אמטראסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של אמטראסו יוצאת מתוך מערה ומביאה חזרה את אור השמש ליקום

אמטראסויפנית: 天照), או בשמה המלא אמטראסו אומיקאמי (天照大神), אשר נקראת גם אוהירומה נו מוצ'י נו קאמי (大日孁貴神), היא קאמי בדת השינטו וישות אלוהית מרכזית במיתולוגיה היפנית. היא אלת השמש והיקום, ושמה נגזר מהמילה היפנית ל"זורח בשמיים". ישנה אמונה לפיה קיסר יפן הוא צאצא ישיר של אמטראסו.

מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן יוחסין המראה את המוצא של ג'ימו מאיזאנגי ומאיזנאמי

הסיפורים הקדומים ביותר הנקשרים עם אמטראסו מגיעים משני כתבים עתיקים: קוג'יקי וניהון שוקי. אלה הם הכתבים המתועדים העתיקים ביותר בנושא ההיסטוריה היפנית, והם מתוארכים למאה ה-8.

אמטראסו נולדה מאיזאנגי, עת טיהר עצמו לאחר כניסתו ליומי, השאול, בה ניסה להציל את איזאנמי. בעת שטיהר עצמו, אלים החלו להיווצר מגופו: מפניו נפלו האלים החשובים ביותר, לרבות אמטראסו שנוצרה מעינו השמאלית. אמטראסו הפכה לשליטת השמש והשמיים, יחד עם אחיה ובעלה, צוקויומי, אל הירח ושליט הלילה.

במקור, חלקה אמטראסו את השמיים עם צוקויומי עד אשר הרג את אלת המזון, אוקה מוצ'י. אוקה מוצ'י הציעה לו מזון שרקקה מפיה, ואילו הוא, שנגעל מכך, הרג אותה ועורר סערת רגשות אצל אמטראסו. אמטראסו אז תייגה את צוקויומי כאל רשע, נפרדה ממנו, וכך הפרידה את היום מהלילה.

אחד המיתוסים מספר שכאשר עייף איזאנגי מההתנהגות הבלתי מרוסנת של בנו, סוסה נו או, אל הסערה ושליט הים, הוא גירש אותו ליומי. סוסה נו או קיבל את הגזרה באי רצון, אך לפני שהלך ליומי ניגש לאחותו, אמטראסו, על מנת להיפרד ממנה. אמטראסו, אשר הכירה את אחיה וידעה כי כוונותיו אינן טהורות, התכוננה למאבק. כאשר הגיע סוסה נו או להיפרד ממנה היא לא האמינה לו שזאת כל כוונתו וביקשה ליצור תחרות על מנת שיוכיח לה כי רצונו טוב. האתגר שנקבע היה לראות מי ייצר יותר צאצאים אציליים ונשגבים. אמטראסו יצרה שלוש נשים מחרבו של סוסה נו או בזמן שסוסה נו או יצר חמישה גברים מהשרשרת של אמטראסו. אמטראסו טענה לניצחון מכיוון שחמשת הגברים נוצרו מפריט השייך לה ולכן הנשים שייכות לסוסה נו או. סוסה נו או לא קיבל זאת וטען לניצחונו. התעקשותה של אמטראסו גרמה לסוסה נו או לנהוג באלימות שהגיעה לשיאה כאשר השליך את הפוני בעל הכנפיים, חיה אשר הייתה קדושה לאמטראסו, וגרם למותו של אחד ממשרתיה. אמטראסו ברחה והתחבאה במערה, ובזמן שהותה שם חשכה כיסתה את העולם. כל האלים והאלות שאפו בתורם לשדל את אמטראסו לצאת מן המערה אבל היא התעלמה מכולם. בסופו של דבר רקחה הקאמי של השמחה תוכנית: היא הניחה מראת ברונזה שפנתה לכיוון אמטראסו על העץ, כיסתה עצמה בפרחים ועלים והחלה לרקוד על גיגית הפוכה כאשר היא מתופפת על הגיגית בעזרת רגליה. לאחר מכן הקאמי פשטה את הפרחים והעלים מעליה והחלה לרקוד בעירום. כל האלים הזכרים החלו לצחוק, דבר שעורר את סקרנותה של אמטראסו. כאשר הציצה החוצה קרן אור שנקראה זריחה ברחה מן המערה, ואמטראסו הוקסמה מהשתקפותה במראה. אחד האלים משך אז את אמטראסו מהמערה והמערה נאטמה. כאשר היא מוקפת בשמחה, שכך דיכאונה של אמטראסו והיא הסכימה להחזיר את אורה לעולם.

הקשר בין אמטראסו למשפחה הקיסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוג'יקי מתאר את שושלת היוחסין הקיסרית היפנית, אשר נטען כי מוצאה באמטראסו. לפיכך, כל קיסרי יפן, מראשיתם ועד היום, הם צאצאים של אמטראסו, ומכאן שהם אלוהיים. בשנת 1946, בתקופת הכיבוש האמריקאי של יפן, פרסם הקיסר הירוהיטו את הכרזת האנושיות, שבה הפריך למעשה את המושג אקיצומיקאמי – התגלמות האל בצורת אנוש – וטען שמקור סמכותו בעם אינו נשען על רעיון מיתי, אלא על קשרים היסטוריים בין משפחתו לעם. יחד עם זאת, יצוין כי לפי המיתוסים של דת השינטו, כל העם היפני הוא צאצאים של אלים, ולא רק הקיסר.

פולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקדש הפנימי, נאיקו, במקדש איסה השוכן בהונשו, יפן, מוקדש לאמטראסו. המראה הקדושה שלה, יאטה נו קגאמי, נשמרת במקדש כאחת המחלצות הקיסריות של יפן. במקדש זה נערך מדי 20 שנה טקס בשם שיקינן סנגו על מנת לחלוק כבוד לאמטראסו. בטקס המבנים הראשיים של המקדש נהרסים ומשוחזרים בקרבת מקום, וכמו כן, ניתנת לאלה מנחה של מזון חדש וביגוד חדש. מנהג זה הוא חלק מדת השינטו ומתקיים מהעשור האחרון של המאה ה-7.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]