אמון גת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמון גת בכלא הפולני, אוגוסט 1946

אמון לאופולד גֵת (Amon Göth;‏ 12 בנובמבר 1908 - 13 בספטמבר 1946) היה קצין אס אס ממוצא אוסטרי והמפקד השלישי של מחנה הריכוז הנאצי פלאשוב אשר בפולין ממרץ 1943 ועד ספטמבר 1944. הוצא להורג בתליה ב-1946 בעוון רצח עשרות אלפי אנשים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גת נולד בווינה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כבן יחיד לאמון פרנץ וברטה. אביו היה סוכן-נוסע לממכר ספרים ולאמו הייתה חנות לספרים וחפצי אמנות. הוריו היו טרודים בעסקיהם ושלחו אותו לפנימייה קתולית, אולם הוא לא היה תלמיד מצליח. הוא הצטרף לראשונה לשורות הנוער הנאצי בשנת 1925, בגיל 17. במשך תקופה היה פעיל בארגון ימני מתון יותר, אולם הצלחת הנאצים בבחירות שיכנעה אותו לשוב לשורותיהם במאי 1931. בה בעת הצטרף לאס אס האוסטרי ושימש כמפקד צוות אופנוענים בדרגת שארפיהרר.

הוא נמלט למינכן שבגרמניה כאשר היה מבוקש בחשד למעורבות בהנחת מטעני חבלה. ממינכן הבריח נשק ומכשירי קשר לנאצים באוסטריה ושימש כשליח עד שנעצר בידי המשטרה האוסטרית באוקטובר 1933, אך שוחרר בדצמבר אותה שנה. הוריו ניסו להרחיקו מפעילות נאצית ושכנעו אותו להינשא, אולם הנישואים לא החזיקו מעמד והשניים התגרשו באמצע שנת 1936. באותה שנה הוא שב למינכן ועבר הכשרה במתקן האס אס בדכאו. תוך זמן קצר, קנה לעצמו מוניטין של קצין אס אס "למופת" בזכות קיצוניותו ואופיו נטול המצפון. בסתיו אותה שנה הדיח אותו מפקדו מן האס אס על רקע "חילוקי דעות משמעותיים".

לאחר האנשלוס (איחוד אוסטריה עם גרמניה) במרץ 1938 שב גת לווינה הצטרף למפלגה הנאצית והשתלב שוב באס אס. בסתיו אותה שנה התחתן, ועד שנת 1941 נולדו לזוג בן ובת. גת הצטרף כמנכ"ל להוצאת הספרים של אביו וזו שינתה סוגת הספרים שהפיקה בעקבות הצלחות הוורמאכט במלחמת העולם השנייה. ההוצאה החלה בהדפסת ספרים בנושאי צבא, ספריה זכו להצלחה רבה בשוק והיא העסיקה כמאה מפיצי ספרים. למרות ההצלחה, התלוננו הוצאות ספרים אחרות שההוצאה נוקטת בשיטות הפצה ביריוניות ורומסת זכויות יוצרים.

מנהל אדמיניסטרטיבי בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המלחמה, הועבר גת לשטנדרטה ה-11 (יחידה בסדר גודל של רגימנט, מקבילה בערך לחטיבה בצה"ל). במסגרתה פעל בקטוביץ לקליטת גרמנים אתנים בשטחים שסופחו לרייך ובכפיפות להמשרד לגרמנים אתניים. במקביל פעל להעברה ובידוד האוכלוסייה היהודית בשטחים אלה. כיוון שהצטיין בתפקידו כממונה מבצעי ומנהל פיננסי קיבל קידום לדרגת אוברשארפיהרר בתחילת 1941. בנובמבר אותה שנה, בעקבות המלצה חמה של ארנסט קלטנברונר, זכה לדרגת קצונה (אונטרשטורמפיהרר).

באביב 1942 עבר גת ללובלין, התגורר ועבד במחנה צבאי בו הוכן "מבצע ריינהרד" תחת פיקודו של אודילו גלובוצניק. תפקידו הראשון של גת היה להקים את מחנה העבודה בודזין (Budzyń), שקם במטרה לספק כוח עבודה זול למפעלי המטוסים הסמוכים. המפעלים הוקמו בידי פולין, אבל הועברו על ידי הנאצים לידי חברת היינקל. באוקטובר אותה שנה החלו להשלח יהודים מגטו קונסקובולה לבודזין. בערב שבין 16 ו-17 במרץ 1942 השתתף גת בחיסול הגטו הקטן של בלזיץ', שבו נשלחו כ-700 יהודים למיידנק. בעלי אישורי עבודה וכאלה ששיחדו את גת ואת אנשי האס אס האחרים (בכסף, זהב, פרוות וכיוצא בזה) זכו להישלח למחנה העבודה בודזין. באקציה בבודזין הכיר גת לראשונה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהשמדת היהודים. בקיץ 1942 קיבל גת בהוראת גלובוצניק היתר כניסה למחנות בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה, כנראה כדי לאמוד את היקף הרכוש של הנרצחים שנאסף שם. באוקטובר אותה שנה, לאחר קידומו לדרגת קצין מקצועי (SS-Fachführer), נשלח לפוניאטובה, כ-30 קילומטרים מערבית ללובלין, במטרה להקים שם מחנה עבודה לכ-9,000 יהודים.

