אמה (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המהדורה הראשונה של הספר

אמה (באנגלית: Emma) הוא רומן קומי מאת הסופרת ג'יין אוסטן, אשר פורסם לראשונה בדצמבר 1815, המתמקד בסכנות באהבה אשר מפורשת לא כהלכה. הדמות הראשית, אמה וודהאוס, מתוארת בפסקה הראשונה כ"יפה, חכמה ועשירה", אבל בנוסף היא גם קצת מפונקת. לפני שהחלה לכתוב את הרומן, אוסטן כתבה: "אני הולכת ליצור גיבורה אשר אף אחד חוץ ממני לא ממש יחבב".

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה וודהאוס היא אישה צעירה ויפה אשר גרה באנגליה בתחילת המאה ה-19. היא מתגוררת עם אביה ההיפוכונדר אשר מאופיין בעיקר בדאגתו לבריאותם של יקריו. ידידה של אמה, ומבקרה היחידי, הוא מר נייטלי האבירי, שכנה מאחוזת דונוול הסמוכה וגיסה של אחותה הבכורה, איזבלה. הרומן נפתח לאחר שאמה הייתה בחתונה של מיס טיילור, האומנת שלה לשעבר וחברתה הטובה ביותר. משום שהיא הציגה את מיס טיילור לבעלה העתידי, מר ווטסון, אמה לוקחת נקודות זכות ומחליטה שהיא אוהבת שדכנות.

אמה מתעלמת מעצתו של מר נייטלי ומעצבת את התחביב החדש שלה. הפעם היא מנסה לשדך בין חברתה החדשה הארייט סמית', צעירה בת שבע עשרה לא כל כך נבונה- המתוארת כ:"בתו הלא חוקית של מישהו", למר אלטון, הכומר המקומי. קודם אמה צריכה לשכנע את הארייט לדחות את הצעת הנישואין של חוואי צעיר ומכובד, מר מרטין, אשר אמה מאמינה כי הוא נמוך במעמדו מהארייט סמית'. נגד שאיפותיה, הארייט הצעירה, אשר קל להשפיע עליה, מסרבת להצעת נישואיו של מר מרטין. מזימותיה של אמה משתבשות כאשר מר אלטון, אשר שואף לטפס בחברה בעצמו, מצהיר כי הוא רוצה להינשא לאמה- ולא להארייט בעלת המעמד החברתי הנמוך. אחרי שאמה מסרבת להצעת נישואיו של מר אלטון, הוא עוזב לבאת' על מנת להתגורר שם זמן מה, והארייט מדמיינת שליבה נשבר. אמה מנסה כעת לשכנע את הארייט שמר אלטון הוא נמוך ממנה במעמד אחרי הכל.

התפתחות מעניינת מגיעה בדמותו של פרנק צ'רצ'יל, בנו של מר ווטסון. אמה מעולם לא פגשה את פרנק צ'רצ'יל אך היא מעוניינת בו זמן מה לאחר ששמעה כל כך הרבה דיבורים עליו. בנוסף מר אלטון (אשר ככל שהסיפור מתפתח הוא מתגלה כשחצן ומנופח- בעל דמיון מסוים למר קולינס מגאווה ודעה קדומה) חוזר, כעת נשוי לאישה פשוטה וולגרית אך בעלת ממון רב, אשר במהרה משתלבת במעגל החברתי של אמה, למרות ששתי הנשים מהר מאוד מתעבות אחת את השנייה. דמות שלישית חדשה היא ג'יין פיירפקס היתומה, האחיינית המאופקת אך היפה של שכנתה הענייה של אמה, מיס בייטס הפטפטנית. מיס בייטס היא רווקה זקנה בעלת כוונות טובות, אך היא כל הזמן מתרוששת יותר ויותר. אמה מתאמצת להיות נחמדה כלפיה אך היא מתעצבנת מדיבוריה המשעממים והבלתי פוסקים. ג'יין, אשר מנגנת להפליא בפסנתר, היא גאוותה של מיס בייטס. אמה מקנאה בכישרונה של ג'יין ולא אוהבת את קרירותה ואיפוקה הגלויים לעין. ג'יין גרה עם מיס בייטס עד גיל תשע, אך קולונל קמפבל, חבר החב חוב לאביה של ג'יין, מקבל אותה לביתו כאשר היא מתידדת עם ביתו פשוטת המראה. ג'יין מקבלת חינוך טוב בביתו של הקולונל. כאשר מיס קמפבל עומדת להינשא, ג'יין חוזרת לקרוביה ומתכוונת להבריא ולהרוויח את לחמה בתור אומנת.

