אמון גת
אמון לאופולד גֵת (Amon Göth) (12 בנובמבר 1908 - 13 בספטמבר 1946), סרן (Hauptsturmführer) באס אס ומפקד מחנה הריכוז הנאצי פלאשוב אשר בפולין.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
נעוריו ותחילת דרכו [עריכה]
גת נולד בווינה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, למשפחה בתעשיית הדפוס. הוא הצטרף לראשונה לשורות המפלגה הנאצית בגיל 22 והפך לחבר בזרוע האוסטרית של המפלגה הנאצית ב-1930. בה בעת, הצטרף לאס אס האוסטרי וקיבל דרגת מאן, שהיא המקבילה הנאצית לטוראי.
פעילויותיו הראשונות של גת באס אס כמעט ואינן ידועות, בעיקר בשל העובדה כי האס אס האוסטרי היה ארגון בלתי חוקי לפני האנשלוס (איחוד אוסטריה עם גרמניה) ב-1938 ולא ידוע רבות על פעולותיו. בין השנים 1932 ו-1936 היה חבר בחברה בסיסית של האס אס בווינה. עד 1937 הוא הגיע לדרגת רב מפקד כיתה. מ-1938 ועד 1941 היה חבר בחטיבה 11 של האס אס שפעלה מווינה. ב-14 ביולי 1941 הוא מונה לתת מפקד מחלקה.
מחנה עבודות הכפייה פלאשוב [עריכה]
באוגוסט 1942 עזב גת את וינה על מנת להצטרף לצוות של מנהיג האס אס והמשטרה בקרקוב וב-11 בפברואר 1943 התמנה לקצין קבע של האס האס בשירות מחנות הריכוז. הוא הופקד על בנייתו ופיקודו של מחנה עבודות כפייה בפלאשוב. המחנה נבנה במשך חודש אחד על ידי עובדי כפייה. ב-13 במרץ 1943 חוסל גטו קרקוב, ותושביו הועברו למחנה העבודה החדש. כ-2,000 אנשים לערך מתו במהלך הפינוי, ורבים מהם הוציא גת להורג באופן אישי.
ב-3 בספטמבר 1943 הוטלה על גת משימה לסגור את הגטו בטרנוב. ב-3 בפברואר 1944 הוא סגר את מחנה הריכוז בסזבני, בכך שהורה על רציחת האסירים במקום או העברתם למחנות אחרים. במהלך זה נרצחו אלפי אסירים.
ב-20 באפריל 1944 קודם גת לדרגת מפקד מחלקה עליון באס אס בקידום כפול, כלומר הוא דילג על דרגת רב מפקד מחלקה. בנוסף הוא מונה לקצין קבע בוואפן אס אס. משימתו בפיקוד על מחנה פלאשוב נמשכה, אך עברה לפיקוח ישיר של המשרד הראשי למשק ומנהל של האס אס.
בפלאשוב, גת עינה ורצח אסירים על בסיס יומיומי, וירה בלמעלה מ-500 יהודים בעצמו. היטיב לבטא זאת פולדק פפרברג, אחד מיהודי שינדלר: "כשראית את גת, ראית את המוות".
טבעה המדויק של מערכת היחסים בין גת לאוסקר שינדלר אינו ידוע, אך נטען כי שינדלר התיידד עם גת על מנת להציל את חיי היהודים העובדים אצלו (וכך לשמר את רווחיו). יהודים אלו (יהודי שינדלר) גרו בתחילה בתת-מחנה בתוך המפעל. ב-4 בספטמבר 1944, כאשר הצבא האדום התקרב לקרקוב, הרשויות הנאציות סגרו את תת-המחנה, והיהודים נאלצו לעבור למחנה פלאשוב. על מנת להציל את עובדיו, שיחד שינדלר את גת בכסף ובסחורות מהשוק השחור.
כאשר פלאשוב עצמו נסגר ב-15 באוקטובר 1944, שינדלר הצליח להקים את רשימתו הידועה של יהודים "חיוניים", והם נשלחו למחנה ברינליץ שנמצא בפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה (כיום צ'כיה).
קריירה צבאית מאוחרת [עריכה]
ב-13 בספטמבר 1944 עבר גת מתפקידו של ניהול מחנה פלאשוב למשרד הראשי למשק ומנהל של האס אס. מעט מאוחר יותר, בנובמבר של אותה שנה, הואשם בגניבה של רכוש יהודי (מעשה שהיה בגדר פשע נגד הרייך, שכן רכוש היהודים הוחרם לטובת הרייך) ונעצר על ידי הגסטאפו. האחראי על החקירה והתביעה נגדו היה שופט האס אס קונראד מורגן. גת היה אמור לעמוד לדין, אך בשל המצב בהמשך המלחמה והתבוסה הקרבה של גרמניה, בית הדין מעולם לא התכנס, וההאשמות נגדו בוטלו.
הוא הועבר למקום אחר בגרמניה, אך לאחר זמן קצר אובחן על ידי רופאים מהאס אס כסובל מהפרעה נפשית ומסוכרת. הוא נשלח לבית החלמה, ושם נעצר על ידי חיילים אמריקנים במאי 1945. בזמן החקירה טען גת כי הוא קודם לדרגת מפקד פלוגה. חקירות מאוחרות יותר ומספר מסמכים מאשרים את טענתו. רודולף הס תמך גם כן בעמדה כי גת קודם בדרגה, וכן העיד בהתאם לעמדה זו במשפטו של גת. למרות זאת, רשימותיו של שירות האס אס אינן תומכות בטענה זו, ובמרבית הטקסטים הוא מוזכר בדרגת סרן בלבד.
הוצאתו להורג ומורשתו [עריכה]
אחרי המלחמה, בית המשפט העליון של פולין בקרקוב מצא את גת אשם ברציחת עשרות אלפי אנשים. הוא נתלה ב-13 בספטמבר 1946 בגיל 37. מקום תלייתו היה לא רחוק ממיקומו של מחנה פלאשוב.
גת הפך למוכר בזכות הופעת דמותו בסרט זוכה פרסי האוסקר "רשימת שינדלר" ב-1993, בגילומו של השחקן רייף פיינס.
ב-2002 התפרסם בגרמניה ריאיון עם בתו של גת, מוניקה, תחת השם "Ich muß doch meinen Vater lieben, oder?" ("אני הרי חייבת לאהוב את אבא שלי, הלא כן?"). בפעם הראשונה דיברה בתו של גת על אמה, שהיללה את גת ללא תנאי, עד שנאלצה להתמודד עם התפקיד שמילא בשואת העם היהודי. אמה התאבדה לאחר שהתראיינה בשנות ה-80, ובכך השאירה את בתה להתמודד עם מורשת אביה לבדה.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
