אמוני ישראל
| אמוני ישראל אחוד ספרדים-אשכנזים | |
| אפיון | מפלגה דתית-חרדית ספרדית-אשכנזית |
|---|---|
| אותיות | טת (הבחירות לכנסת השניה) |
| מנהיגים | הרב אליהו כי טוב |
| שיא כוחה | לא נבחרה לכנסת |
אמוני ישראל אחוד ספרדים-אשכנזים הייתה מפלגה שהתמודדה בבחירות לכנסת השניה שהתקיימו בשנת 1951, אך לא עברה את אחוז החסימה. הרשימה כללה גורמים שמרניים שפרשו מאגודת ישראל לצד גם אישים דתיים מבני עדות המזרח שהשתייכו לחוגים מתונים יותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
בבחירות לכנסת הראשונה, התמודדו שתי רשימות חרדיות בנפרד מאגודת ישראל שהתמודדה בתוך החזית הדתית המאוחדת. האחת נקראה "רשימת חרדים" והורכבה מאנשי פאג"י בראשות אברהם מוקוטבסקי (אליהו כי טוב), אברהם טרגר, פישל גילרנטר ואחרים. השניה נקראה "רשימת היהדות המסורתית" שבראשה עמד ד"ר מרדכי בוקסבוים, ובין מועמדיה גם עמרם בלוי (לא מנהיג נטורי קרתא הנודע אלא אחיינו, בנו של הרב משה בלוי) ואוריאל צימר. שתיהן לא זכו במושב בכנסת. מספר ימים לאחר הבחירות התאחדו שתי הקבוצות[1].
[עריכה] הקמת הרשימה
לקראת הבחירות לכנסת השנייה, הצטרפה הקבוצה המאוחדת להקמת מפלגה ספרדית-אשכנזית, יחד עם הרב יעקב משה טולידאנו שהיה אב"ד בתל אביב, והרב יצחק נסים. הרב טולידאנו היה אמור לעמוד בראש המפלגה[2], אך הדבר נמנע בשל כהונתו כדיין, ובמקומו הוצב הרב מוקטובסקי ואחריו הוצב הרב נסים. מצע המפלגה דיבר על חלוקה שווה בין אשכנזים וספרדים בנושאי חינוך וכלכלה. המצע קרא גם להקמת חינוך דתי ללא זרמים[3].
הרשימה זכתה במעט יותר מ-4,000 קולות, כאשר נדרשו כ-6,900 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה (שעמד על 1%).
[עריכה] אישים בולטים ברשימה
- אברהם מוקוטובסקי, מראשי פאג"י, מס' 1 ברשימה.
- הרב יצחק נסים, מס' 2.
- אברהם טרגר, מראשי פאג"י ומקים שכונות בירושלים, מס' 3.
- סלמאן אסחייק, אביו של הרב יחזקאל אסחייק, מס' 4.
- ד"ר מנחם יהודה (אלפונסו) פציפיצי, מיוצאי יהדות איטליה, יהודי מתבולל שנעשה חרדי[4][5], מס' 5.
- יהודה בלויא, בנו של הרב משה בלוי, מס' 6.
- רחביה מוסאיוף, עשיר גדול ובנו של שלמה מוסיוף ממייסדי שכונת הבוכרים, ואביו של שלמה מוסאיוף, אספן עתיקות ידוע, מס' 10.
- פישל גלרנטר, לימים מראשי החינוך העצמאי, מס' 11.
- בן ציון ישראל, בן למשפחת רבנים מגרוזיה, כיהן כראש המועצה בבת ים ב-1937[6], מס' 16.
- יצחק שוויקה, לימים פרופסור לפיסיקה. הוא אף הוצע כמועמד לנשיא המדינה. מס' 23.
- אוריאל צימר, עורך עתון הקול של פאג"י, מס' 24.
- אברהם פרשן, מאנשי פאג"י[7], מס' 44.
- עזרא שרים, מפטרוני ומקימי ישיבת פורת יוסף, מס' 46.
- פנחס דוד פרוידיגר, מעולי הונגריה, מס' 47.
- הרב מאיר ועקנין, רב העיר טבריה, מס' 48.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רשימת המועמדים מטעם המפלגה
- המועמד ששידר ברמקול - קיבל רק חצי מנדאט, מעריב, 3 באוגוסט 1951
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מפלגה חדשה עליך, דבר, 2 בפברואר 1949
- ^ המפלגות לא סיימו עדיין דיוניהן על הרכב רשימותיהן, דבר, 24 ביוני 1951
- ^ מה מבטיחות המפלגות במצעיהן, דבר, 11 ביולי 1951
- ^ ראה בתוך הערך על ליאו לוי
- ^ PACIFICI, ALFONSO
- ^ בן ציון ישראל, באתר עיריית בת ים
- ^ ר' אברהם פרשן, מתוך גליון בית משיח 436