בלהיטותה למצוא חיסרון בג'יין- וגם כדי למצוא נושא לשעשע את עצמה בכפרה הנעים אך המשעמם- אמה יוצרת לעצמה פנטזיה, למראית עין משותפת עם פרנק, שג'יין הייתה נערצת על בעלה של מיס קמפבל, מר דיקסון, ושזוהי הסיבה האמיתית שבגלל היא חזרה לביתה במקום לבקרם באירלנד. החשדה הזאת מתעצמת בעקבות הגעתו של פסנתר ממחזר מסתורי.

אמה מנסה לגרום לעצמה להתאהב בפרנק, בעיקר משום שכולם אומרים שהם זוג יפה. כולם חושבים שפרנק מתעניין באמה, ושניהם מפלרטטים כל הזמן בפומבי. כאשר הארייט מותקפת בידי צוענים, פרנק "מציל" אותה, ואמה מחליטה כי פרנק והארייט יהיו שידוך טוב יותר. בינתיים מרת ווטסון מעלה השערה בפני אמה שמר נייטלי מאוהב בג'יין. אמה מיד מחליטה כי היא לא רוצה שמר נייטלי ינשא לאף אישה, אך במקום לבדוק את רגשותיה, היא טוענת שזה מפני שהיא רוצה שאחיינה הנרי יירש את אחוזת המשפחה.

כאשר אמה מתנהגת בחוסר חשיבות כלפי מיס בייטס, מר נייטלי גוער בה. אמה מרגישה בושה ומנסה לכפר על מעשיה. למרות שמיס בייטס בעלת הלב הטוב סולחת לה מיד, ג'יין מסרבת לדבר עימה או לקבל את מתנותיה, מה שגורם לאמה להתייאש מכוונותיה לכפר על מעשיה. היא מאמינה שג'יין מתעבת אותה בגלל התנהגותה כלפי מיס בייטס. אמה לומדת שפרנק וג'יין היו מאורסים בחשאי כמעט שנה. על מנת להסוות את אהבתו לג'יין, פרנק העמיד פנים כי הוא מעריץ את אמה. מצוקתה של ג'יין נבעה מכך שהיא האמינה כי הערצתו של פרנק לאמה היא אמיתית. אמה מתוסכלת בעקבות חוסר התובנה שלה לגבי התנהגותם של אחרים מפני שהיא ראתה רק את מה שהיא רצתה לראות, ולא את האמת.

כאשר הארייט מודה בפני אמה שהיא אוהבת את מר נייטלי וכי היא חושבת שהוא מאוהב בה, הקנאה מאלצת את אמה להבין כי היא מאוהבת במר נייטלי בעצמה. מר נייטלי מצידו היה מאוהב באמה רוב הספר, הוא גילה שהוא מאוהב בה כאשר פרנק צ'רצ'יל הגיע, והקנאה אילצה גם אותו להכיר ברגשותיו. לאחר שהאירוסים בין ג'יין ופרנק מתגלים, מר נייטלי מנסה להציע נישואין לאמה, למרות שהוא מאמין כי היא תסרב לו. להפתעתו הוא מגלה שאמה אוהבת אותו והם מתארסים. לאחר זמן קצר הארייט משלימה עם החוואי הצעיר שלה, מר מרטין, אשר מציע לה נישואין שוב, וג'יין ואמה גם כן משלימות וכולם חיים באושר.

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה וודהאוס - הדמות הראשית של הרומן, היא אישה צעירה כמעט בת 21, יפה, נמרצת, נבונה וקצת מפונקת. אמה מתה כאשר היא הייתה מאוד צעירה ומאז היא הייתה בעלת הבית, מאחר שאחותה הבכורה התחתנה. במובנים מסוימים, אמה בוגרת לגילה, למרות שהיא שוגה בנושאים רציניים. למרות שהיא טוענת כי היא לעולם לא תתחתן, היא נהנת לשדך בין אנשים. נראה כאילו אין ביכולתה להתאהב, עד שהקנאה מאלצת אותה להכיר כי היא אהבה את מר נייטלי כל הזמן.

מר ג'ורג' נייטלי - בן 37. הוא חבר קרוב של אמה, והיחיד שמבקר את התנהגותה, אך מאוד אכפת לו ממנה. מר נייטלי הוא בעל האחוזה דונוול, אחוזה גדולה הכוללת שטחים רחבים וחווה. הוא אחיו הבכור של מר ג'ון נייטלי, בעלה של אחותה הבכורה של אמה.

מר פרנק צ'רצ'יל - בנו של מר ווטסון מנישואיו הקודמים, הוא בחור נעים הליכות אשר מצליח להתחבב על כולם, חוץ ממר נייטלי, אשר חושב אותו לילדותי, למרות שהוא מושפע מקנאתו בפרנק משום שכביכול הוא מתעניין באמה. לאחר מות אימו הוא גודל בידי דודו ודודתו העשירים, אשר את שם משפחתם הוא נושא. פרנק נהנה משירה וריקוד ואוהב לחיות את החיים הטובים. פרנק יכול לעשות רושם של אדם חסר התחשבות אך הוא פחות נוול מגברים אחרים ברומניה של אוסטן כמו: מר ויקהם מגאווה ודעה קדומה, ומר וילובי מתבונה ורגישות.

ג'יין פיירפקס - יתומה אשר קרובי משפחתה היחידים הם דודתה, מיס בייטס, וסבתה, מרת בייטס. היא מוערכת בתור אישה יפה מאוד, חכמה, אלגנטית, בעלת הנימוסים הטובים ביותר ובנוסף כישרונית ושרה ומנגנת להפליא בפסנתר. למעשה, היא האדם היחידי שבו אמה מקנאה. רכושה הוא מועט ביותר ולכן היא נאלצת לעבוד כאומנת- מקצוע אותו היא מתעבת.

הארייט סמית' - חברה של אמה, היא צעירה יפה מאוד אך לא מתוחכמת אשר מושפעת בקלות מאחרים, בעיקר אמה. היא ביתם הלא חוקית של הורים לא ידועים. בפרק האחרון מתברר כי היא בתו של סוחר עשיר ומכובד אך לא "ג'נטלמן". אמה לוקחת את הארייט תחת חסותה בתחילת הרומן. הארייט מסרבת להצעת נישואין של רוברט מרטין מפני שאמה מאמינה כי מעמדו נחות לעומת מעמדה של הארייט, למרות שמוצאה אינו ידוע. בסופו של דבר הארייט ומר מרטין מתארסים למרות התערבותה של אמה.

פיליפ אלטון - כומר נאה, בעל נימוסים נעימים ושאפתן. אמה רוצה שהוא ינשא להארייט. הוא רוצה להינשא לאמה. מר אלטון מתגלה כרודף בצע מפני שלאחר שאמה מסרבת להצעת נישואיו, הוא נושא אישה אחרת בעלת ממון.

אוגוסטה אלטון - היא אשתו העשירה, אך המעוררת בחילה של מר אלטון. היא יהירה, שתלטנית ויומרנית אשר אוהבת להיות מרכז תשומת הלב ולא אהודה בכלל במעגל החברתי של אמה, ובייחוד לא אהודה על ידי אמה.

אן וסטון - לשעבר מיס טיילור, הייתה האומנת של אמה במשך שש עשרה שנה והיא נשארת חברתה הטובה לאחר שהיא נישאת בפרק הראשון למר וסטון. היא אישה נבונה אשר מעריצה את אמה.

מר וסטון - אדם שהתעשר לא מכבר וחי בקרבה להארטפילד. הוא נושא לאישה את האומנת של אמה והוא אב לפרנק צ'רצ'יל, אשר אומץ בידי אחיה וגיסתה של אשתו המנוחה. מר וסטון הוא אדם אופטימי, מלא ביטחון, אשר נהנה מחברה.