מחנה פלאשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1943 התמנה גת לקצין קבע של האס האס בשירות מחנות הריכוז. הוא הופקד על בנייתו ופיקודו של מחנה עבודות כפייה בפלאשוב. המחנה נבנה במשך חודש אחד על ידי עובדי כפייה. ב-13 במרץ 1943 חוסל גטו קרקוב, ותושביו הועברו למחנה העבודה החדש. כ-2,000 אנשים בערך מתו במהלך הפינוי, ורבים מהם הוציא גת להורג באופן אישי. ב-3 בספטמבר אותה שנה הוטלה על גת משימה לסגור את הגטו בטרנוב. ב-3 בפברואר 1944 הוא סגר את מחנה הריכוז בסזבני, בכך שהורה על רציחת האסירים במקום או העברתם למחנות אחרים. במהלך זה נרצחו אלפי אסירים.

ב-20 באפריל 1944 קודם גת לדרגת מפקד מחלקה עליון באס אס בקידום כפול, כלומר הוא דילג על דרגת רב מפקד מחלקה. בנוסף הוא מונה לקצין קבע בוואפן אס אס. משימתו בפיקוד על מחנה פלאשוב נמשכה, אך עברה לפיקוח ישיר של המשרד הראשי למשק ומנהל של האס אס. בפלאשוב עינה ורצח אסירים על בסיס יומיומי, וירה בלמעלה מ-500 יהודים בעצמו. היטיב לבטא זאת פולדק פפרברג, אחד מיהודי שינדלר: "כשראית את גת, ראית את המוות".

טבעה המדויק של מערכת היחסים בין גת לאוסקר שינדלר אינו ידוע, אך נטען כי שינדלר התיידד עם גת על מנת להציל את חיי היהודים העובדים אצלו (וכך לשמר את רווחיו). יהודים אלו (יהודי שינדלר) גרו בתחילה בתת-מחנה בתוך המפעל. ב-4 בספטמבר 1944, כאשר הצבא האדום התקרב לקרקוב, הרשויות הנאציות סגרו את תת-המחנה, והיהודים נאלצו לעבור למחנה פלאשוב. על מנת להציל את עובדיו, שיחד שינדלר את גת בכסף ובסחורות מהשוק השחור. כאשר נסגר מחנה פלאשוב עצמו ב-15 באוקטובר 1944, שינדלר הצליח להקים את רשימתו הידועה של יהודים "חיוניים", והם נשלחו למחנה ברינליץ, שנמצא בפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה (כיום צ'כיה).

עד סוף המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בספטמבר 1944 עבר גת מתפקידו של ניהול מחנה פלאשוב למשרד הראשי למשק ומנהל של האס אס. מעט מאוחר יותר, בנובמבר של אותה שנה, הואשם בגניבה של רכוש יהודי (מעשה שהיה בגדר פשע נגד הרייך, שכן רכוש היהודים הוחרם לטובת הרייך) ונעצר על ידי הגסטאפו. האחראי על החקירה והתביעה נגדו היה שופט האס אס קונראד מורגן. גת היה אמור לעמוד לדין, אך בשל המצב בהמשך המלחמה והתבוסה הקרבה של גרמניה, בית הדין מעולם לא התכנס, וההאשמות נגדו בוטלו.

הוא הועבר למקום אחר בגרמניה, אך לאחר זמן קצר אובחן על ידי רופאים מהאס אס כסובל מהפרעה נפשית ומסוכרת. הוא נשלח לבית החלמה, ושם נעצר על ידי חיילים אמריקנים במאי 1945. בזמן החקירה טען גת כי הוא קודם לדרגת מפקד פלוגה. חקירות מאוחרות יותר ומספר מסמכים מאשרים את טענתו. רודולף הס תמך גם כן בעמדה כי גת קודם בדרגה, וכן העיד בהתאם לעמדה זו במשפטו של גת. למרות זאת, רשימותיו של שירות האס אס אינן תומכות בטענה זו, ובמרבית הטקסטים הוא מוזכר בדרגת סרן בלבד.

הוצאתו להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה, בית המשפט העליון של פולין בקרקוב מצא את גת אשם ברציחת עשרות אלפי אנשים. הוא נתלה ב-13 בספטמבר 1946 בגיל 37. מקום תלייתו היה לא רחוק ממיקומו של מחנה פלאשוב. גת הפך למוכר בזכות הופעת דמותו בסרט זוכה פרסי האוסקר "רשימת שינדלר" ב-1993, בגילומו של השחקן רייף פיינס.

ב-2002 התפרסם בגרמניה הספר "?Ich muß doch meinen Vater lieben, oder" ("אני הרי חייבת לאהוב את אבא שלי, הלא כן?"). הספר התבסס על ריאיון עם מוניקה הרטוויג (Monika Hertwig), בתו של גת ושל המאהבת שלו רות-אירינה (מניולה). בפעם הראשונה דיברה בתו של גת, שנולדה באוקטובר 1945 ולא הכירה את אביה, על אמה, שהיללה את גת ללא תנאי, עד שנאלצה להתמודד עם התפקיד שמילא בשואת העם היהודי. אמה התאבדה ב-1983, לאחר שהתראיינה, ובכך השאירה את בתה להתמודד עם מורשת אביה לבדה.

מוניקה הרטוויג הופיעה בסרט התיעודי "ילדי היטלר" של הבמאי חנוך זאבי משנת 2011.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]