אמזונות

פסל המתאר אמזונה המתכוננת לקרב

האמזונות, במיתולוגיה היוונית, היו עם מיתי של נשים-לוחמות שמקום משכנם כונה "ארץ האמזונות" ומוקם בקצה האויקומנה. האמזונות ראו את עצמן כבנותיו של ארס.

מקור השם הוא, לפי סברה אחת, מהשפה הארמנית, ופירושו המילולי הוא "אשת ירח", מה שמעלה את האפשרות שהאמזונות היו כוהנות של אלת הירח, או ביצעו פולחן דתי שמתמקד בירח. לפי סברה אחרת מקור השם הוא מהשפה הפרסית והוא גרסה של המילה "לוחמים". המילה אמזונה בגרסאות היווניות שלה מתפרשות בעברית כ"חסרות שד", אולם מלומדים רבים טוענים היום כי פירוש השם הוא דווקא "אלו שלא הניקו אותן".

כנראה שמקור האגדה הוא במפגשים היוונים עם הנשים הלוחמות מקרב הסקיתים, אולם יש סברה שמקורה הוא מזרחי יותר מאזור פרס, בשל תיאור האמזונות בלבוש פרסי. היוונים הקדמונים התפלאו בכל פעם מחדש מהיפוך התפקידים חסר התקדים ואף כינו את האמזונות ברבריות.

האמזונות מתוארת כפרשיות מעולות, בעלות מיומנות גבוהה בקשתות, שמשלח ידן היה ביזה ושוד. לפי האגדה נהגו האמזונות לכרות את שדן הימני, כיוון שהפריע להן לירות בקשת, ולעתים נלחמו בזמן שהן מיניקות. מלבד היותן לוחמות אמיצות ונועזות הן נחשבו גם כנשים בעלות כבוד, יושר והגינות. הן היו מוכנות לסכן את חייהן כדי להציל בשעת צרה את חברותיהן.

לאמזונות היו שתי מלכות אשר חלקו יחדיו את המלוכה האחת הייתה אחראית על ענייני חוץ כגון מלחמות והשנייה על ענייני פנים הקהילה. אורח חייהן של האמזונות כלל מלחמות, ציד וחקלאות. כל גבר אשר חי בקרב קהילה זו היה במעמד נותן שירות בלבד.

האגדות היוונית המתייחסות אליהן תיארו לרוב את יחסן אל גברים כמשפיל ואדנותי: הגברים שימשו להם כעבדים, משרתים ומרביעים. לפי האגדה כל הילדים הזכרים שנולדו לאמזונות ננטשו למוות, והבנות גודלו להיות לוחמות. לפי גרסה אחרת, לבנים שנולדו שברו האמזונות את הידיים והרגליים, על מנת למנוע מהם אפשרות להילחם או לטייל בעולם בעתיד, אולם הגרסא המקובלת ביותר היא זו שלפיה היו האמזונות שולחות את בניהן הזכרים לגדול עם אבותיהם.

שתי מלכות אמזוניות מתוארות במיתולוגיה היוונית. הראשונה, היפוליטה, נהרגה על ידי הרקולס, כאשר נשלח כחלק מ-12 משימותיו להביא את חגורתה. המלכה האמזונה פנתסיליאה ערכה דו-קרב עם הגיבור ההלני של מלחמת טרויה אכילס, והפסידה. אכילס, לאחר שהסיר את שריונה בעת שגססה, הספיק להתאהב בה לפני מותה, וזו לחשה לו "אין דבר, ניפגש במהרה אצל האדס". סיפורים מיתולוגיים על גיבורים שביקרו בשאול, מתארים את השניים מאוחדים שם.

הנהר הדרום אמריקאי האמזונס גם קרוי על שם האמזונות. הסיבה לכך נטועה במסע המחקר של מגלה הארצות הספרדי פרנסיסרו דה אורליאנה שהיה האירופאי הראשון ששט בו. במהלך מסעו הוא הותקף על ידי ילידים לובשי חצאיות, שירו עליו בקשתות. הוא החליפן באמזונות האגדתיות.

בתחילת התקופה המודרנית, המלה שמשה כדי לציין נשים עצמאיות וחזקות, בניגוד לדימוים הסטריאוטיפים של נשים כחלשות ופסיביות. המילה אמזונה משמשת גם לתיאור אישה חסרת שד.

התלמוד מזכיר את האמזונות במסכת תמיד, ל"ב ע"א, בה מתואר ביקורו של אלכסנדר הגדול בממלכת האמזונות, שם הגישו לו כיכרות לחם עשויות זהב.

ליוונים אין ספק כי האמזונות אכן היו קיימות ואף תקפו בעבר את העיר אתונה. רבים מאמינים כי קיימת אמת מסוימת באגדות הקיימות על האמזונות. בשנת 1950 מדענים אשר עבדו בחפירות מהשנה ה- 4 לפנה"ס מצאו אתרי קבורה בדרום אוקראינה ושם גילו קברי נשים רבות שהכילו חרבות, חיצים ושריון.

אמזונות כיום

כיום ישנה קבוצת נשים פמיניסטיות הקוראות לעצמן אמזונות על שמן של הלוחמות המיתולוגיות. האמזונות של היום מתמקדות בעיקר באספקט הפיזי של המגדר. הן טוענות שאין הבדל פיזי בין גבר לאישה וכי אישה מסוגלת לעשות כל פעילות פיזית, בכל רמת קושי. בנוסף, קבוצת האמזונות של היום מאמצת את רעיון אחוות הנשים של האמזונות המיתולוגיות.

אך לא רק "האמזונות של היום" נקראות אמזונות. כיום ישנו שימוש נרחב במילה אמזונות כאשר רוצים לתאר קבוצות פמיניסטיות רדיקליות, השואפות, על פי ארגונים גבריים, לדכא את הגברים ולהפכם למשרתים, ממש כפי שהאמזונות השתמשו בגברים שלהן כנותני שירות.

גם קהילת הלסביות זוכה לכינוי זה, מכיוון שכדי לנהל חיי משפחה הלסביות אינן זקוקות לגבר למטרות פרנסה או סיפוק מיני. כיום הן אף אינן זקוקות לגבר כדי להביא ילדים לעולם (באמצעות הפריה מלאכותית, אף על פי שמקור הזרע להפריה הוא עדיין הגבר).

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמזונות