אמוז בוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ההשפעה היפנית על המנה: בזיליקום, ביצי דגים ואמברג'ק יפני.
פנקוטת פרמזן כאמוז בוש.

אמוז בוש (צרפתית: Amuse-gueule, אנגלית: Amuse-bouche) הינו מתאבן קטן בגודל נגיסה. אמוז בוש שונה ממתאבן בכך שהוא אינו מוזמן כמתאבן מתוך תפריט אלא נבחר על פי בחירת השף בלבד. לעתים קרובות הוא מלווה יחד עם יין משלים, ומוגש כטעימה וכהצצה ראשונה של בלוטות הטעם אל גישתו של השף לבישול.

משמעות המונח הצרפתי הינו בתרגום מילולי "משעשע חיך".

שימושים במסעדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמוז בוש הוא תוצר של הנובל קוויזין, גישת בישול שדגלה במנות קטנות עם טעמים וריחות מרוכזים. יש להבחין בין סוגים אחרים של מתאבנים על ידי שלושה מאפיינים: הגודל הקטן של האמוז בוש - בדרך כלל בגודל של נגיסה אחת או שתיים, אותו אמוז בוש מוגש לכל יושבי השולחן, ולבסוף - הוא אינו מגיע בהזמנה אלא מוצע ללא תשלום.

מטרתו של האמוז בוש יכולה להיעשות גם על ידי מנה פשוטה כמו צלחת זיתים או ממרח זיתים. אך כמובן, לעתים קרובות הוא הופך למופע ראווה של כישורי האומנות של השף כמו גם תחרות בין המסעדות. ז'אן-ז'ורז' וונגריכטן, אחד מהשפים המפורסמים בעולם אמר כי, "האמוז בוש היא הדרך הטובה ביותר עבור שף גדול לבטא את הרעיונות הגדולים שלו בדברים קטנים".

בשלב מסוים הפך האמוז בוש מבונוס לא צפוי למנה רשמית במסעדות בעלות כוכבי מישלן. (עד ל-1999 נהג הניו יורק טיימס לספק הסבר בסוגריים על המנה הזו.) זה, בתורו, הפך לאתגר עבור המסעדות. האמוז בוש דורש לא רק דמיון והשראה כי אם גם חייב להיות מוכן בכמויות מספיקות לכל האורחים, בדרך כלל מיד לאחר שהוזמנה המנה, מה שדורש עמדת בישול המוקדשת לייצור מהיר של המנה. זה דורש גם מבחר גדול של כלי חרסינה בהם מוגש האמוז. צלחות מעניינות, כוסות קפה וגם כפות מרק אסייתיות גדולות שהן בחירה פופולארית למדי. המטבח מוכרח להיות מסוגל להיות ערוך גם לסועדים שיש להם אלרגיות למרכיבים שונים של האמוז.