיבה לוגית ומתמטית עקב שימוש בשני מרכזי חשיבה בו-זמנית. אמונות אלו לא הוכחו ומחקרים לא מצאו ביסוס מדעי להנחות אלו.

בכל מקרה שילד מעל גיל 5 עדיין לא פיתח העדפת צד, יש לברר בירור נוירולוגי אם חוסר ההעדפה אינו נובע מחולשה של הצד הדומיננטי או מפגם נוירולוגי שגורם לילד להתעלמות מצד או קו אמצע חזק מידי.

רבים טועים בין אמבידקסטריה ל"דומיננטיות מעורבת" (זה מצב שבו אדם מבצע פעולות מסוימות ביד ימין ואחרות ביד שמאל - קיים הרבה ב"שמאליים" שהוכרחו בילדותם להיות "ימניים").

האמנים והממציאים האיטלקים לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו והמדענים אלברט איינשטיין וניקולה טסלה ידועים בכך שהיו דו-ידִיים.

גיזרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה בשפה הלטינית כאשר "אמבי" פירושה "שניהם" ו"דקסטר" פירושה "ימני" (בניגוד לשמאלי) או מועדף. הפירוש המילולי הוא "ימני בשני הצדדים".

המונח העברי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית ל"אמבידקסטריות" הוא "שווי ידיים"[2] (בניקוד: שֹׁוִי יָדַיִם; בעבר - דו-ידיות). שם התואר הוא "שווה ידיים"[1].

בהלכה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי ששולט בשתי ידיו צריך על פי ההלכה להניח תפילין ביד שמאל כדרך רוב בני אדם: "ואם שולט בשתי ידיו, מניח בשמאל כל אדם" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן כ"ז, סעיף ו').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]