אמיליו בוטרגניו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיליו בוטרגניו סאנטוס
מידע אישי
תאריך לידה 22 ביולי 1963 (בן 51)
מקום לידה מדריד שבספרד
גובה 1.68 מטר
עמדה חלוץ שני, קשר התקפי
מועדונים מקצועיים
1982-1983
1983-1995
1995-1998
ריאל מדריד קסטיליה
ריאל מדריד
אתלטיקו סלאיה
65 (37)
341 (123)
91 (29)
נבחרת לאומית
1984-1992 ספרד 69 (26)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

אמיליו בוטרגניו סאנטוסספרדית: Emilio Butragueño Santos; נולד ב-22 ביולי 1963 במדריד) הוא כדורגלן עבר ספרדי. בוטרגניו נודע בכינוי: "הנשר".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את רוב שנותיו שיחק בוטרגניו בריאל מדריד, איתה זכה בתארים רבים ובמדיה זכה בתואר מלך השערים בליגה הספרדית ("פיצ'יצ'י"). לזכותו 69 הופעות במדי נבחרת ספרד. בוטרגניו גם היה סגן הנשיא של ריאל מדריד.

ב-1981 הצטרף בוטרגניו לריאל מדריד, ושיחק בתחילה בקבוצת המילואים של הקבוצה, ריאל מדריד קסטיליה. את הופעת הבכורה שלו בבוגרים עשה ב-1982 נגד קאדיז, וכבר במשחקו הראשון כבש צמד. במהלך שנות ה-80 היה בוטרגניו שחקן הרכב קבוע בריאל מדריד, וזכה במספר רב של תארים. הוא דורג במקום השלישי בפרס כדורגלן השנה בעולם שנתיים ברציפות (1986 ו-1987) וזכה בתואר הפיצ'יצ'י בעונת 1990/91, עם 19 שערים.

ב-1995 חתם בוטרגניו בשורות אתלטיקו סלאיה המקסיקנית, שכבר בעונתו הראשונה הגיעה למשחק הגמר על האליפות במקסיקו. לאחר 3 עונות במקסיקו החליט בוטרגניו לפרוש במרץ 1998.

לבוטרגניו 69 הופעות במדי נבחרת ספרד, בהן כבש 26 שערים, דבר ההופך אותו לכובש החמישי בטיבו בכל בזמנים בנבחרת ספרד. הוא שיחק עם הנבחרת בטורניר יורו 1984, בו הגיעה ספרד לגמר. במהלך המונדיאל במקסיקו הוא כבש רביעייה, בניצחון של ספרד 1-5 על דנמרק. הוא גם היה בסגל הנבחרת הספרדית ביורו 1988 ובמונדיאל 1990.

בוטרגניו היה סגן נשיא ריאל מדריד למשך כחודשיים, והתפטר לאחר עזיבתו של הנשיא דאז, פלורנטינו פרס.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאל מדריד
ריאל מדריד קסטיליה

אליפות הליגה הספרדית השנייה: 1983/84

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי פרס בראבו

1978: קייס  •  1979: בירטלס  •  1980: מילר  •  1981: ווק  •  1982: שאו  •  1983: בוניני  •  1984: ריג'טי  •  1985: בוטרגניו  •  1986: בוטרגניו  •  1987: ואן באסטן  •  1988: אוחנה  •  1989: מלדיני  •  1990: באג'ו  •  1991: פרוסינצ'קי  •  1992: גוארדיולה  •  1993: גיגס  •  1994: פאנוצ'י  •  1995: קלויברט  •  1996: דל פיירו  •  1997: רונאלדו  •  1998: רונאלדו  •  1999: בופון  •  2000: קסיאס  •  2001: הרגריבס  •  2002: מצלדר  •  2003: רוני  •  2004: כ. רונאלדו  •  2005: רובן  •  2006: פברגאס  •  2007: מסי  •  2008: בנזמה  •  2009: בוסקטס  •  2010: מולר  •  2011: הזאר  •  2012: וראטי  •  2013: איסקו