מיס בייטס - רווקה זקנה ידידותית ופטפטנית, אשר אימה, מרת בייטס, מיודדת עם מר וודהאוס. אחייניתה המלומדת, ג'יין פיירפקס, היא גאוותה ושמחת חייה.

הנרי וודהאוס - אביה של אמה אשר חושש תמיד לבריאותו ובריאותם של חבריו עד שלעתים הוא נמנע להגיש לידידיו אוכל אשר אותו הוא חושב ללא בריא. הוא מצטער ש"איזבלה המסכנה" ו"מיס טיילור המסכנה" התחתנו והורחקו ממנו.

ביקורת ונושאים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה וודהאוס היא הגיבורה הראשונה של אוסטן שאין לה בעיות כלכליות ולכן היא מצהירה להארייט סמית' כי אין לה תמריץ להינשא. זוהי הפרדה גדולה משאר רומניה של אוסטן, אשר בהם החיפוש אחר נישואים וביטחון כלכלי הוא הנושא העיקרי בסיפור. המקור הכספי הגדול של אמה הוא הגורם המרכזי שגורם לרומן הזה להיות קליל יותר מעבודיתיה הקודמות של אוסטן כמו תבונה ורגישות וגאווה ודעה קדומה. לעומת זאת לג'יין פיירפקס אין נכסים.

בנוסף, אמה מוכיחה שהיא חסינה למשיכה רומנטית ותשוקה מינית. בניגוד לגיבורות אחרות של אוסטן כמו מריאן דאשווד ואליזבת בנט, אשר נמשכות לגבר הלא נכון לפני שהם מכירות בגבר הנכון, אמה לא מגלה התעניינות רומנטית בגברים שהיא מכירה. היא באמת והתמים מופתעת וקצת נגעלת כאשר מר אלטון מצהיר שהוא אוהב אותה. ההתעניינות הגחמנית שלה כלפי פרנק צ'רצ'יל מייצגת יותר את ההשתוקקות לקצת דרמה בחייה מאשר השתוקקות לאהבה. בנוסף אמה נכשלת לחלוטין כשאר היא לא מבינה את חיבתם הניצתת של מר מרטין והארייט סמית', היא מפרשת את השידוך העתידי אך ורק במובנים של ביטחון כלכלי ושאיפה חברתית. רק לאחר שהארייט מגלה לאמה שהיא אוהבת את מר נייטלי, אמה מבינה את רגשותיה כלפיו. למרות שזה לא מוצהר בישירות, ניתן לשער כי הסיבה שאמה לא מסוגלת להתאהב היא מפני שהיא הייתה מאוהבת באופן לא מודע במר נייטלי במשך שנים.

למרות שבשני המובנים האלה אמה שונה מאוד מגיבורותיה האחרות של אוסטן, היא גם דומה מאוד לאליזבת בנט ואן אליוט במובן הזה: היא אישה צעירה ואינטליגנטית עם מעט מאוד לעשות וחוסר יכולת לשנות את מגוריה או שיגרת חייה. למרות שמשפחתה אוהבת ונסיבותיה הכספיות נוחות, חיי היום יום שלה משעממים ויש לה מעט מאוד חברה בגילה כשהרומן מתחיל. העיסוק ההחלטי והמגושם של אמה בשדכנות יכול להציג מחאה כנגד המרחב הצר של חיי הנשים העשירות, בעיקר של אישה רווקה וחשוכת ילדים.

סרטים ועיבודים לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה עובד בידי ה-BBC לסדרת טלוויזיה בשנת 1972. לאחר מכן, בשנת 1995, יצא לאקרנים סרט בשם קלולס, עיבוד מודרני בכיכובה של אלישיה סילברסטון לספר. ב-1996 יצא הסרט אמה לאקרנים בכיכובה של גווינת' פלטרו ובאותה שנה שודרה גרסה טלוויזיונית בכיכובם של קייט בקינסייל ומארק סטרונג, התסריט לסרט זה נכתב על ידי אנדרו דייויס. בשנת 2009 הופקה ב-BBC מיני-סדרה נוספת לפי הרומן בהשתתפות רומולה גראי וג'וני לי מילר.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לעברית על ידי רנה קלינוב ויצא בשנת 1982 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]